>> "יש למצוא שילוב נכון וראוי הקובע שכר למנהלים בחברות ציבוריות ותגמולם באופציות בהתאם לרווחיות החברה לאורך זמן, יחד עם קביעת כללים ברורים לתפקיד המשקיעים המוסדיים, ובחינה מעמיקה של תהליך מינוים של חברי הדירקטוריונים ודח"צים" - כך אומר ל-themarker שר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, החבר בוועדת השרים לקביעת שכר הבכירים. לדברי הרצוג, שילוב כזה יכול לתת מענה לבעיית שכר הבכירים ו"גם יפתור חוליים נוספים".
ועדת השרים לקביעת מדיניות לשכר המנהלים בחברות הציבוריות הוקמה בסוף אפריל 2010 בעקבות התנגדותו של רה"מ בנימין נתניהו להצעת החוק הפרטית בעניין שהגישו הח"כים שלי יחימוביץ' וחיים כץ. נתניהו התערב בעניין לאחר שהתברר ממשאל שערך אז themarker כי מרבית חברי ועדת השרים לחקיקה תומכים בהצעת יחימוביץ' וכץ. נתניהו סבר שהמדינה צריכה להציג מדיניות משלה ולא להיגרר אחר הצעת חוק פרטית. בעקבות מו"מ עם כץ ויחימוביץ' הוסכם שוועדת השרים תגבש בתוך חודשיים עמדה ממשלתית בסוגייה. יחימוביץ' וכץ הודיעו שאם הממשלה לא תציג עמדה המקובלת עליהם, יקדמו הצעת חוק פרטית בעניין. השניים מגבשים הצעת חוק נוספת שתגביל לא רק את שכר המנהלים בחברות הציבוריות, אלא גם את גובה האופציות והבונוסים שיקבלו ותתנה את קבלתם במספר שנות רווח בחברה.
בוועדה חברים שר המשפטים יעקב נאמן, שר האוצר יובל שטייניץ, שר התמ"ת בנימין בן אליעזר, ופרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הכלכלית. הרצוג הוא היחיד מבין חברי הוועדה שהתייצב בעד הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים שהגישו הח"כים שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד), שלפיה השכר של המנהל בחברה יהיה גבוה עד פי 50 משכר העובד הנמוך.
בהתייחסו לדיוני הוועדה, אמר כי "הדיונים בוועדת השרים הם דיונים רציניים המתנהלים באווירה עניינית, ויו"ר הוועדה מקפיד על כך מאוד. אנחנו יורדים לעומק ולשורש הנושא, ובוחנים ברמת המיקרו והמקרו. יש שטוענים שסוגיית שכר הבכירים היא רק סימפטום לבעיה גדולה, ולפיכך, יש לטפל בבעיות הגדולות יותר. לעומתם, יש הסבורים שאי אפשר לדבר על הבעיות הגדולות, אלא שיש להתמקד תחילה בבעיות שנובעות משכר הבכירים. הגבלת שכר הבכירים הוא נושא שעולה מדי כמה שנים והגיע הזמן לטפל בו".
פרופ' שמואל האוזר, דקאן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, הציע בשבוע שעבר לוועדה לקבוע תקרה לשכרם החודשי של מנהלים בחברות ציבוריות לפי מכפלה של השכר הממוצע במשק. בנוסף, הדירקטוריון יוכל לאשר מתן אופציות למנהלים בהתאם לרווחיות של החברה. המנהלים יוכלו לממש את האופציות רק לאחר שלוש-חמש שנים שבהן תציג החברה רווחיות. "הצעת האוזר אינה רחוקה מהצעת החוק שהגישו חברי הכנסת יחימוביץ' וכץ", אומר הרצוג, "על פניה היא נראית סבירה יותר".
הרצוג הוסיף כי דרך נוספת לטיפול בבעיה היא בחינת תפקידם של הגופים המוסדיים. "טענתי היא שהמוסדיים לעתים מתנהגים כמו פקידים. הייתי בעברי עורך דין באסיפות כלליות של חברות ציבוריות, ובהן לא הרגשתי שהגופים המוסדיים מרגישים את חרדת הקודש ואת העובדה שהם מייצגים את הפנסיות של כל אחד ואחד מאתנו. לעתים הגופים המוסדיים הפכו להיות חותמת גומי".
לדעת הרצוג, יש לבחון גם את תפקוד הדירקטורים החיצוניים ואת הליך המינוי שלהם. "אמנם חל שיפור בתפקוד הדירקטורים החיצוניים, אך לעתים מועלות טענות על קרבה יתרה או תחושה של תלות עקיפה בינם לבין המנהלים, וזה יוצר אי נעימות. לפעמים זה לא נעים לדח"צים לבוא למנהלים ולומר להם, 'עד כאן'".
עם זאת, הרצוג מזהיר ממתקפה על המנהלים. "אני מבקש להזהיר שאין להתייחס אל שכבת המנהלים כאל אויב העם. יש מנהלים מצוינים ואיכותיים. בדור האחרון חל שדרוג משמעותי בתרבות המנהלים בישראל".
הרצוג אמר כי הוועדה בוחנת את כל ההצעות המוגשות לה, ובכלל זה שמעה את הצעותיו של פרופ' ידידיה שטרן לבצע שידוד מערכות כללי במשטר התאגידי וכן הצעות שהועלו לכינון "ועדת פיקוח" מיוחדת שתפעל בנפרד מהדירקטוריון.
"ועדת הפיקוח פועלת לפי מודל הקיים בגרמניה והיא מורכבת מנציגים עצמאיים ובלתי תלויים בחברות הציבוריות. ביקשנו מאנשי משרד המשפטים לבצע מחקר על המודל הגרמני ועל הוצאות השכר החברות הבורסאיות. כך למשל, נמסר לנו שבעת מיזוג בין חברה אמריקאית לגרמנית, התברר שפערי השכר היו משמעותיים 'לטובת' האמריקאים", אמר.
לדברי הרצוג, "אנו גם לומדים את הלקחים של החקיקה האמריקאית שהגבילה את הטבות המס ועודדה הגירה של מנהלים לעבר אופציות תוך כדי לקיחת סיכונים מודעים מאוד לכך. הציבור צריך לחכות לתוצאה שתהיה תחת ידה של הוועדה, שתהיה סבירה ומאוזנת. האורחים שמופיעים בפני הוועדה מציגים מגוון של עמדות. האווירה הכללית היא שבכל מקרה חובה לעשות הליך מתקן".
בתשובה לשאלה אם אינו מושפע מהיותו בעבר שותף במשרד עוה"ד הרצוג-פוקס-נאמן שחלק מלקוחותיו יושפעו מהגבלת שכר הבכירים, אמר הרצוג כי "נבחרתי לכנסת לפני שמונה שנים, ואז פרשתי מעיסוקי כעורך דין. מטרתי לשרת את הציבור והשקפת עולמי היא סוציאל-דמוקרטית נטו. איני מתבייש בעיסוקי המקצועי ולא במה שעשיתי בעבר (כעורך דין, צ"ז). אני רוחש הערכה לעולם העסקים, אבל באופן הכרתי ובמודע עזבתי את עולם העסקים ואת הפרקטיקה הפרטית כדי לשרת את הציבור. הרקורד הציבורי שלי מוכיח תפישת עולם עצמאית. אין לי כל קשר למשרד עורכי דין מאז שנבחרתי לכנסת".
הרצוג הוסיף כי "כשם שאני משוחרר מכל עכבה בתחום, אני משוכנע שגם יעקב נאמן משוחרר מכל עכבה או השפעה זרה הגם שהשקפותינו הבסיסיות שונות בתחום זה ולעתים גם בתחומים אחרים".
כשר הרווחה, סבור הרצוג ש"אנו חייבים להתמודד עם העוני ועם פערי ההכנסות בחברה הישראלית. יש צורך לאזן את הפערים בחברה. יש צורך במשק בריא וחופשי, אך עם חברה צודקת יותר. יש לפעול לביזור ההכנסות ולשמור על מידתיות. החוק הזה אינו רק משפטי, אלא קודם כל אמירה חברתית וערכית".
הוא מצדד בהגבלת שכר הבכירים, אך עם זאת הוא אומר שיש להמתין ולבחון את ההצעות השונות שיועלו בפני ועדת השרים. "מדובר בכספים שנלקחים מהציבור ומיועדים לפנסיות ולחסכונות. נכון לנהוג מידת ריסון ראויה בנושא של שכר הבכירים. הגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות מהווה איתות ברמה של הצנע לכת. נקודת ההשקפה שלי לוקחת בחשבון את הצורך להבטיח את שיבוצם ומינוים ואיתורם של המנהלים בעלי הכישורים הכי טובים ולתת תגמול וסביבת עבודה ראויה".
הרצוג: יש להגביל את שכר הבכירים ולבחון התנהגות המוסדיים
מאת צבי זרחיה
20.5.2010 / 6:54