אי-ודאות במצולות

>> שנה חלפה מאז החגיגה הגדולה של משק הגז בישראל, ובעיקר של טייקוני הגז החדשים: תגלית הגז הטבעי "תמר" הוכרזה כמסחרית. יותר משנה חלפה גם מאז שהשותפות ב"תמר" הציגו לוח זמנים צפוף, שבו התחייבו לספק את הגז לטובת המשק כבר ב-2012. אבל כיום, השותפות ב"תמר" מצויות במצוקה אמיתית.

למרות הזמן שחלף, החברות השותפות בתוכנית - קבוצת דלק, ישראמקו, אלון-גז ונובל אנרג'י - עדיין לא הציגו תוכנית פיתוח מאושרת, לא הבינו היכן המדינה רוצה שיניחו את מתקן קליטת הגז במישור החוף הצפוני, ובעיקר - עוד לא גיבשו את חבילת המימון הנדרשת לפרויקט ההפקה, שהיקפו נאמד ב-2.8 מיליארד דולר.



ואז צץ שר האוצר, יובל שטייניץ, ובידו כתב מינוי לוועדה שתפקידה לבחון מחדש את המדיניות הפיסקאלית בתחום משאבי הטבע של ישראל לרבות האפשרות העלאת התמלוגים שהמדינה תקבל מתגליות, וכאילו הנחית על ראשם מהלומה נוספת. לפיכך, דאגתן של שותפות "תמר" היא כנה.



ואולם, לא ההעלאה האפשרית של התמלוגים למדינה היא שמטרידה בהכרח את השותפות או את הבנקים המלווים את הפרויקט, אלא דווקא האי-ודאות סביב הסוגיה. בנקים יודעים לתמחר שינוי בתזרים הצפוי מהפרויקט, אך אי אפשר לתמחר מודל פיננסי ערטילאי בלי לגבות בגינו פרמיה גבוהה הרבה יותר. מה שמעכב כיום את מימון פרויקט "תמר" הוא קודם כל מרכיב האי-ודאות, ולאו דווקא החלטה כזו או אחרת באשר למדיניות הפיסקאלית העתידית של ישראל.



עיכוב דיוני ועדת ששינסקי, שבראשות פרופ' איתן ששינסקי מהאוניברסיטה העברית, הוא לפיכך טעות, אך טעות זו עשויה להיות כפולה ומכופלת. בתוך שבועות ספורים עשויות דלק, רציו ונובל אנרג'י להכריז על כוונתן לבצע קידוח ימי נוסף במבנה גדול פי כמה מזה של "תמר" ("לוויתן"). במקביל, אמורה גם ישראמקו לדווח על תוצאות הסקרים שביצעה בשטחי שני רישיונות נוספים שברשותה. אתמול הוגשו הבקשות לקבלת היתר החיפושים הימי הפנוי האחרון בסביבת "תמר" (היתר "בנימין"). כלומר בעוד שהממשלה מתקוטטת ומתחבטת, המציאות לא מחכה למוצא פיה. השחקנים ממהרים מן הסתם לקבוע עובדות בשטח, שיאפשרו להם בעתיד להלין על חוסר ההגינות שב"שינוי כללי המשחק" בדיעבד.



ועדת ששינסקי צריכה לדון בסוגיה המונחת בפניה עניינית, ובמנותק מהליכי הרישוי שמתנהלים ברקע. את ההחלטה אם על המשק לשלם בכמה חודשי עיכוב בהגעת הגז מ"תמר" תמורת הגדלת התמלוגים לא צריך לקבל ראש הממשלה, שלוחץ לכיוון זה בשבועות האחרונים - אלא יש להניח בידי חברי הוועדה, שהרי הם שמונו לבחון את המשק בראי העתיד. לאיומים לעולם לא יהיה סוף, וקולות הנפגעים תמיד ישמעו חזק יותר ובמסדרונות הנכונים יותר.