מדוע לא מגישים תלונה למשטרה?

>> הכל כבר היה מוכן ביום שני לבחירתו של אורן מוסט למנכ"ל הרכבת. לאחר חודשיים שכללו שינוי תנאי הסף, הוספת ניקוד תמוהה לאחד המועמדים, לחצים פוליטיים, פרישת שני מועמדים סופיים, מעצר יו"ר ועדת האיתור ודיווחים על ניסיונות לפוצץ את הוועדה בכל מחיר - הגיע מוסט למקום הראשון בדירוג. זאת כאשר ה"דיל הפוליטי" (אם קיים בכלל), לו נדרש מוסט להסכים כדי להתמנות לתפקיד, כבר נודע בקרב יודעי דבר.

רק דבר אחד יכול היה לסכל את המינוי: הצבעה של לפחות שניים מבין שלושת חברי ועדת האיתור שתניב דירוג מינימלי (0) למוסט, לעומת התרשמות מקסימאלית (10) מהמדורג שני, ששי שילה.



אם אמנם סבורים בממשלה וברכבת ישראל כי "נפל פגם" בהצבעתם הזהה כמעט של שני עובדי משרד התחבורה כמתואר לעיל, וכי ניקוד שכזה "משולל כל היגיון" ומחייב את הקפאת ההליך המכרזי - הרי שמדוע איננו עדים להגשת תלונה במשטרה, או להנחיית היועץ המשפטי לפתוח בחקירה?



למעשה, אם סבורים אלה כי העלאת הניקוד המפתיעה לתא"ל בן-טוב באפריל היתה בלתי תקינה, וכי לאחר תיקונה הופעלו לכאורה על חברי הוועדה לחצים לפסילת הוועדה - הרי שחשש להפרת אמונים (לכל הפחות) כבר היה קיים לפני שבוע.



את תגובת משרד המשפטים לא ניתן היה להשיג, ולכן נותר רק לקוות כי אינם סומכים ידיהם על דו"ח מבקר מדינה, שיצביע אולי על הליקויים בהליך מכרז זה בעוד 5-10 שנים.