>> מי שנזקק בשנים האחרונות לשירותי בריאות הנפש במערכת הציבורית ודאי מכיר מקרוב את המצוקה: "מה שקורה במרפאות הוא בלתי אפשרי - המבנים המחוררים, הצוותים שעובדים תחת לחץ בלתי נסבל, ילדים שמחכים שמונה חודשים לאבחון פסיכולוגי", אומר פרופ' משה קוטלר, ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש, ומוסיף בציניות: "הדרך הטובה ביותר לילד לקבל טיפול פסיכולוגי היא לחכות שהוא יהיה מבוגר".
הסיבה להידרדרות החריפה ולמצב העגום במערכת בריאות הנפש ידועה לכל: כבר 15 שנה שהרפורמה בבריאות הנפש, שבמסגרתה נוכל לקבל גם את הטיפול הנפשי בקופות החולים, בדיוק כמו כל שאר תחומי הרפואה, נמצאת בהקפאה. לפי התוכנית, המעבר לקופות החולים יגרום לקיצור התורים לקבלת טיפול נפשי, לאיחוד בין תחומי הגוף והנפש ולהכפלת מספר המטופלים במערכת הציבורית. אלא שריבוי השחקנים והאינטרסים בתחום, בצירוף עם ממשלות ושרי בריאות שמתחלפים בקצב מסחרר, תקעו את הרפורמה, ומצבם של שירותי בריאות הנפש מידרדר בהתמדה.
ואולם ייתכן שבקרוב מאוד תושג סוף סוף ההכרעה המיוחלת: "הגיע הזמן לחתוך", הצהיר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בכנס מיוחד בנושא שהתקיים ביום חמישי האחרון, בהשתתפות רוב השחקנים בתחום. ליצמן התחייב כי יקבל החלטה בתוך שבועיים לכל היותר - אם לבצע את הרפורמה או לוותר עליה ולהשקיע את המשאבים בשיפור המצב הקיים, שבו משרד הבריאות הוא האחראי והמפעיל את שירותי בריאות הנפש. לדבריו, "הנושא היה מוזנח מאוד בשנים האחרונות, והאי בהירות בקשר לרפורמה הרסה את התחום".
"רבים לא פונים לטיפול"
בכנס הוצגו נתונים קשים מאוד על מצבה של מערכת בריאות הנפש בישראל, בעיקר בכל הקשור לזמני המתנה לא הגיוניים לשירות. למשל, הבדיקה העדכנית ביותר של משרד הבריאות ממאי 2010 מעלה כי זמן ההמתנה הממוצע לטיפול בבני נוער הוכפל בתוך שלוש שנים לשבעה חודשים, לעומת כשלושה חודשים ב-2007. זמן המתנה למבוגרים קצר יותר, אך גם הוא עומד על חודשיים - זמן ממושך למי שזקוק לטיפול נפשי.
"קיים פער חד בין הפונים לטיפול בהפרעות בריאותיות רגילות לבין הסובלים מהפרעות נפשיות. רבים פשוט לא פונים לטיפול, כולל אנשים שסובלים מהפרעות חמורות", אמר ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות. כך, למשל, בעוד שכ-95% מהסובלים מסוכרת בישראל פונים לטיפול, רק 25% מהסובלים מדיכאון זוכים לכך.
על הפער הקיצוני בין רמת הרפואה הכללית לבין בריאות הנפש עמד גם מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס, ד"ר רוני גמזו. "אני רואה איך המערכת הכללית זוכה לסל מוגדר, תקצוב וקידום, בעוד שבחצר האחורית של מערכת הבריאות ניצבת מערכת בריאות הנפש, שלא זוכה לכל אלה", אמר גמזו. "משרד הבריאות הוא גם הרגולטור, גם המשלם וגם המבצע, וגם זה שאומר לעצמו: אני לא יכול לעשות את מה שמבקשים ממני. בגלל המורכבות הזו אני תומך ברפורמה".
עלות הרפורמה המשוערת היא כ-400-450 מיליון שקל שיועברו לקופות החולים על מנת להפעיל את שירותי בריאות הנפש בפריסה ארצית. בנוסף, הסביר פרופ' מרדכי שני, הוגה ומוביל הרפורמה, מאחר שהחוק ישונה כך שהאחריות להפעלת השירותים תעבור לקופות - יובטח גם מנגנון עדכון תקציבי שמשמעותו תוספת של עוד 570-620 מיליון שקל במשך עשר השנים הראשונות. בנוסף הובטחה תוספת של 15 מיליון שקל להרחבת ההתמחויות לפסיכולוגים של ילדים, וניתנה תוספת של 34 מקומות התמחות לפסיכיאטרים של הקטין - מקצוע שיש בו מחסור קשה.
מרבית המשתתפים בכנס, אנשי מקצוע שונים מתחום בריאות הנפש וכן נציגי המטופלים, הביעו תמיכה ברפורמה. "זו התוכנית היחידה הישימה גם אם היא לא מושלמת", אמר פרופ' זאב קפלן, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים. "רק הרפורמה יכולה להכניס את חולי הנפש לתוך הגדר, לחבר בין הגוף והנפש ולהוביל לתפישת האדם בצורה הוליסטית".
גם פרופ' אבי בלייך, נציג מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים שבעבר הסתייגו מהרפורמה, אמר כי "אין לנו חלופה ריאלית לרפורמה מלבד פנטזיות, ולכן אין מנוס מללכת בכיוון הרפורמה ולהוציא ממנה את המיטב. זהו מהלך חשוב מאין כמוהו בבריאות הציבור כי הבעיות הנפשיות נוגעות כיום כמעט לכל אחד ואין לנו יכולת לטפל בכולם".
"משתיקים את קול המתנגדים"
ד"ר אסתר גלילי, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה לילד ולמתבגר, אמרה כי "כיום במרבית המרפאות יש תור המתנה של חצי שנה, ויש לכך משמעות הרסנית, בעיקר עבור בני הנוער. הרפורמה שתחייב הרחבת השירותים, תעודד הכשרה מקצועית ופיזור על פני כל הארץ ותמנע זליגה של מטופלים לאזור המרכז ולמגזר הפרטי".
בנוסף הדגישו רבים מהדוברים את העובדה כי ברגע שתחום בריאות הנפש יוכפף לקופות החולים הן יהיו חייבות לטפל בכל פונה בתוך זמן מוגדר, ומטופלים יוכלו לתבוע את זכויותיהם מהקופה או לעבור לקופה מתחרה - אפשרויות שלא קיימות כיום. "אנחנו שבויים בתוך מערכת בריאות נפש ארכאית שלא מכבדת את חופש הבחירה שלנו", מחה אבי עמית, נציג משפחות המטופלים.
גם יואב קריים ממטה מאבק הנכים הוא תומך נלהב ברפורמה: "קופות החולים נמצאות בכל מקום וכל אדם יוכל להגיע לפסיכיאטר ולפסיכולוג ולקבל את השירות בדיוק כמו בתחומי העיניים, הלב ולחץ הדם. ההפרדה כיום מלאכותית. יש קשר הדוק בין גוף ונפש: העובדה שאדם בדיכאון יוצרת בעיות גופניות, ולהיפך. ברגע שאותו גוף יהיה אחראי על שני התחומים אף אחד לא יוכל לחמוק ממתן טיפול". לדבריו, "קיימת כיום ההפרטה הקיצונית ביותר, כי כשאין אפשרות לקבל טיפול בתחנות בריאות הנפש - אנשים הולכים לשוק הפרטי היקר והבלתי מפוקח".
ואולם לא כולם תומכים ברפורמה: בכנס דיברה גם חנה שטרום, יו"ר פורום של פסיכולוגים ואנשי מקצוע המתנגדים לרפורמה, שמתחה ביקורת קשה על המארגנים בטענה כי הכנס אורגן על ידי תומכי הרפורמה ולא ניתן פתחון פה מספק למתנגדים. "יום העיון הוא פארסה אחת גדולה - משתיקים קול שלא רוצים שיישמע", אמרה שטרום. המתנגדים מוחים בעיקר על כך שבניגוד לתחומי הרפואה האחרים, יוגבל מספר המפגשים עם פסיכולוג למטופל ועל כך שלדבריהם יהיו אוכלוסיות כמו נפגעי תקיפה מינית או הסובלים מבעיות משפחתיות שלא יהיו זכאיות לטיפול לפי החוק המוצע.
מנכ"ל משרד הבריאות: "בריאות הנפש נמצאת בחצר האחורית של המערכת"
מאת רוני לינדר-גנץ
23.5.2010 / 7:00