החרדים לא עובדים, כי החילונים לא רוצים להעסיק אותם

>> באחרונה דווח כי האוכלוסייה החרדית משכילה פחות (רק 9.5% בעלי תעודת בגרות); עובדת פחות (43% בלבד המשתתפים בשוק העבודה); ומרוויחה פחות (הכנסה של 6,100 שקל בממוצע לחודש).

אלה הם נתונים של מחקר שערך משרד התמ"ת. עיון במחקר מעלה כי הקושי התעסוקתי במגזר החרדי נובע משני כשלי שוק מרכזיים: הראשון - ההיצע. יכולת ההשתלבות של הציבור החרדי במקצועות החופשיים נמוכה, ומעט מאוד חרדים מציעים את מועמדותם לתפקידים מקצועיים; השני - הביקוש. הנכונות להעסקת חרדים בשוק התעסוקה הכללי כמעט שאינה קיימת.



המחקר לא מכליל את הנתון הפנטסטי הבא: כ-5,000 חרדים לומדים בשנת הלימודים הנוכחית במסגרות אקדמיות. לימודים אקדמיים הם הטרנד החרדי העכשווי: משפטים, מינהל עסקים, מחשבים, ראיית חשבון, כלכלה ופסיכולוגיה. הקהילה החרדית מצאה את הדרך לדלג על משוכת תעודת הבגרות החסרה. ההנהגה החרדית, הדומיננטית כל כך, אינה יוצאת נגד התופעה. חלק מהרבנים אף משבחים אותה.



כל המקצועות המוזכרים מאפשרים השתלבות כמעט מיידית בשוק העבודה, הדורש התמחויות ספציפיות. אלפי צעירים חרדיים יוצאים מדי שנה לשוק התעסוקה עם תואר ראשון המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, תואר המאפשר את שילובם במקצוע מכובד ומתגמל. מדובר בתופעה שאין לה אח ורע בהיקפה, שתוכל להימדד בעוד כמה שנים. שיעור הצמיחה האקדמי בציבור החרדי הוא עצום. ההיצע - שאינו קיים על פי המחקר - גדל והולך. המהפכה כבר כאן.



בטרם נתריע השכם והערב על אי השתלבותה של החברה החרדית בשוק התעסוקה המקומית, יש לבדוק אם הסובלנות הישראלית מאפשרת את העסקתם. האם הביקוש מתאים את עצמו להיצע הקיים?



סטודנט שלי למשפטים, חסיד ויזניץ' בעל זקן ולבוש חרדי, סיפר לי כי כשהגיע לראיון התמחות באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בתל אביב, הפטירו כלפיו בדלפק הכניסה: "אנחנו לא מעוניינים לתרום". ואם זה מפתיע, על אף הצטיינותו בלימודים, הוא לא התקבל להתמחות במשרד.



המחקר שערך התמ"ת מעלה כי רק 8% מהחברות הישראליות מעסיקות חרדים. נתון זה מצביע על הנתק התעסוקתי בין חרדים וחילוניים. המצב הנוכחי הוא כי חרדים שסיימו את מסלול הלימודים בהצלחה שאינה נופלת ממועמדים אחרים בעלי אותה ההכשרה, מצליחים לעבוד רק in house - במקום שבו הם לא נראים כנטע זר.



התבטאויותיו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, על כך שהחרדים מטפחים בורות, מלבד היותן שגויות עובדתית, אינן מחזקות את השתלבותם של החרדים בשוק התעסוקה. להפך, הן מחדדות את הפערים והשונות, ובכך מקטינות את הביקוש ובולמות את המהפכה שלה חולדאי וחבריו קוראים.



נראה כי האוכלוסייה החרדית עושה את מהפיכת ההיצע שלה. בשקט בשקט, אך בגאון ובתנופה. על החברה הישראלית לפתוח בפניה את הדלת להשתלבות.



הכותב הוא מרצה בקריה האקדמית אונו וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה