העליהום על המנהלים יבריח את המוכשרים

>> ייתכן שהיועץ החדש של שר האוצר צודק באומרו שמנכ"ל בנק המזרחי טפחות, אלי יונס, לא יברח לחו"ל אם יגבילו את גובה שכרו, אך צעירים ממנו בורחים.

בתי הספר למינהל עסקים בארה"ב מלאים בישראלים מעולים. רובם רודפים אחרי חלום ובורחים מאווירה של צרות עין, שבה צריך להתנצל אם מרוויחים הרבה. מניצחון לניצחון בהשלטת השוויון בישראל, מתחזקת המנוסה. אפשר ללמוד ממה שקרה לקיבוצים. היו להם עקרונות יפים ושוויון בהכנסות, אך הם נותרו ללא חברים צעירים ומוכשרים.



דוגמה אחרת: שוויון השכר באוניברסיטאות בישראל תרם לכך שבכל אוניברסיטת עילית בארה"ב יש מרצים ישראליים צעירים ומוכשרים, ובכל שנה מגיעים חדשים שהם מהמצטיינים בישראל. במקצועות אחדים, רמת הצעירים הישראלים באוניברסיטאות האמריקאיות עולה על רמת המקבילים להם בגילם בישראל. אם ההצלחה בשכר הבכירים תהיה דומה להצלחה בשכר באוניברסיטאות, יהיו התוצאות דומות באשר למנהלים. מנהל מעולה יכול לשנות גורלה של חברה, ואת המנהלים האלה אווירת העליהום מבריחה.



אם כבר מדברים על סבירות ההכנסות, מדוע, למשל, לא להגביל את הכנסתם של מתווכי דירות, הגובים כ-2% מהמכירות? המתווך יושב במשרד ממוזג, משוחח בטלפון, מבקר בדירה, ותוך כמה ימים, אם מכר דירה של מיליון שקל, הוא מקבל 20 אלף שקל, בערך פי חמישה משכר המינימום. איפה הצדק? הרי לא צריך להיות גאון כדי לתווך. המתווכים יענו, ובצדק, שהכנסותיהם אינן עניינו של אף אחד. מי שלא רוצה לשלם, יכול לפנות למודעות הנדל"ן בעיתון.



בהשאלה, מי שסבור שמנהל החברה מרוויח יותר מדי, שיצביע ברגליים וימכור את מניות החברה. אם הגבלת שכר המנהל היתה חשובה לבעלי המניות, היינו רואים חברות שבתקנוניהן יש מגבלת שכר מנהלים כגון זו המוצעת כיום בכנסת. כביכול, המשקיעים היו מעדיפים חברות כאלה ומחיר מניותיהן היה גבוה. ואולם אין אפילו חברה אחת כזאת בישראל, וספק אם יש חברות כאלה בארה"ב. כנראה שלמרות כל התלונות, הגבלת שכר המנהלים אינה משרתת את אינטרס המשקיעים. אולי היא חשובה יותר לפוליטיקאים תאבי פרסום.



יש התולים בשכר המנהלים את כל צרות המשק: ריכוזיות בשליטה, דירקטורים חסרי ההשפעה, היעדר תחרות ואי תפקוד המשקיעים המוסדיים. ואולם את הבעיות האלה יש לפתור בלי קשר לשכר, והחוק המוצע לא יפתור אף אחת מהן. האם, למשל, הבנקאות או שוק הטלפון הסלולרי יהיו יותר תחרותיים אם שכר המנהלים יוגבל? האם העמלות או התעריפים ישתנו?



מענין ללמוד ממחקר על רפורמה הקרויה בארה"ב say on pay. כלומר, יש להביא להצבעת בעלי המניות את אישור חבילת השכר של המנהל. ואולם הממצאים באשר לתועלת מכך אינם ברורים. חקיקה בכיוון זה העלתה מעט את מחירי המניות של חברות שבהן תגמול המנהלים גבוה מהמקובל ואינו תלוי בביצועים, ובחברות שבהן המשקיעים המוסדיים אינם מצביעים לפי רצון ההנהלות.



ואולם מצד שני, כאשר איגוד מקצועי מציע לחייב הצבעה על שכר המנהל, מחירי המניות יורדים, וכאשר ההצעה נכשלת, מחירי המניות עולים. אכן, לא כל מה שנראה טוב אכן טוב לבעלי המניות. המחקרים מראים שהבעיה בתגמול אינה כל כך רמתו, אלא הצורה שבה הוא קשור לביצועים. מה שברור, תיקון הבעיה מחייב מחשבה עמוקה יותר מהגבלה שרירותית של שכר המנהלים.



הכותב הוא מרצה לפיננסים מאוניברסיטת ניו יורק