"יותר מ-3 מיליארד דולר יושקעו בקרוב בישראל"

>> בעוד שישה ימים בדיוק, ב-26 במאי, צפויה ישראל לצאת ממדד msci שווקים מתעוררים ולעבור לליגה של הגדולים - מדד msci world. המשמעות היא שהבנקים העולמיים כבר אינם רואים בישראל מדינה שרק מעוניינת להתפתח אלא מדינה מפותחת, מתקדמת ומערבית. השינוי במדד מגיע יחד עם צירופה של ישראל לארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (oecd), שני מהלכים שעושים טוב לאגו הישראלי.



אבל השאלה היא איזו תועלת כלכלית יביא שינוי הסיווג. מנהל המחקר בישראל של בנק ההשקעות מריל לינץ', חיים ישראל, דווקא מצנן את ההתלהבות ומסביר שגם אם ייכנס מעט כסף לישראל, הוא יזרום בעיקר למניה אחת.

עולם ההשקעות כולל השקעה פסיבית באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות והשקעות אקטיביות, כלומר ניהול כספים. היקף הנכסים המנוהלים אינו ידוע במדויק, אולם היקף המסחר בנכסים פסיביים ידוע. על פי חישוב שערכו בבנק ההשקעות מריל לינץ', לישראל יש משקל של 3% במדד msci שווקים מתעוררים, שבו מושקעים כ-60 מיליארד דולר.



לעומת זאת, מדד השווקים המפותחים כולל על פי מריל לינץ' כ-715 מיליארד דולר המחולקים על פני שלושה מדדים שונים. הראשון הוא מדד eafe (הכולל את אירופה, אוסטרליה והמזרח הרחוק) ובו 348 מיליארד דולר. משקלה של ישראל במדד זה הוא 0.95%, שהם 3.3 מיליארד דולר.



המדד השני הוא מדד kokusai (מניות העולם ללא דרום-מזרח אסיה ויפן), ובו 173 מיליארד דולר. משקלה של ישראל במדד זה הוא 0.49%, שהם 848 מיליון דולר. המדד האחרון והמוכר מכולם הוא המדד העולמי msci world, ובו 192.7 מיליארד דולר ובו שי לישראל משקל של 0.4% (770 מיליון דולר). בסך הכל מדובר בכניסה צפויה של כ-4.92 מיליארד דולר לחברות ישראליות עם עדכון המדדים.



המשמעות היא שעם המעבר למדד החדש צפויים לצאת מישראל 1.8 מיליארד דולר, אך מצד שני צפויים להיכנס אליה כ-4.92 מיליארד דולר. נטו ייכנס לישראל סכום נאה של 3.12 מיליארד דולר. הנתונים הללו נשמעים מצוינים, אולם חיים ישראל מזהיר כי 2.2 מיליארד דולר יוזרמו למניה אחת, טבע, ודווקא באמצעות הבורסה האמריקאית. "הברוקרים הישראלים לא ייהנו מזה", הוא אומר. באופן עקיף, מי שמחזיק במניית טבע צפוי ליהנות מעלייה בערכה של טבע בארה"ב, שתתורגם ככל הנראה גם לעלייה בישראל.



ומה עם שאר הכסף? ישראל מעריך כי הוא ילך בסופו של דבר לעוד ארבע מניות: כיל (250 מיליון דולר), לאומי (200 מיליון דולר), הפועלים (160 מיליון דולר) ובזק (160 מיליון דולר). היתרה - 150 מיליון דולר - תתחלק בין כל שאר המניות הנסחרות בישראל.



חשוב לזכור כי שמשקלה של מניית טבע במדד המעו"ף הוא 9.5%, וגם כיל, לאומי, הפועלים ובזק הן מהחברות הגדולות במדד המרכזי של בורסת תל אביב - כך שיש כאן השפעה מצטברת.



יותר מכך, ישראל מעריך כי אם המשקיעים מזרימים כסף למניית טבע באמצעות הבורסה האמריקאית, הרי שמשקלה של "ישראל נטולת טבע" במדד העולמי עומד על שיעור זניח של 0.15% בלבד. "גם אם מישהו יחליט להיות קיצוני ולהשקיע בישראל פי 3 לעומת משקלה במדד, הוא מגיע בקושי למשקל של 1% מהסל - לבנק גדול פשוט אין זמן להשקיע משאבים בחקר מדינה כל כך קטנה. עדיף לו לחקור מניה אחת מרכזית אחת שבה הוא יכול לסחור בדולרים, בארה"ב" אומר ישראל. בעיה נוספת במדד הישראלי היא הנזילות: משקיעים זרים מעוניינים במניות סחירות כלומר שמרכזו מחזור של לפחות 8 מיליון דולר ביום. מרבית המניות גם כך אינן מגיעות למחזור שכזה.



בכלל, ישראל מדווח כי בשל המשבר באירופה, המשקיעים הזרים עסוקים בעיקר בנעשה ביוון ולפחות עד שהמצב שם ישתפר, איש לא ישקיע זמן ומשאבים בחקר ישראל, במיוחד כשהוא יכול לרכוש את מניית טבע שהיא המנייה המרכזית ביותר הקשורה לישראל. במריל מחזיקים מדד ששמו "יחס קנייה למכירה", וממנו עולה כי על כל מניה בודדת שמשקיעים זרים קונים, הם מוכרים 15 מניות - יחס שיא.



נא להכיר: מדד msci



מתברר שכאשר משקיעים זרים מוציאים המלצה חיובית על ישראל, הם לא ממליצים לקנות את מניות מדד ת"א 100 או את מדד ת"א 25. כסף זר לא ייכנס לכל המניות הכלולות במדדים. חיים ישראל מסביר כי "המלצה על ישראל פירושה 'אנו מחבבים את ישראל. היא מציגה נתונים כלכליים טובים, ולכן אנו ממליצים לקנות ארבע-חמש מניות, בדרך כלל טבע, כיל, לאומי, הפועלים ובזק'. אין כאן המלצה גורפת".



בנקאי זר אחר אומר כי "בנקים זרים לא קונים את המדד הישראלי אלא מניות ספציפיות. ככה זה כשמדובר במדינה כל כך קטנה. לכל היותר מדובר בהמלצה לקנות את מדד msci ישראל ולא את מדד ת"א 100, אבל גם זה בדוחק", אומר בנקאי זר.



אם כן, מהו מדד "msci ישראל" ובמה הוא נבדל מהמדדים שמפעילה הבורסה הישראלית. חברת המדדים morgan stanley capital international) msci) נוסדה בסוף שנות ה-60 כחטיבה בבנק ההשקעות מורגן סטנלי, והיא מספקת מדדים/אינדקסים של מניות, אג"ח ומכשירי ריבית אחרים. ב-2004 רכשה החברה את barra inc, ולכן שמה הרשמי כיום הוא msci barra. פעילותה המרכזית של החברה היא יצירה ועדכון של אינדקסים של מניות שלהערכתה מהווים בנצ'מארק להשקעות עולמיות במניות, בהיקף של יותר מ-3 טריליון דולר.



ההערכות הן שמדדי msci משמשים בנצ'מארק (מדד יחס) לכ-70% מהכסף המנוהל בעולם. במלים אחרות, כשמנהל קרן בבנק בינלאומי מנסה "להציג תשואה עודפת על ישראל", הוא מנסה להביס את מדד msci הישראלי.



הסיבה לתפוצה של מדדי msci היא סטנדרטיזציה: בעוד שכל מדינה יוצרת לעצמה מדד מקומי על פי שיטה שונה, כל מדדי msci נקבעים בצורה אחידה (שווי השוק של החברה כפול אחוז הסחורה הצפה), כך שכל המשקיעים יכולים להשוות את עצמם כלפי אותו מדד בלי לתהות או לבדוק כיצד כל מדינה בונה את המדד המקומי שלה.



הגישה שמציג מדד תל אביב 100 שונה במהותה מהגישה של מדד msci: מטרת המדד הראשון היא לשקף את הכלכלה הישראלית ולתת תמונה לגבי מצב החברות (הרשומות למסחר) הגדולות ביותר בישראל. לעומת זאת, מדד msci מנסה לומר למשקיע "הנה מדינה שאתה לא מכיר, וזהו המדד שלה לפי השיטה האחידה ביותר".



עבור המשקיעים הישראלים מדובר ברע במיעוטו: אמנם כולם היו מעדיפים שהזרים ישקיעו במדד ת"א 100 או במדד ת"א 25, אבל אם הבחירה היא בין השקעה בתל אביב באמצעות msci או בכלל לא, האפשרות הראשונה עדיפה.



בסוף פברואר נסחרו בישראל 287 תעודות סל שונות, אך מתוכן רק כמה עשרות עוקבות דווקא אחר מדד msci המקומי של מדינות שונות. כך למשל קיימת בשוק תעודת סל העוקבת אחר המדד הסיני, ומנגד קיימת תעודה העוקבת דווקא אחר מדד msci הסיני. השוואה בין התעודות אינה מעלה תשובה לשאלה "איזה מדד מניב תשואה טובה יותר", ויש לבדוק כל מקרה לגופו.



המותג msci נחשב לחזק מאוד בעולם ההשקעות הבינלאומי, ובארה"ב למשל הוא תופס את המשקל הגדול ביותר מבין תעודות הסל. בישראל המצב דווקא הפוך, והתעודות העוקבות אחר המדדים הרגילים נחשבות לפופולריות יותר.



הסיבה אינה ביצועים עודפים, אלא נובעת מההיסטוריה של השוק המקומי: בישראל שווקו קודם כל התעודות הרגילות ורק לאחר מכן נבנו גם התעודות העוקבות אחר מדד msci. בארה"ב הסדר היה הפוך. מבין התעודות העוקבות אחר מדדי msci נחשבת התעודה העוקבת אחר msci שווקים מתעוררים לתעודה הפופולרית בישראל.