>> יש לבחון מחדש את החלטות מינהל מקרקעי ישראל להאריך ב-49 שנים נוספות, החל ב-2010, את חוזי החכירה שניתנו ליכין חק"ל לפני עשרות שנים - כך תובעת האגודה לצדק חלוקתי בפנייה ששיגרה לשר השיכון, אריאל אטיאס, ולמנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי.
מדובר בהחלטות שנויות במחלוקת שהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, התנגד להן. על פי ההערכות תרמו החלטות אלה מאות מיליוני שקלים לרווחיה הצפויים של חברת יכין חק"ל כתוצאה משינוי ייעוד של קרקע ברמת עתידים.
ד"ר אלכסנדר (סנדי) קדר ועו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי כתבו לשר השיכון ולמינהל מקרקעי ישראל, כי יש להשעות את יישומן של ההחלטות שהתקבלו במינהל. "אלה החלטות מיטיבות ובלתי סבירות, שמהוות מתנה יקרת ערך ליכין חק"ל בסך מיליארדי שקלים על חשבון הקופה הציבורית המצומצמת", הוסיפו.
יכין חק"ל מחזיקה בחוזי חכירה לשטחים חקלאיים נרחבים בבעלות המדינה, חלקם באזורי ביקוש. החברה, שהוקמה על ידי הלורד מלצ'ט, נמכרה לסמי שמעון ב-1992 לאחר שנקלעה לקשיים. בעת שנמכרה לשמעון, החזיקה יכין חק"ל בקרקעות בהיקף גדול של כ-12 אלף דונם. לפני כשנה נפטר שמעון וכיום נשלטת החברה על ידי יורשיו הנמצאים בסכסוכים משפטיים בגין הירושה.
לטענת התנועה לצדק חלוקתי, שלוש החלטות בעניין הקרקעות של יכין חק"ל הן החלטות בעייתיות שיש להשעותן. לפי ההחלטה הראשונה אוחדו חוזי החכירה לכל הקרקעות שהחזיקה בהן יכין חק"ל וחודשו ב-2010 לתקופה של 49 שנים. החלטה זו ניתנה רק לקרקעות של יכין חק"ל. בתנועה טוענים כי מדובר בהחלטה בעייתית שכן היא נוגעת גם לקרקעות שהחוזים לגביהן היו חוזים שותקים, כלומר, חוזים שלא צוין בהם מה קורה לקרקע במקרה של שינוי ייעוד מקרקע חקלאית - האם היא חוזרת למדינה או נשארת בידי יכין חק"ל.
החלטה נוספת, שעניינה חידוש חוזים למטרות מטעים, מאפשרת לחוכר לחתום על חוזה חכירה נוסף ל-49 שנה גם כשקיים תהליך שינוי ייעוד בקרקע. לטענת התנועה, החלטה זו התקבלה אחרי שכבר התריעה על כך בפני מנהל המינהל לשעבר, יעקב אפרתי - בין החשודים בפרשת השוחד הענקית בהולילנד ובקרקעות תעשיות מלח. התנועה כתבה לאפרתי בדצמבר 2007 כי מתן זכות לייזום בקרקעות אלה עומד בניגוד למצב הקיים - אך קיבלה כתשובה כי "המינהל פועל בעת שינוי ייעוד קרקע חקלאית בהתאם לחוזי החכירה והחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות לאותה עת".
לטענת האגודה מדובר בהחלטה כללית שנועדה לפתור בעיה לכאורה אך בפועל נועדה לתת פטור ליכין חק"ל בכל המקרים שבהם חלה עליהן חובת השבה בעת שינוי ייעוד.
החלטה נוספת שאליה מתייחסים באגודה היא ההחלטה 969, הקובעת כי חברה לעיבוד חקלאי תוכל להמשיך להחזיק בקרקעות בעת שינוי ייעוד גם כשהחוזה שותק, כלומר, אינו קובע מה יקרה לקרקע בעת שינוי ייעוד - האם היא תחזור למינהל או שתישאר בידי החוכר. החלטה זו ניתנה לכלל החברות ולא רק ליכין חק"ל.
"כך, כטלאי על טלאי, הצליחו שלוש ההחלטות לבטל את החובה האוטומטית להשיב את הקרקע החקלאית, כאשר זו משנה את ייעודה", טוענים ברילנשטיין וקדר. הם מזכירים כי "מצב זה הוא בניגוד לחוות הדעת המשפטיות ששללו מתן אפשרות לשינוי ייעוד, ובהן חוות הדעת של פרקליטות המדינה שאומצה על ידי היועץ המשפטי דאז מני מזוז".
למשל, חוות הדעת של מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, אסנת מנדל, שאומצה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קבעה באופן חד משמעי: ?עמדתנו היא כי אין מקום להבחנה בין שלושת סוגי החוזים. בהיעדר הבטחה שלטונית מחייבת יש לנהוג בכל שלושת סוגי החוזים כפי שנוהגים בעת חידוש חוזי חכירה למטרות חקלאיות. בכל החוזים מטרת החכירה היא חקלאית בלבד'". לדברי קדר וברילנשטיין, "חוות הדעת הזו לא הוצגה בדיון בפני חברי מועצת מינהל מקרקעי ישראל למרות שאומצה על ידי מזוז".
באגודה לצדק חברתי חתמו את המכתב בקריאה להשעות לאלתר את חידוש חוזי החכירה של יכין חק"ל, וכן לבחון את ההטבות שניתנות במסגרת ההחלטות ואת התנהלות הגורמים שקידמו את מתן ההטבות הבלתי סבירות ותמכו בהן.
תגובתה של יכין חק"ל לא התקבלה עד מועד הדפסת הגיליון.
האגודה לצדק חלוקתי: לעצור את הארכת החוזים בין המינהל ליכין חק"ל
מאת שרון שפורר
23.5.2010 / 7:00