>> "אנחנו מצפים, ששנת הנשיאות של ישראל ביוריקה תהפוך אותה לתוכנית המועדפת באירופה לחדשנות" - כך אמר לוק בורג, מנכ"ל יוריקה, תוכנית המחקר והפיתוח (מו"פ) הגדולה בעולם.
בעוד שבועות ספורים תחל ישראל לכהן כנשיאת יוריקה, שמעניקה 1.5-2 מיליארד יורו בשנה לפרויקטים משותפים של מו"פ תעשייתי מוכוון שוק. בורג הגיע לישראל לתיאומים אחרונים של ציפיות ותוכניות עבודה לקראת הנשיאות הישראלית.
"אנחנו רוצים למקד את יוריקה בחדשנות, והנשיאות הישראלית תתמקד בזה מכיוון שישראל חזקה בתחום. מדינות קטנות יכולות להביא רעיונות חדשים, והציפיות שלי הן שישראל תשלים את מה שמאוד חסר לנו, כמו מימון מוכוון שוק לשלב השני שלאחר המו"פ, שיסייע להחדרת המוצרים לשוק", הוסיף בורג.
בנוסף, מצפה בורג שישראל תנצל את חגיגות 25 שנה להיווסדה של יוריקה לשדרוג תדמיתה ומעמדה של יוריקה באירופה, ותגרום לכך שמדינות היבשת יבינו את חשיבותה לצמיחתה של תעשייה חדשנית ותחרותית בשוק העולמי.
לדברי בורג, המצב הכלכלי באירופה, שהחמיר עם המשבר ביוון, לא יפגע במימון התוכנית, המבוססת על כסף ממשלתי מכל מדינה, ואולי תקציבה אף יגדל. בורג גם מצפה מישראל לתמוך בצירופן של מדינות חדשות כמשקיפות. באירופה טרם הוחלט אילו מדינות לצרף מתוך אלה שהביעו עניין - מצרים, דרום אפריקה וגוש מדינות דרום אמריקה.
יותר מ-200 פרויקטים מאושרים בשנה
יוריקה כוללת 39 מדינות חברות. ישראל היא המדינה היחידה מחוץ ליבשת ששייכת לגוף שבו משמשת דרום קוריאה כמשקיפה.
שיתוף הפעולה האירופי במו"פ תעשייתי החל ב-85' כיוזמה צרפתית-גרמנית לשיתוף פעולה. בהמשך הצטרפו אליהן רוב מדינות אירופה ונציבות האיחוד האירופי במטרה לפתח מדיניות מו"פ כלל אירופית.
תקציב יוריקה מגיע מהמדינות החברות ומתועל לפרויקטים. מדי שנה מאשרת התוכנית 200-300 פרויקטים חדשים במימון כולל של יותר מ-1.5 מיליארד יורו. הפרויקטים עוסקים בפיתוח מוצר, יישום, או שירות חדש. רוב הפרויקטים נעשים בשיתוף פעולה בין שתיים-שלוש חברות קטנות ממדינות שונות. חלקם מתבצע בשיתוף פעולה עם החברות התעשיתיות המובילות באירופה.
לדברי בורג, המשבר הכלכלי העולמי הוביל לעליית מספר הפרויקטים ביוריקה מכ-700 בשנה ל-1,100 ב-2009. הסיבה לעלייה מיוחסת לתוכנית יורוסטארס שהשיקה יוריקה בשנים האחרונות לשיתוף פעולה בין חברות קטנות ובינוניות, כולל חברות סטארט-אפ.
"במשבר קל יותר לגייס מימון מיוריקה מאשר מהבנקים", סיפק בורג הסבר נוסף לעלייה בהתעניינות ביוריקה. עם זאת, המימון של המדינות לא גדל בשיעור דומה לעלייה בביקושים, "מכיוון שלממשלות היו הוצאות על חבילות סיוע אחרות בעדיפות קודמת", הוסיף בורג.
הוצאות המו"פ של יוריקה מסתכמות, ב-1.5-2 מיליארד יורו בשנה, לדברי בורג. "כרגע אין בעיות מימון ממשלתי ליוריקה באירופה. בחודש האחרון התרשמתי שיש מדינות שאפילו מעוניינות להגדיל את המימון, אבל בהיקף נמוך מאוד. זה יהיה טיפשי לחתוך בחלק זה של ההוצאות, לעצור מימון בחדשנות של פרויקטים טובים ולהרוג את התרנגולת שמטילה ביצי זהב".
בורג התייחס בדבריו לסקר של ארגון המדינות המפותחות (oecd) שהראה כי כל השקעה ממשלתית של יורו במו"פ תעשייתי לצד השקעה של 2-3 יורו מהחברות המפתחות, מניבה 13 יורו במכירות.
ישראל שותפה ביותר מ-10% מהפרויקטים
ישראל הצטרפה ליוריקה ב-2000 והפכה לאחת המדינות הפעילות ביותר לצד צרפת, גרמניה, ספרד והולנד. בשנים האחרונות משתתפת ישראל ביותר מ-10% מהפרויקטים המאושרים ביוריקה. לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת מרכזת את ההשתתפות הישראלית בתוכנית באמצעות מרכז התעשייה הישראלי למו"פ (מתימו"פ).
"נפעל לחיזוק מעמדה של יוריקה כפלטפורמה מקצועית באירופה למחקר ופיתוח מוכווני שוק ונוסיף אלמנטים של מימון", אמר ישראל שמאי, מנהל התוכניות לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח עם אירופה.
לדבריו, מעבר לערכים מדיניים חשובים כמו שיפור מעמדה של ישראל באירופה וביסוס דימוי חיובי של המדינה, תנסה ישראל בשנת כהונתה כנשיאת יוריקה להעביר תקציבים גדולים יותר לתחומים שבהם יש לה יתרון יחסי, דוגמת מדעי החיים, ביטחון המולדת, איכות סביבה ומים.
"בשנת כהונתנו בנשיאות יוריקה נפעל ליצירת אפיקי מימון נוספים לפרויקטים שיוצאים מהתוכנית, עם בנקי השקעות וקרנות הון סיכון. אלה יראו בתוכנית מעין סקר היתכנות חיובי לפרויקטים, ועל הבסיס הזה יבחנו את המשך מימונם, במטרה להביא את המוצרים לשוק", אומר שמאי. בישראל סבורים כי בנקים אזוריים גדולים, דוגמת בנק ההשקעות האירופי, יכולים לסייע במימון החדירה לשוק בעשרות מיליוני יורו נוספים.
לדברי שמאי, נשיאות ישראל תנסה לקדם יותר שילוב של חברות ישראליות בפרויקטים שיאושרו, כדי לקבל מימון וליצור קשרים עם חברות ענק בתעשייה האירופית, שחלקן עובד עם יוריקה לפיתוח מו"פ שישרת אותן.
הנשיאות הישראלית תשמש גם לחשיפת מוסדות מחקר וחברות לתעשייה האירופית, לבנקי השקעות ולקרנות הון סיכון במטרה ליצור מקורות מימון לא רק לפרויקטים של יוריקה, אלא לפעילות מו"פ ופרויקטים גדולים בישראל. יעד נוסף יהיה חיזוק קשרים בין ישראל למדינות באירופה, דוגמת גרמניה. כמו כן תיבדק האפשרות לגייס תמיכה וידע אירופים לקידום יוזמות לאומיות דוגמת מיזמים משותפים עם הפלשתינים והעולם הערבי.
בשנת הנשיאות תארח ישראל חמישה מפגשים, בהם מפגש בין פרלמנטרי בכנסת. בכל מפגש ישתתפו כ-150 בכירים, בהם מדענים ראשיים ושרים מאירופה.
באירופה מצפים מישראל להוביל את תעשיית היבשת לחדשנות
מאת אורה קורן
23.5.2010 / 7:00