>> דוד קמיניץ מצא את עצמו החודש, באופן זמני כנראה, מחוץ למועדון המבוקש ביותר בישראל - מועדון המנכ"לים. קמיניץ הודיע על התפטרותו לאחר תקופה קצרה בתפקיד ,שנה בסך הכל. בכך השלים קמיניץ כהונה רביעית כמנכ"ל בתוך עשור.
למרות התקופה הקצרה שלו בדלק, קמיניץ יכול להציג תגמול נאה בחברה. בגין ששת החודשים שבהם כיהן כמנכ"ל דלק ישראל, דיווחה החברה על עלות שכר של 11 מיליון שקל - יותר מעלות שכרו המצטברת בשנתיים שקדמו לכך, שבהן שימש מנכ"ל hot.
באמתחתו של קמיניץ שתי הצלחות עסקיות לא מבוטלות. קמיניץ היה זה שהקים וניהל את חברת נטקום, עד שמכר אותה ברווח נאה לקבוצת עורק בתחילת העשור הקודם. ב-2003 הוא הגיע ל-013 ברק, תקופה שהיתה קשה לחברה, הוביל אותה במהלך פיננסי חשוב של הסדר חובותיה מול בעלי האג"ח - ובנה את עתידה האסטרטגי . קמיניץ היה בין אלה שהובילו את העסקה מול אי.די.בי, שהזרימה הון לברק ומיזגה אותה לאחר מכן עם נטוויז'ן.
ואולם סיפורו של קמיניץ משקף את השינוי שחל בתקופה זו בנורמות תגמול המנהלים בישראל - והשינוי שנוצר בעקבותיהן בתרבות הניהול. בדלק ישראל שרד קמיניץ שנה אחת בלבד, וב-- hot שנתיים. קשה למנכ"ל להטביע חותם בתקופות כאלה קצרות. גם אם הוא מצליח לעשות זאת - הציבור, המחזיק במניות של החברות האלה, יתקשה לראות את הערך שהוא מקבל בגין היכולת הניהולית של אותו מנכ"ל.
וכך, אם הקדנציות האחרונות של קמיניץ הוכיחו עצמן פחות ברמת הערך שהוא ייצר למשקיעים, הרי שהן הוכיחו עצמן הרבה יותר ברמת הערך שהן ייצרו לקמיניץ עצמו.
בחברת hot, שאותה ניהל עד לפני שנה וחצי, הוביל קמיניץ שינוי עסקי חשוב בזמנו, אך לא הצליח לצמצם את בעיותיה ארוכות הטווח של החברה, כמו שירות הלקוחות הזוועתי שלה ומערכת מחשוב בעייתית. קמיניץ לא הצליח להפוך את hot לחברה תחרותית יותר בטווח הארוך. למרות התגמול השמן שקיבל בכל אחת מהחברות שאותן ניהל, קמיניץ לא ייצר להן נכסים אסטרטגיים ארוכי טווח.
התגמול השמן שקיבל נבע בין השאר מגורמים חיצוניים, שעליהם לא היתה לו כל שליטה. הוא ידע היטב לרכוב על חולשת שיטת התגמול במטרה לעשות קודם לביתו; ערך ארוך טווח לחברה - לא בטוח. התקופה בדלק ישראל היתה כל כך קצרה, שקשה לנתח אותה.
מערכת התגמול שעליה רכבו קמיניץ ומנהלים אחרים בשנים האחרונות לא עודדה אותם ליצור ערך ארוך טווח לכלל המשקיעים. מצנח הזהב בתרבות הניהול כיום, שמתייחס ליום שבו יסיים המנהל את הקדנציה שלו, הוא החלק החשוב בהסכם ההעסקה שלו. החלק המתייחס לערך ולהישגים שאליהם הוא אמור להביא את החברה - לא תמיד קיים.
שנה פה, שנתיים שם - ו-20 מיליון ש'
חגי עמית ואמיר טייג
21.5.2010 / 6:53