>> ניק רטמאייר, סגן נשיא רשת בתי הכלבו והסופרמרקטים היוקרתית סנטרל והקניין הראשי שלה, ראה השבוע את חנות הדגל שלו, סנטרל וורלד, עולה בלהבות במהומות בבנקוק. זה לא מונע ממנו להגיע בשבוע הבא לישראל כדי לבחון שיתוף פעולה עם יצרניות מזון.
רטמאייר, שיגיע מלונדון, יקיים פגישות אישיות עם נציגי חברות ישראליות וישתתף בסמינר עסקי של מכון היצוא והנספחות המסחרית הישראלית בבנקוק, שבמהלכו יסקור את מאפייני שוק המזון במזרח הרחוק. לא במקרה נבחר בית הכלבו המפואר להצתה, לצד הבורסה התאילנדית ו-16 סניפי הבנקים שהוצתו באותו יום. המפגינים רואים בהם את סמל הקפיטליזם שחולל פער בלתי נסבל, מבחינתם, בין העושר של מקורבי השלטון לשאר אזרחי המדינה, פער שיצר שתי מדינות. על פי הערכות, הפער מתבטא גם בשכר ממוצע של 700 דולר לעובד בבנגקוק מול 100 דולר לעובד מחוץ לבירה.
"זה היה כך תמיד, אבל בתקופת השלטון הקודם הממשלה לפחות השקיעה בפרויקטים מחוץ לבנגקוק בתחומי החקלאות, החשמל והתשתיות. את זה הממשלה הנוכחית לא עושה", אומר הנספח המסחרי של משרד התמ"ת בבנגקוק, צחי זלצר. לדבריו, במגעים בין סנטרל לישראל נדונה פתיחת אגף מזון כשר שייובא מישראל, מכירת מזון מיוחד ללא סוכר וגלוטן ומכירת מזון כללי כמו סלטים מצוננים, עוגות, דבש וחלבה. להערכתו, הלהבות שכילו את הכלבו הגדול ביותר בתאילנד והשני בגודלו בדרום מזרח אסיה יעכבו את תוכנית שיתוף הפעולה עם ישראל, אף שלרשת עשרות סניפים שנותרו על תילם.
גם הישראלים מחפשים הזדמנויות במדינה במזרח הרחוק, בעיקר בנדל"ן, יהלומים וביטחון. אליעזר פישמן בונה בבנגקוק את הבניין הגבוה בעיר, שיכלול בתי מגורים, בית מלון וקניון. בנוסף פועלים בבנגקוק, בפטאיה, בקו סמוי ובפוקט חברת הנדל"ן טי.ג'י.איי ויזמים פרטיים ישראלים. החברה שמנהלת את מערך הביטחון בשדה התעופה של בנגקוק היא icts הישראלית, הרשומה בהולנד. השקעות ישראליות נוספות בתאילנד של אנשי עסקים פרטיים הם בבניית חממות ובמרכזי ליטוש וייצור של יהלומים ותכשיטים.
כיום, אנשי עסקים ישראלים הם בין הזרים הבודדים המסתובבים בבנגקוק. אחרים הפסיקו להגיע כשהמהומות גברו. "אנשי עסקים שיש להם פעילות ממשיכים להגיע, כאילו שום דבר לא קרה. התחושה היא שאנחנו כבר היינו בסרט הזה", אמר זלצר. "עד לשבוע האחרון התחושה היתה שהעסקים נמשכים כרגיל". לדברי זלצר, הספון מזה כשבוע בביתו עם המשפחה בעקבות הירי המשתולל ברחובות, הכלכלה התאילנדית מתבססת בעיקר על ייצור תעשייתי ויצוא מוצרי מזון מעובד. "עם זאת, עכשיו צפויה פגיעה בכלכלה לאחר שהדרכים נחסמו ואתן הגישה לנמלים וליבוא חומרי גלם", הוסיף.
לפי מכון היצוא, היקף הסחר (יבוא ויצוא) של ישראל עם תאילנד ב-2009 הסתכם בכ-738 מיליון דולר - ירידה של כ-30% לעומת 2008. יצוא הסחורות ב-2009 הסתכם בכ-336 מיליון דולר, ירידה של כ-32% בהשוואה לשנה קודמת, שבה הסתכם היצוא בכ-495 מיליון דולר. יצוא הסחורות ברבעון הראשון של 2010 הסתכם בכ-123 מיליון דולר, עלייה של כ-121% בהשוואה לשנה קודמת, שבה הסתכם היצוא בכ-55 מיליון דולר.
הירי ברחובות נמשך - אך העסקים כרגיל
אורה קורן
21.5.2010 / 6:53