פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האיסלם - לא רק דת, גם מותג

      בזמן שבאירופה עוד מתמודדים המשקיעים עם משבר החובות וחוששים מפני התפשטותו למדינות נוספות, בבריטניה עושים עסקים אמיתיים - עם נגיעה איסלמית

      בעוד העולם עדיין מנסה להעריך את יעילותה של חבילת הסיוע שהעניק האיחוד האירופי ליוון, ועל אף כי התמ"ג של המדינה יחסית קטן, ההתפשטות הפוטנציאלית של משבר החובות הספיקה כדי לזעזע את השווקים ברחבי העולם – מהונג קונג ועד לניו יורק. ודווקא בבריטניה, במקביל לעובדה כי במשך שבוע לא היה רוב מוחלט לאף מפלגה בפרלמנט, נעשו עסקים אמיתיים עם נגיעה איסלמית.

      אחד המותגים המוכרים ביותר בבריטניה, הרודס, נקנה במהלך סוף השבוע תמורת 2.3 מיליארד דולר. המוכר היה מצרי, מוחמד אל-פאיד. הקונה: זרוע ההשקעות של האמיר של קטאר, קטאר הולדינג. קטאר מחבבת, ויש שיאמרו אוהבת, את השוק הבריטי עם מניות ב-J. Sainsbury, בנק ברקליס, Canary Wharf ועכשיו היא הבעלים של נכס בו שוכנת כרגע שגרירות ארה"ב במאיפייר, מערב לונדון.

      בצד השני של העולם, חברת גולף פטרולום, שבסיסה בקטאר, אמרה שהיא מתכננת להשקיע 5 מיליארד דולר במתחם של נפט וגז במלזיה. שתי הממשלות דנו בעניין בשנתיים האחרונות, והן מאמינות כי עכשיו הזמן הנכון להתקדם עם התוכניות. ואם זה לא מספיק, בל נשכח את נשיא ברזיל לואיס אינסיו דה סילבה שהוסיף את קטאר לסדר יומו לאחר ביקור מתוכנן ברוסיה. יש להזכיר שהגילויים בים של ענקית הנפט הברזילאית פטרובראס מושכים תשומת לב רבה מצד משקיעים פוטנציאלים כגון קטאר. בשקט יחסי, הייצוא של ברזיל לקטאר צמח בשני שליש בשנת 2010, לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

      לסיפור הזה יש שני צדדים. השקעות יוצאות על ידי מה שנוכל לקרוא לו, המותג אסלאם, והשקעות נכנסות לתוך שוק הגדל במהירות של יותר ממיליארד וחצי אנשים בעולם המוסלמי. ביחס להשקעות היוצאות, לא מפתיע שקרנות השליטים במדינות המפרץ מחפשות אחר הזדמנויות להשקעה. מחיר הנפט עמד סביב ה-80 דולר מאז תחילת 2010 והוא ממשיך לייצר תזרים נאה שצריך לנצל.

      אותו מאכל - טעם שונה

      בעוד רכישה של מותגים מפורסמים במערב תמיד תגרור כיסוי תקשורתי מעבר לחלקה הראוי, העסקים השקטים והדיפלומטיה של השחקנים המרכזיים בעולם המוסלמי, ולעיתים קרובות בינם לבין עצמם, מרתקת הרבה יותר. מישהו שלח במייל את המידע על עסקת האנרגיה בין מלזיה לקטאר, אבל זו לא העסקה הראשונה שהקהילה העסקית מדברת עליה.

      בינתיים, אנשי שיווק מחפשים את הדרך הטובה ביותר להגיע אל הצרכן המוסלמי. בעוד אני כותב לעיתים קרובות על הפוטנציאל של שוק רחב יותר במזרח התיכון של 300 מיליון צרכנים או יותר, האמת היא, שעל החברות לפנות לדרום ומזרח אסיה בשביל המספרים הגדולים באמת.

      השוק המוסלמי מייצג בימים אלו למעלה מחמישית מאוכלוסיית העולם. שיעורי ילודה הולכים וגדלים ייתרגמו לנתח שוק גדול יותר בשני העשורים הבאים. די ברור שזה אינו שוק של "מידה אחת לכל". צרכן בג'קרטה מתנהג בצורה שונה לחלוטין מצרכן בג'דה. ישנו גם הפרש ענק בעושר בין מדינות האומה (קהילת המאמינים). ההכנסה לנפש בקטאר נמצאת בראש הפירמידה העולמית; תימן נמצאת לקראת התחתית.

      ככל שמתעמקים בשוק זה, חושפים את השכבות של המורכבות. השוק למאכלי חלאל גדל במהירות, אבל הטעם, שוב, שונה מאוד בין אירופה לאסיה. אך מגזר זה עדיין די פשוט להבנה, לעומת, נגיד, הבנקאות האיסלמית, שם חוקרים עדיין מחפשים מכנה משותף לשוק הגדל במהירות.

      המספרים בשורה העליונה מרשימים ושווים את תשומת ליבנו לא רק בתחום החדשות אלא גם בקהילה העסקית. ועכשיו, חזרה לאיחוד האירופאי ולחובות ארוכי-טווח!