הנפגעים הראשונים במשבר: תפוחי האדמה והגזר

מראשית 2009 נשחקה רווחיות היצוא ב-15% כתוצאה מהשחיקה בסל המטבעות - כך מראים נתוני הלמ"ס והרשות לתכנון במשרד החקלאות. בצירוף הגידול בהוצאות הייצור, מאז 2004 נשחקה רווחיות היצוא החקלאי ב-34%. מדובר בפגיעה קשה ביותר ביצוא החקלאי הנשען על שולי רווח צרים, כמו יצוא של תפוחי אדמה, גזר וצנונית, בעוד שיצוא בעל שולי רווח רחבים יותר, כמו זה של פלפל בחממות, עדיין שומר על רווחיות סבירה.

מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, מזהיר כי המשך השחיקה המטבעית בסל מוצרי היצוא עלול להסתיים בקטסטרופה. לדבריו, היצוא החקלאי הטרי של ישראל הסתכם ב-2009 ב-4.7 מיליארד שקל - פי שלושה מהיצוא בתחילת העשור. כדי להשיג זאת השקיעו החקלאים והמדינה השקעות עתק בחממות ובבתי צמחייה, בטיהור מי קולחין והזרמתם לחקלאות ובמחקר ופיתוח של מוצרים חדשים לכל שוק אפשרי בשוק האירופי המשותף, שמהווה יעד ל-72% מהיצוא החקלאי של ישראל. היצוא החקלאי גם ביצע חדירה עמוקה לחבר המדינות (ברית המועצות לשעבר), בעיקר לרוסיה, ומהיצוא הזה מתפרנסים עשרות אלפי חקלאים ומשפחותיהם, ויותר מפי שלושה מאלה נותני שירותים למיניהם". שחיקה מטבעית של 15% זה לא סוף העולם. כבר היו שחיקות גדולות ממנה. שחיקת הדולר בראשית 2008 היכתה קשה בבעלי מניות תנובה, ובסוף העסקה הושלמה.

"השחיקה המטבעית היא לא כל העניין. החל מ-2004 נרשמה עלייה הדרגתית בהוצאות הייצור, ובצירוף השחיקה בסל המטבעות אנחנו רושמים שחיקה כוללת של 34%. המשמעות היא שמאז 2004 היצוא החקלאי התייקר עבור היצואן ב-34%, וזו פגיעה שלא פשוט להתמודד איתה. למזלנו, אנחנו נמצאים כבר בסיום עונת היצוא, וזה מקל עלינו בטווח הקצר".

"באופן כללי, הצרכן האירופי שמרן וחששן. ברגע שיש משבר, או שהוא שומע בתקשורת על משבר כלכלי, הוא מתכווץ ומקטין את הצריכה על חשבון החיסכון. הראשונים להיפגע מהדבר הזה הם מוצרי נישה, ומרבית המוצרים שלנו באירופה הם נישה, מכיוון שאנחנו מייצאים לאירופה תוצרת טרייה, שמתמודדת בשווקים שם עם תפוחי אדמה מתוצרת מקומית שמגיעים מאיסום.

"באירופה מגדלים תפוחי אדמה בכמויות אדירות, ואנחנו נכנסים עם התוצרת שלנו בתקופה שהם מתחילים להוציא מאיסום תפוחי אדמה, שיושבים אצלם בקירור כמה חודשים. אנחנו באים עם תוצרת טרייה, ולכן הנישה כאן היא הטרי מול האיסום, והטרי עדיף אבל יקר יותר. כשהמצב נעשה קשה, הצרכן האירופי קונה מאיסום. אותו דבר בגזר, בצנונית ואפילו בפלפל".

"הגידולים עם שולי רווח נמוכים, כמו תפוחי האדמה, הם הנפגעים הראשונים. בגידולים האלה החקלאי לא מוציא את הוצאות הייצור הקבועות, כלומר את החזר ההון. תוסיף לזה את העלייה הצפויה ביולי בתעריף המים ב-11 אגורות למ"ק, והגידולים הם עתירי מים - הכדאיות תיפגע עוד יותר ותעמיד אותם במצב קשה אפילו יותר. הגידולים האלה משתרעים על שטחים גדולים, ואצל חלק גדול מהחקלאים זה המוצר העיקרי.

"אם המצב התנודתי של המטבעות יימשך עם נטייה למטה, יכולה להתרחש קטסטרופה. מתחת לנקודת האיזון כבר נמצאים מרבית מוצרי החקלאות האקסטנסיבית (מוצרים הגדלים בשטחים פתוחים), המיועדים ליצוא, וכפי שאמרתי, עם עליית מחירי המים בקרוב הבעיה שלהם תחמיר".

"חקלאות זה דרך חיים, לא רק פרנסה, וחקלאי תמיד מקווה שהחורף הבא יהיה גשום יותר, שהמחירים בשוק יהיו גבוהים יותר. אין חקלאות בלי תקווה. כשיש אירוע משברי, החקלאי פועל לדחות את החזר ההוצאות הקבועות, כמו החזר ההון על ההשקעות, והוא מגדיל את החוב כדי להתגלגל הלאה. לכן, בטווח קצר לא תהיה הפחתה מהותית ביצוא, כי החקלאי יסכים לספוג את עלות דחיית ההוצאות הקבועות ויגיד לעצמו שישלם בשנה הבאה. אבל אם המשבר יתארך והשחיקה תימשך אפילו כמה חודשים, אז היצוא כולו של החקלאות האקסטנסיבית, מה שאצלנו מכנים 'קומודיטיס' ובאירופה הוא נישה, ייכנס לבעיה קשה מאוד".

"בענפים האלה שולי הרווח גבוהים יותר, ולכן הם יכולים לספוג יותר ויכולים לדחות את כיסוי ההוצאות הקבועות לתקופה ארוכה יותר. אבל גם הם לא יכולים לעשות את זה לאורך זמן. כשיש שחיקה של 15% מתחילת 2009, זו כבר פגיעה ברווח גם אצלם".

"אין הרבה מה לעשות, מלבד מאמץ גדול להישאר תחרותיים ולצמצם בהוצאות. להיות יותר חסכן, יותר זהיר ויותר יעיל ולשרוד את התקופה, שאני מקווה שהיא זמנית בלבד. היינו במשבר חמור ב-2002, כשירדנו ל-3.70 שקל ליורו וחשבנו שהיצוא מתחסל. אבל החקלאות הישראלית גילתה חסינות והיא תמשיך לגלות חסינות, והגענו ל-2004 עם יורו חזק מאוד והיצוא השתלם מאוד. ראינו את ההזדמנויות העסקיות שהיורו החזק תמך בהן וביצענו ב-2004-2008 השקעות אדירות בחקלאות ליצוא".

"זה חלק מהצמצום שכבר עשינו. 80% מהתוצרת שלנו מיוצאת בהובלה ימית. עשינו מעבר גדול וזה חיסכון מאוד משמעותי, ואנחנו כבר בסוף הדרך מבחינה זו. הבעיה עכשיו שהחקלאי הוא בצומת החלטה. לגדל, לא לגדל, לצמצם או לא לצמצם, וכל אחד יעשה את החשבון שלו ואני מקווה שכולנו נמשיך, כי היו כבר משברים ויצאנו מהם.

"יש לחקלאות בישראל יתרון יחסי של אקלים, שמאפשר לנו להיות ראשונים בשוקי אירופה בהרבה מוצרים. ההמלצה שלי לחקלאים היא להמשיך ולייצר, בתקווה שהמשבר לא יהיה ארוך, מפני שהניסיון מוכיח כי מי שנטש לא חזר. אז לא יהיה החזר הון השנה, והוא ייאלץ לפרוס אותו לשנה, שנה וחצי נוספות, אבל את התמורה לעבודה ולניהול הוא יוציא".

"בשלב זה לא נבקש סיוע מהמדינה, אבל נציג בפני האוצר את המצב. אם יתברר שהמשבר עמוק וממושך נשקול מחדש את צעדינו".