מי המתפתח ומי המפותח?

>> כשהגיעה ההודעה הרשמית על קבלת ישראל ל-oecd, נראה היה ששוק ההון לא מתרגש. העליות בשוק המניות לא הרקיעו שחקים ונראה היה כי השוק מתרגש יותר מהתוכנית לתמיכה ביורו ולפתרון המשבר ביוון מאשר לכניסת ישראל לארגון היוקרתי.



הסבר אפשרי אחד לכך הוא שהשוק התנהג במקרה הזה לפי האמרה הידועה "קנה בשמועות, מכור עם פרסום החדשות". כלומר, השוק עלה כבר כשהחלו הגישושים לקראת כניסת ישראל לארגון לפני זמן רב, וההודעה הרשמית לא חידשה דבר. ייתכן שכך הם הדברים, אבל להערכתנו יש לכך הסבר אחר, הנטוע ביחס של השווקים הגלובליים לכלכלות השונות במשבר הנוכחי באירופה בהשוואה ליחס הזה בתקופות משבר קודמות.

כך, לדוגמה, המשבר העולמי הקודם ב-2002 פרץ לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום, מתקפת הטרור במגדלי התאומים במנהטן וגל השערוריות החשבונאיות בוול סטריט, שפגע קשות באמון המשקיעים במערכת הפיננסית. במשבר ההוא היינו עדים לעלייה דרמטית בתשואות האג"ח הממשלתיות של המדינות המתפתחות, בעוד התשואות בשווקים המפותחים ירדו בחדות. היו לכך שתי סיבות עיקריות: יתרות המט"ח בשווקים המתעוררים היו נמוכות מאוד, בעוד הגירעונות שלהן היו גדולים מאוד. במדינות המפותחות התמונה היתה הפוכה.



המשבר הנוכחי באירופה הוא למעשה תמונת ראי. מי שמחזיקות ביתרות מט"ח קטנות הפעם הן המדינות המפותחות, הסובלות גם מגירעונות ענק, בעוד הממשלות בכלכלות המפותחות נהנות במקרים רבים מעודפים ומיתרות מט"ח גדולות (לא רק סטנלי פישר קנה מט"ח בהיקפים עצומים).



גם תגובת שוק האג"ח הפעם היתה הפוכה בהשוואה למשברים הקודמים. בחודש האחרון, מאז פרוץ המשבר ביוון, התשואות על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים בשווקים מתפתחים כמו ברזיל (bbb) נשארו כמעט ללא שינוי, וכך גם בצ'ילה ובטורקיה. במדינות מתפתחות, כמו דרום קוריאה (שרשמית שייכת למועדון oecd, אך מבחינות רבות היא עדיין שוק מתעורר) התשואות אפילו ירדו.



מנגד, ביוון זינקו התשואות ל-10 שנים ב-5.5%, בפורטוגל ב-2%, בספרד ב-0.6% ובאיטליה ב-0.35%. בשווקים המפותחים הנחשבים "מקלט הבטוח" לתקופות סוערות, ארה"ב וגרמניה, התשואות ל-10 שנים ירדו ב-0.5% ו-0.2% בהתאמה. ומה קרה בישראל? התשואות ירדו ב-0.07%.



השוואת עקומי התשואות של 2002 אל מול עקום התשואות כיום חושפת עוד כי לא רק רמת התשואות המוחלטות בשווקים המתעוררים ירדה משמעותית. כשבודקים את המרווחים של האג"ח הדולרית של ממשלות מתעוררות מעל האג"ח הממשלתית בארה"ב (הבנצ'מארק העולמי), ניתן לראות התכווצות דרמתית לעומת משברים קודמים, מה שמעיד על יציבות גדולה יותר מאשר בעבר.



המסקנה העולה מהשוואה בין עקומי התשואות הדולריים היא כי ההחלטה אם שוק הוא "מתפתח" או "מפותח" כבר אינה גורם בהסתכלות של משקיעים גלובליים. כלומר, לא משנה לאיזה מועדון אתה שייך, אלא מה אתה עושה ומה מצב הכלכלה שלך. המסקנה הנרחבת יותר היא שמודל כלכלי נכון מושג פעמים רבות רק לאחר מכה כואבת. השווקים המפותחים הכינו את עצמם לאחר שחוו את המשבר של תחילת העשור. המדינות הבאות שיידרשו להכין את עצמן כעת הן מדינות אירופה, כדי לחזור למעמדן בעבר.



בנימה מקומית יותר, המסקנה עשויה להיות כי כניסת ישראל ל-oecd לא תעלה ולא תוריד ממעמדה של הכלכלה הישראלית בעיני זרים, וכן אינה משנה את ההסתכלות שלהם עליה, את איכות האשראי שלה או את האופי שבה הם תופשים את איתנותה הכלכלית. לעומת זאת, נראה כי הדבר העיקרי שכן מקדמת הכניסה ל-oecd הוא השקיפות הכלכלית.



-



הכותבים הם מנהלי קרנות בהראל פיא. אין לראות במאמר שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי