החלפת את השם? קבלי שכר נמוך יותר

>> העובדה כי גברים משתכרים יותר מנשים, ידועה, אלא שמתברר שגורמים שונים ומשונים עלולים ליצור פערים גם בין נשים לבין עצמן, ללא קשר להבדלי יכולת, רמות אמביציה או נכונות לשלם מחיר. ממחקר חדש שערך מכון טילברג ההולנדי, העוסק במחקר התנהגותי-כלכלי, עולה כי גם ההחלטה אם לשנות את שם המשפחה בעקבות נישואים יכולה להשפיע על מהלך הקריירה.



במחקר שניהלו אנשי המכון התבקשו סטודנטים לדרג תכונות מקצועיות של נשים פיקטיביות ואף לשער מה יהיה גובה משכורתן, בין היתר על פי העובדה כי חלקן שמרו על שם נעוריהן, לעומת חלק אחר שקיבל את שם הנישואים. ההבדלים בין שתי קבוצות הנשים היו משמעותיים.

כך, למשל, הוגדרו נשים שאימצו את שם המשפחה של בעליהן על-פי סטריאוטיפים "נשיים" יותר ונתפשו כ"פחות שאפתניות, פחות מוכשרות, פחות אינטליגנטיות והרבה יותר תלויות ואמוציונליות". מצד שני, הן הוגדרו כ"אכפתיות יותר". הנשים שלא החליפו את שמן הוגדרו כ"עצמאיות יותר, אינטליגנטיות יותר, בעלות אמביציה גבוהה ויכולות גבוהות יותר". במקביל הוגדרו אותן נשים גם כ"פחות אכפתיות".



בשלב הבא התבקשו הסטודנטים להעריך מועמדות בדויות לצורך קבלה למשרה ושוב התגלתה התפישה הקודמת: נשים ששמרו על שם נעוריהן נתפשו כבעלות סיכויים גדולים יותר לקבל את המשרה ושכרן הוערך ביותר מ-1,200 דולר בשנה בממוצע. דירוגי הסטודנטים נתמכים בנתונים דמוגרפיים כפי שנרשמו בהולנד, המבחינים בהבדלים משמעותיים בין נשים שונות.



נשים שבחרו להחליף את שם נעוריהן התגלו בדרך כלל כמבוגרות יותר ופחות משכילות. נראה כי הדור הצעיר בהולנד בוחר לרוב אחרת, ומתייחס לנתון הזה בבואו לשפוט את הדמויות הנשיות שהוצגו.



דעות קדומות משפיעות



רגע לפני הוויתור המוחלט על שם הבעל חשוב לשים לב לשתיים מחולשותיו של המחקר: מספר הנשאלים היה קטן יחסית והנשאלים היו כולם סטודנטים צעירים ולא מעסיקים אמיתיים. ייתכן כי לו היו הנשאלים אחרים, היו מתקבלות תוצאות שונות.



עם זאת, לא מעט מחקרים כבר העידו על תוצאות דומות כשנחקרו סיכויי ההעסקה בהתבסס על גורמים חיצוניים אחרים שאינם קשורים כלל ליכולות אלה ואחרות, כמו זהות אתנית משוערת (גברים לבנים תמיד נבחרו בקלות רבה יותר מאשר נשים או גברים ממוצא אתני שונה) או מראה. עשרות מחקרים כבר נכתבו על האנשים - גברים ונשים - היפים שמרוויחים במובהק משכורת גבוהות יותר מהיפים פחות, וסיכוייהם לעלות בסולם הדרגות גבוהים יותר.



אם אלה גורמים משפיעים, מדוע שדעות קדומות בנושא החלפת שם המשפחה לא ישפיעו? "השאלה אם לשמור על שם הנעורים או לשנות אותו היא החלטה אישית כמובן", אומרת אן פיבלס, עורכת בכירה בהרווארד ביזנס ריוויו, כשהיא מתייחסת לנושא במאמר שכתבה. "יש סיבות רבות בעטיין עשויה אשה להעדיף את האחד על פני השני: מסורת, רצון לזהות משפחתית גרעינית ברורה, או שיוך להישגים מקצועיים או אישיים קודמים מצד שני. אישית, אני מכירה נשים מצליחות משני צדי המתרס. מובן כי כל אשה עצמאית תחליט מה היא בחירת השם המתאימה לה, אך המחקר של טילברג גרם לי לחשוב על האופן שבו כל בחירה אישית שאנו מקבלים (או שמתקבלות עבורנו) משפיעה על הפוטנציאל המקצועי שלנו, ועד כמה היא יכולה להיות דרמטית לטווח הארוך".



הזווית הישראלית



"ישראל היא מדינה שמרנית יותר מהולנד אך גם כאן ישנן נשים הבוחרות שלא לשנות את שם משפחתן לשמו של של בן הזוג", אומרת ד"ר רונית קרק, ראש תוכנית מגדר בשטח באוניברסיטת בר אילן, ומזכירה כי אצלנו נפוצה יותר הפרקטיקה הכפולה - נשים נשואות בוחרות לזהות את עצמן עם שני שמות משפחה. "הצגת שני שמות המשפחה מהווה אקט סימבולי המסמל לבני הזוג, למשפחה ולסביבה כי מדובר בנשים בעלות תפישה עצמאית יותר, שיוויונית יותר ושאינן חיות ב'חסות' הכלכלית של בני זוגן", היא אומרת. "בעקבות כך, יש סיכוי שכמו בהולנד גם בישראל אשה שתציג את עצמה ככזו השומרת על שם נעוריה או כבעלת שני שמות בסביבת העבודה, עשויה להיתפס על ידי המעסיקים כאשה עצמאית יותר ותלותית פחות.



"מובן שהסיכוי שתרוויח יותר מאשה שאימצה את שם בעלה איננו קשור רק לשמות הכפולים, אלא לתפישת עולם כוללת: "האשה שתופשת את עצמה כעצמאית תרצה להרוויח יותר, ולכן גדל הסיכוי שתנהל משא ומתן קשוח על ההכנסה או שתחפש מקום עבודה בו רמת השכר גבוהה יותר מלכתחילה. חשוב להבין שאין מדובר באקט הסמלי (שמירת שם הנעורים) אלא בפעולה האקטיבית שעומדת מאחוריו".