תאונות הדרכים גואות והממשלה לא נוקפת אצבע

>> עלייה חדה של כ-15% במספר ההרוגים בכבישי ישראל ב-2010 מעלה מן הזיכרון עלייה של 10% במספר ההרוגים בכבישי מחוז ויקטוריה באוסטרליה, ושני לקחים: האחד, בדבר מערכת היחסים שראוי שתהיה בין הפוליטיקה לקהילה, והשני, בדבר חיסכון כלכלי.

הזינוק במספר ההרוגים אירע באוקטובר 89', ועורר מחאה ציבורית שגרמה לשר התחבורה האוסטרלי לכנס את כל ראשי המשרדים הנוגעים בדבר ולדרוש תוכנית פעולה. זומנו הגוף האחראי על תשתיות הכבישים ורישום ורישוי כלי הרכב והנהגים, משטרת ויקטוריה, משרד המשפטים והנציבות לתאונות הדרכים המספקת כיסוי ביטוחי לקורבנות התאונות. על ראשי המשרדים והגופים הוטלה אחריות משותפת להצלחת התוכנית. לא עוד אחריות של כל גוף לחלקו וליעדיו.



לתוכנית היו שיניים: פרסום שקוף ומלא של יעדים מספריים והטלת אחריות אישית גם על מנהיגות פוליטית: פוליטיקאים בכירים, בהם שר התחבורה, שר המשטרה והשר האחראי על נציבות תאונות הדרכים, השתתפו בוועדת שרים לבטיחות בדרכים. מולם פעלה ועדה פרלמנטרית מייעצת, שהורכבה מנציגי קואליציה ואופוזיציה. לוועדה הזו היה משקל ציבורי רב. בתוך זמן קצר רועננו סינרגיות ותיאומים בינמשרדיים, טופחה קהיליית חוקרים שפירסמה את פועלה, קודמו תיקוני חקיקה שהגבירו את סמכות המשטרה והחמירו את הענישה, הותקנו מצלמות מהירות, הוגברו בדיקות האלכוהול האקראיות והופעלה תוכנית חינוך ציבורית לטווח ארוך, שמטרתה לתמוך ביוזמות הבטיחות החדשות ולשמר את הנושא בתודעה הציבורית.



כל הפקידים הבכירים בגופים המעורבים חויבו בהגשת דו"ח חודשי לשלושת השרים, שבו פירטו את התקדמות היישום. אחת לרבעון הם גם הופיעו בפניהם לסקירה מפורטת של פעילותם. בזכות מנהיגות פוליטית ומנהלתית, ובתוספת תקשורת תומכת ורמה גבוהה של דיון ציבורי, פחת מספר ההרוגים בוויקטוריה בכ-40% תוך שלוש שנים. גם בישראל ניכרת עלייה משמעותית במספר ההרוגים, וגם אצלנו מתעוררת ביקורת ציבורית. האם נהיה כוויקטוריה?



כנראה שלא: קרוב לשנה שאין אפילו מנכ"ל לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ותקציבה קוצץ מ-550 מיליון שקל ל-380 מיליון. בעקבותיו צנח תקציב משטרת התנועה מ-100 מיליון שקל ל-65 מיליון ואבדה היכולת לאכוף ביעילות. החינוך לתעבורה בבתי הספר בסכנת ביטול, מערכי הפינוי, החילוץ וההצלה פועלים רק בחלק מהמקומות ורק חלק מהזמן, ואלה רק מקצת החוליים.



שר התחבורה, ישראל כץ, מרבה לעסוק בצדדים הכלכליים והפוליטיים של משרדו, אבל נאלם דום מול אתגר הבטיחות. ואולם להתנערות מהאחריות לבטיחות הציבור מתלווה איוולת כלכלית: לנוכח החישוב, שלפיו עולה כל הרוג בתאונה לקופת המדינה 5 מיליון שקל במצטבר - למה לא להשקיע את המעט שהשקיעה ויקטוריה, ולחסוך את המרובה שחסכה בהצלת חיי אלפי נהגים ונוסעים שלא נהרגו ולא נפלו על קופתה כאבן רחיים על צוואר?



הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק