עורך דין היזהר, חוקר פרטי מאחוריך

>> כמעט מדי יום ניתן לראות במסדרונות בתי המשפט או בלשכות ההוצאה לפועל עורכי דין שמחפשים אנשים הזקוקים לעזרה. עורכי הדין מציעים לאותם אנשים שירות או ייעוץ משפטי במקום - דבר המהווה עבירה משמעתית של שידול לקוחות. לשכת עורכי הדין מנסה להילחם בתופעה זו ועושה מאמצים כדי לתפוס את אותם עורכי דין ולהעמידם לדין משמעתי.



אז איך תופסים את עורכי הדין שעוברים על החוק? מהכרעת דין שניתנה לאחרונה על ידי בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בעניינו של עו"ד בני עזרי עולה כי הלשכה שוכרת את שירותיהם של חוקרים פרטיים כדי לאתר ולתפוס עורכי דין שעוברים עבירות משמעתיות. עזרי, לדוגמה שנתפס באמצעות חוקר פרטי, הורשע בעבירה של קבלת אנשים לצורך טיפול משפטי, שלא במשרדו, באופן הפוגע בכבוד המקצוע. עליו נגזרו חודש השעיה בפועל מעריכת דין ושלושה חודשים השעיה על תנאי למשך שנתיים, בתנאי שלא יעבור עבירות של שידול לקוחות. בנוסף, הוטל עליו לשלם הוצאות של 250 שקל ללשכה.

במארס 2008 הגיע חוקר פרטי שנשכר על ידי ועדת האתיקה של מחוז תל אביב ללשכת ההוצאה לפועל שנמצאת בבית המשפט בתל אביב במטרה להתחקות אחרי עורכי דין המשדלים לקוחות ומספקים להם שירות משפטי במקום. חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה החלים על עורכי דין אוסרים על עורך דין לשדל לקוחות ומחייבים אותו לקבל לקוח במשרדו או במקום אחר ההולם את כבוד המקצוע. עורך דין המשדל לקוחות עובר גם על עבירות משמעתיות נוספות, כגון התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.



המפגשים בין החוקר הפרטי ובין עורך דין עזרי צולמו בסתר. מהכרעת הדין עולה כי אל החוקר הפרטי שהסתובב בין העמדות בהוצאה לפועל ניגש עורך דין, שלא זוהה בוודאות, ושאל אותו "מה אתה רוצה?". החוקר הפרטי שטח בפניו את סיפור הכיסוי שלפיו באו לעקל לו רכוש מהדירה, בשל חוב. באותו שלב עמד עזרי בסמוך לשניים ולא התערב. עורך הדין שלא זוהה הציע לחוקר סיוע משפטי, על דרך הגשת בקשה למתן פסק דין הצהרתי, ופירט בפניו את העלויות והאפשרויות להגשת בקשות שונות. עורך הדין התרברב בפניו "עשיתי אלף כאלה" ודרש 300 שקל בעבור השירות. כאשר ביקש החוקר לברר כמה עולה רק תצהיר, ענה לו עורך הדין: "זה סיפור".



החוקר סירב להצעה של עורך הדין הבלתי מזוהה, ואז, כך לפי הכרעת הדין, פנה אליו עזרי והציע לו: "בוא נכין תצהיר, תחתום על תצהיר". עזרי הדריך את החוקר כיצד לכתוב תצהיר והחוקר מילא את הפרטים בכתב ידו. לאחר מכן שאל החוקר את עזרי מה עלות שירותיו ונענה "50-40 שקל". לצורך אימות החתימה על התצהיר ביקש עזרי מהחוקר תעודה מזהה. החוקר השיב כי אין בידיו תעודה, כדי לבדוק אם יעז עזרי להחתימו על תצהיר ללא זיהוי, כמתחייב על פי החוק. עזרי לא אישר את התצהיר וניתק מגע עם החוקר הפרטי, מבלי שגבה ממנו תשלום.



בית הדין המשמעתי סבר כי עזרי לא ביצע עבירה של שידול מאחר שהחוקר היה "סוכן-מדיח", ששיכנע את עורכי הדין להציע לו שירות וגם מכיוון שפנה לחוקר רק לאחר שהמשא ומתן עם עו"ד אחר נכשל. ההרכב ציין בחיוב את העובדה שעזרי לא הסכים לאשר תצהיר ללא אמצעי זיהוי "ולא נפל למלכודת".



אבל, מאחר שעזרי ייעץ לחוקר במסדרון בית המשפט, בעמידה ליד דלפק ארעי - כאשר בקרבתם נמצאים אנשים אחרים ששומעים את השיחה ודרש תשלום - הוא הורשע בביצוע עבירה אתית. לדברי בית הדין, "מן הראוי כי השירות המשפטי עצמו, המחייב ייעוץ וכתיבת תצהיר, ייעשה במשרדו של עורך הדין, באופן הולם. התנאים כפי שצולמו. כשעורכי דין עומדים ליד הדלפק הארעי ונותנים שירותים ללקוחות מזדמנים, הם תנאים שאינם הולמים את כבוד המקצוע. חמור מכך, הם אינם הולמים את טובתו של הלקוח".



מגנים על הציבור ועל עורכי הדין



עו"ד אפי נוה, יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, מסביר כי הוועדה עושה שימוש בחוקרים פרטיים כדי לאמת או להפריך מידע שהובא במסגרת תלונות נגד עורכי דין, אך זאת רק במקרים בהם יש חשיבות ציבורית או עקרונית מיוחדת לברר את המידע העולה מהתלונה.



נוה מספר כי החקירה שבעקבותיה הורשע עזרי, התבצעה בעקבות ריבוי תלונות על עורכי דין המסתובבים בלובי של בתי המשפט ומשדלים לקוחות בדרך לא ראויה שפוגעת בכבוד המקצוע ובאיכות השירות המשפטי שניתן ללקוחות. לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין סמכויות חקירה ואכיפה ביחס לעבירות אתיות של עורכי דין. נוה מסביר כי "התפקיד של ועדת האתיקה הוא להגן על הציבור ועל עורכי הדין, וחקירות פרטיות הן מסוג הכלים שצריך להשתמש בהם כדי להגן על הציבור".



עם זאת, נוה מעריך כי "רק ב-3%-2% אחוזים מבין התלונות שמתקבלות נבצע חקירות".



האחוזים הנמוכים נובעים לדבריו בעיקר מהעלות התקציבית הגבוהה שכרוכה בשכירת חוקרים פרטיים, העומדת כיום על עשרות אלפי שקלים בשנה. "אם היה ביכולתנו לקבל תקציב ראוי היינו מבצעים יותר חקירות. פעמים רבות אנחנו נתקלים בעבירות חמורות שאין לנו יכולת תקציבית לבדוק אותן", אומר נוה.



באילו עוד מקרים הפעלתם חוקרים פרטיים?



"יש תופעה של מאכערים שנמצאים בבית המשפט ומפנים את הציבור אל עורכי דין שנמצאים בבית המשפט או מחוצה לו. עורכי הדין מפרישים למאכערים חלק משכר הטרחה שלהם. התופעה הזאת נחקרה וגם כלפיה אנו נוקטים הליכים".



עו"ד נוה מסביר כי תופעת המאעכרים היא לא התופעה המדאיגה היחידה שמטריד אותם. "תופעה אחרת היא של עורכי דין שנמצאים בהשעיה זמנית מהמקצוע בשל הרשעה משמעתית ומפרים את ההשעיה, כלומר מקבלים לקוחות או מופיעים בבית המשפט. אנחנו רואים בחומרה תופעה כזו וייתכן שנסתייע בחוקרים פרטיים כדי לבדוק אם יש הפרה.



גם במקרים של הסגת גבול המקצוע על ידי מי שאינם עורכי דין, ייתכן שנשלח חוקרים לחקור זאת - במקרים בהם עורכי דין משתפים פעולה ונותנים לכך יד.



לדוגמה, מתווך שיפרסם מודעה לפיה הוא יתווך בין המוכר לקונה וגם יערוך חוזה לרכישת הבית. המתווך מציע שירות משפטי ואסור לו לעשות זאת לפי החוק. אם הוא משתף פעולה עם עורך דין שאליו הוא מפנה את הלקוח והם מתחלקים ביניהם בשכר הטרחה - זו הסגה של גבול המקצוע. במקרה כזה נפעל נגד עורך הדין שמשתף עמו פעולה".



מה בנוגע לעבירה נפוצה במיוחד של אי תשלום לעורכי דין צעירים ומתמחים בעבור שעות נוספות?



"בכל מה שקשור לשעות נוספות אנחנו לא מבצעים חקירות. אבל זה מסוג העבירות שאם צריך הוועדה תשקול להסתייע בשירותי חוקר פרטי בשל החשיבות העקרונית שלהם. לפי הוראות החוק והפסיקה, עו"ד זכאי לשעות נוספות. כל תלונה שמוגשת בנושא אנחנו אוכפים אותה ללא יוצא מן הכלל. יש לנו הליכים נגד עורכי דין שלא שילמו עבור שעות נוספות למתמחים ולשכירים."



איך אתם מחליטים באילו מקרים לשכור חוקרים פרטיים?



"ועדת האתיקה אינה נוקטת גישה של 'יד קלה' בביצוע חקירות ואין זה מתפקידה לבצע חקירות עבור מתלוננים. כאשר יש תלונה שעל פניה נראית חמורה ועקרונית ויש ראיות חלקיות או כאלו שצריך להשלים אותן, הוועדה דנה בעניין. אם חסרה ראייה ומדובר באנשים קשישים או מוגבלים, שאנחנו מזהים שיש ממש בתלונתם, אך הם לא מסוגלים להתמודד עם הוכחתה, נשקול להפעיל חקירה כדי להשלים את איסוף הראיות".