הקוד הפתוח נשאר מחוץ לממשלה

>> בשבוע שעבר חתם מינהל הרכש הממשלתי על הסכם מרכזי עם חברת מיקרוסופט בהיקף של כ-300 מיליון שקל לשלוש שנים. מטרת ההסכם הוא רכישה של רישיונות למערכות הפעלה ואופיס בתחנות העבודה, רישיונות לשרתים ומוצרים נוספים ממיקרוסופט. ההסכם המרכזי שנחתם הוא הסכם מסגרת המאפשר ליחידות הממשלה השונות לקנות מוצרי מיקרוסופט במחירים שנקבעו, אך אינו מחייבן לבצע כן.



דבר אחד בטוח, ההחלטה של המדינה לחתום מחדש על חוזה עם מיקרוסופט למשך שלוש שנים אינה נותנת רוח גבית לקהילת הקוד הפתוח. בניגוד למספר מדינות פורצות דרך בעולם - ביניהן גרמניה, דרום אפריקה וברזיל - החליטה מדינת ישראל שלא לתמוך בשלב זה בשילוב קוד פתוח במשרדי הממשלה ולזנוח לפי שעה את המאמץ לשלב תוכנות קוד פתוח כמו אופן אופיס.

במינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר ערים לביקורת שנשמעת בדבר ההסכם, אבל טוענים שהוא צפוי דווקא לחסוך למשלם המסים ושבכל מקרה אין אלטרנטיבה אחרת.



אחראי על מכרזים עבור כל משרדי הממשלה



מינהל הרכש הממשלתי הוא גוף שמבצע מכרזים מרכזיים עבור כלל משרדי הממשלה וחותם על הסכמי מסגרת המחייבים אותם. הסכמי מסגרת הם הסכמים שמנסים לנצל את יתרון הגודל של הממשלה וליעל את תהליכי הרכש. הסכמים אלו אינם פותרים את משרדי הממשלה מחוק חובת המכרזים, אלא נועדו ליצור האחדה במחירים. כשמשרד ממשלתי מעוניין לרכוש תוכנות הוא צריך לשאול את עצמו האם מדובר במוצר תוכנה שמסופק על ידי ספק יחיד או שמא מדובר במוצר תוכנה שיש לו כמה מציעים, ועל כן יש לערוך מכרז. גם אם משרד ממשלתי סבור שמוצר התוכנה מסופק רק על ידי ספק אחד, עדיין יש אפשרות לספקי תוכנה נוספים לעדכן את מינהל הרכש הממשלתי שגם הם יכולים לספק את התוכנות ולכן צריך לצאת למכרז.



אתר מינהל הרכש הממשלתי (www.mr.gov.il) מאפשר לספקים להירשם אליו ולהתעדכן בכל התקשרות או מכרז שמפורסם על ידי משרד ממשלתי, כך שלטענת המינהל לא אמור להיות מצב שבו משרד ממשלתי מעדיף ספק תוכנה מסוים ולא מיידע ספקי תוכנה אחרים על מכרזים או התקשרויות. צריך גם לציין שבכל מקרה חייב משרד ממשלתי שמעוניין לא לצאת למכרז לקבל אישור מוועדת פטור.



גורם בכיר במינהל הרכש הממשלתי באוצר המעורה בנושא אומר כי משרדי הממשלה יוצאים למכרז כשיש אפשרות לכך. אולם מטעים כי "בעולם התוכנה קשה להשוות בין מוצרי תוכנה שונים ולכן מינהל הרכש הממשלתי פועל ליצירת הסכמי מסגרת עם ספקי תוכנה שונים כדי להוזיל עלויות. השאיפה שלנו היא שכאשר אין אפשרות לצאת למכרז, המשרד הממשלתי ירכוש תוכנות לפי הסכם מסגרת. למשרדי הממשלה יש הסכמי מסגרת עם חברות נוספות מלבד מיקרוסופט. קיים הסכם דומה עם אורקל ואנחנו במשא ומתן עם hp וחברות נוספות".



לאור פרסום ההסכם של מיקרוסופט עם משרדי הממשלה, מדוע לא לבחור בתוכנות קוד פתוח?



"זו שאלה שחוזרת על עצמה כל הזמן. כבר ניסינו את תוכנות אופן אופיס. להזכירך, הממשלה כבר ניסתה לעבוד עם תוכנות אלה בימיו של איציק כהן (לשעבר סגן בכיר לחשב הכללי ואחראי על מיחשוב בממשלה. ג"ג). התבצע מהלך להטמעת תוכנות אופן אופיס וגיורן. עשינו זאת בווליום גבוה אבל הניסיון לא צלח. התמיכה במערכות אופן אופיס היא מאוד דלה, הממשק עם מערכות אחרות רדוד ולא מספיק עמוק והעברית לא מספיק טובה."



"חבל, אבל אין מוצרי תוכנה אחרים מתאימים"



הבכיר מוסיף כי "הבעיה העיקרית של אופן אופיס היא הממשק שלה עם מערכות אחרות. הטמעת אופן אופיס במשרדי ממשלה מחייבת להחזיק צוות תמיכה באופן אופיס, בעיקר בממשק לתוכנות אחרות. רמת האקסל באופן אופיס לא זהה לרמת האקסל של מיקרוסופט אופיס. לצערנו זה המצב וחבל שאין מוצרי תוכנה אחרים מתאימים כי זה יכול לחסוך כסף. המוצרים של מיקרוסופט טובים ואי אפשר להתעלם מכך. מצד שני אנחנו בודקים חלופות ולא נחים. אם נגיע לנקודה שיש מוצר תוכנה תחליפי בקוד פתוח מתאים נבחן אותו".



מה לגבי מייל באינטרנט כמו ג'ימייל או האפליקציות של גוגל. בדקתם אותן?



"חשבנו על זה אבל יש כל מיני אלמנטים של אבטחת מידע וביטחון שדה. ישנם מקרים בהם חלק מהמחשבים במשרד הממשלתי נמצאים ברמת סיווג שונה, ולא תשים מערכות שונות בתוך המשרד הממשלתי. אנחנו גם בוחנים את נושא מחשוב ענן (תוכנות פתוחות לשימוש באינטרנט). מרגע שהשוק יהיה מספיק בשל לגבי פתרונות תוכנה שמתאימים לממשלה - נטמיע אותם".



ובכל זאת נראה שעצם העובדה שנחתם הסכם מסגרת עם מיקרוסופט נותנת לגיטימיציה למנהלי מחשוב לבחור אוטומטית את הפתרונות של מיקרוסופט ולא פתרונות חלופיים?



"נושא בחירת מוצר תוכנה במשרד ממשלתי הוא שקוף. מרגע שמשרד רוצה להתקשר עם גוף מסוים זה מפורסם ברשת האינטרנט וכל מי שיש לו עניין להתחרות ולהציע את עצמו מוזמן לעשות זאת. ספק שרוצה להציע תוכנה רק צריך לצעוק שיש לו פתרון. אם מנהל מערכות מידע במשרד ממשלתי בוחר פתרון תוכנה א' או פתרון תוכנה ב' - זו אחריות שלו. הוא מנהל יחידת ה-it והוא צריך לקחת אחריות על מה שהוא בוחר. התפקיד שלנו במינהל הרכש הממשלתי הוא לשמור על הגב של המנמ"ר (מנהל מערכות מידע) בעניין הכלכלי ולדאוג שכשהוא מתקשר עם ספק הוא משלם הכי זול".