אמיר הסל, מנהל השקעות ראשי בהראל: "ירידות של 10% במדדים כבר לא מרגשות אותנו"

"ועדת חודק טיפלה בשוק האג"ח אבל המטרה היא לחנך את המוסדיים לניהול נכון גם של ההשקעות האחרות שלהם בנגזרים ובכל המוצרים האחרים", אמר היום המפקח על הביטוח, עודד שריג, בוועידת תל אביב להשקעה מוסדית של די.סי פייננס.



שריג התייחס גם לחתמים ולמנפיקים שלא בסמכותו - "למרות שהם לא בסמכותנו, המטרה שלנו היא לחנך גם אותם שינפיקו איגרות חוב איכותיות ובטוחות כמו שהם עושים כשהם מנפיקים בחו"ל. כאלה שיש להן התניות חוזיות". לדברי שריג המטרה של התניות החוזיות היא לאפשר לגופים המוסדיים להיות מעורבים במהלך חיי החוב ולהגיב לבעיות שעלולות לצוץ. "הכוונה היא לתת למוסדיים כלים לבוא לחברות במהלך תקופת החוב עם דרישות וטענות".



שריג נגע באחת מהמלצות ועדת חודק שמשכה את האש מהבנקים ומגופים אחרים. מדובר בהמלצה לשעבוד שלילי, לפיה אם בעלי האג"ח לא קיבלו שעבוד על החוב שלהם, אז החברות לא יוכלו לשעבד אחר כך נכס לצד שלישי בלי לשתף בו את בעלי האג"ח. "הבנקים צריכים להתרגל לשעבוד השלילי שמקובל בעולם. אם הם הגיעו אחרי בעלי האג"ח, אז גם כשיש בעיות הם יהיו אחריהם. מי שבא ראשון יקבל ראשון ומי ששני יקבל שני", אמר שריג.



שריג פירסם באפריל טיוטת חוזר המכילה הוראות המבוססות על המלצות ועדת חודק. לדבריו, מאז הפרסום הוא נפגש עם גופים מוסדיים, נציגי הבנקים והחברות הציבוריות שביקשו להעביר את הסתייגויותיהם מההמלצות. "לחלק מהגופים זה לא נראה טבעי שצריך לקבל את חומר ההנפקה כמה ימים מראש. מאידך, היו גופים שאמרו ששבעה ימים כמו שהורינו בחוזר זו תקופת זמן קצרה מדי".



לסיכום, שריג הביע תקווה כי היצע האג"ח בשוק הישראלי יגדל משמעותית בשנים הקרובות. "זה יהיה יותר טוב למוסדיים ויעזור להם לנהל נכון יותר את כספי הציבור".



קודם לכן דיבר עו"ד דוד חודק, שעמד בראש ועדת חודק שנועדה לקבוע פרמטרים להשקעת המוסדיים בשוק הנפקות האג"ח, וסיפר על המלצות הוועדה שגובשו ומה שעמד מאחוריהן.



"מצאנו פער גדול בין תנאי האשראי שמעניקים הבנקים לחברות לבין תנאי האשראי שמעניקים הגופים המוסדיים כשהם משתתפים בהנפקת אג"ח". לדבריו, בניגוד למה שקורה בהלוואה בנקאית, למוסדיים אין כמעט יכולת לשאת ולתת על תנאי החוב. אג"ח ספציפי מהווה אחוז קטן מסך התיק שמנהל הגוף המוסדי, אז יש נטייה להשקיע פחות מאמץ בבחינת תנאי החוב.



חודק ציין גם כי לבנק ישנה יכולת לעקוב אחר החוב ולעמוד על הסיכונים שצצים בדרך, ואילו אצל המוסדיים אין כל כך אפשרות מלבד להתעדכן במצב הכללי דרך המאזנים שמפורסמים. "החברות מנווטות את תנאי ההנפקות, כתוצאה מכך יש פגיעה בכספי החוסכים לפנסיה", סיכם חודק.



בין ההמלצות השונות הזכיר חודק את זו שנוגעת להשקעת הגופים המוסדיים בחוב של חברות פרטיות שלא נסחרות בבורסה. "מצאנו שרמת הדיווחים כאן מצומצמת במיוחד, היות וחברות פרטיות לא כפופות לרשות לניירות ערך. כשעשרה משקיעים מוסדיים משתתפים בהנפקה של חברה פרטית צריך להבין שזה לא רק עשרה משקיעים, כי מאחוריהם עומדות עשרות אלפי משפחות שנתנו לאותם גופים לנהל להם את כספי הפנסיה שלהם. ככה שהחלטנו לחייב גם חברות כאלה בדיווח תקופתי אחת לרבעון ודיווחים רלוונטיים ליכולת הפירעון שלהם".



חודק ציין כי הרציונל הכללי של הוועדה היא יצירת פרקטיקות נכונות בשוק. "בתוך 5 שנים שוק החוב החוץ בנקאי התפתח בצורה דרמטית והפרקטיקות לא הצליחו להתגבש במקביל". חודק הזכיר כי למרות ההמלצות וחוזר המפקח, שיקול הדעת הסופי נשאר אצל הגופים המוסדיים, אך הם יצטרכו לנמק כל חריגה מההמלצות, כשבתוך שנתיים יבחנו ההמלצות מחדש.



פאנל משקיעים



בפאנל המשקיעים המוסדיים השתתפו מנהלי השקעות ראשיים בחברות ביטוח ובבתי השקעות, ודנו במשבר המתרחב באירופה ובהשלכות על שוק ההון הישראלי.



אמיר הסל, מנהל ההשקעות הראשי של הראל, רואה דווקא את חצי הכוס המלאה: "ירידות של 10% במדדים כבר לא מרגשות אותנו. חברות יצואניות באירופה רק מרוויחות מהמצב כי המטבע שלהן פחת והתמורה שהן מקבלות גדלה. מה שרואים כעת זו פאניקה ואנחנו מחפשים הזדמנויות".



הסל טוען כי את ההזדמנות הגדולה ניתן למצוא בענף הנדל"ן בעיקר בחו"ל. "ניתן למצוא שם כיום עסקות בסיכון נמוך במיוחד. אלטרנטיבת השקעות אין לגופים הקטנים". על ההסדר בחברת אפריקה ישראל אמר הסל כי להערכתו המשתתפים בו ירוויחו בסופו של דבר כש-84 אגורות לכל שקל ערך נקב זה לא דבר נורא.



יוני טל, מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים, אופטימי. לדבריו, בתיקי ההשקעות שהוא מנהל לא נעשו בחודש האחרון שינויים דרמטיים בעקבות המשבר. "אני מאמין שהצמיחה בעולם תימשך אם כי בצורה מתונה, כך שלא נידרש לעשות צעדים קיצוניים. ראוי לזכור כי ב-2008 חלק מהמשקיעים המוסדיים התבלבלו והקטינו את החשיפה שלהם בזמן המשבר ובכך קיבעו את ההפסד", אמר טל כשהוא רומז לפריזמה.



טל ציין כי דווקא קרנות הנאמנות שמבוססות על טווחי השקעות קצרים לעיתים תכופות מייצרים את ההזדמנויות עבור קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים שמחפשים השקעות לטווח ארוך. "הן מוכרות מאילוץ ואנחנו קונים".



על שוק האג"ח הקונצרני אמר טל כי "אין ספק שבשנים 2006-2007 הונפקו איגרות חוב שלא היו ראויות. עם זאת בשקלול סופי, האג"ח הקונצרני עדיין רחוק מלהיות ברמת סיכון של מניות ויש לו מקום חשוב בתיק ההשקעות".



שלומי ברכה, מנהל ההשקעות הראשי בפסגות, גם לא רואה סיבה להילחץ מהמשבר באירופה. "זה שלב שהיה צפוי אם כי לא ידענו את התזמון. בסך הכל זה לא משנה את העובדות הבסיסיות שהכלכלה היותר חשובה בעולם, זו של ארה"ב, מראה סימנים חיוביים וחוזרת לצמיחה. אני לא חושב שזו סביבה שצריך להחזיק בה שיעורי מניות נמוכים".



גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, צופה כי השנה הקרובה תמשיך להתאפיין בתנודתיות גבוהה. "צריך להשלים עם זה ולהמשיך לנהל את הכסף בזהירות". לגבי גל ההנפקות שהתחדש כאן בחודשים האחרונים אמר כהן כי איכות ההנפקות לא השתנתה.



"עדיין לא רואים חידושים בשוק שהמוסדיים יכולים להיות מרוצים מהם, הנפקות לא הפכו ליותר בטוחות ואיכותיות. עם זאת, רואים סלקטיביות - דווקא בגל ההנפקות האחרון המשקיעים המוסדיים שמנהלים מוצרים פנסיוניים בחרו שלא להשתתף. מי שכן השתתף אלו קרנות הנאמנות והציבור. לגופים המוסדיים מגיעים תנאי אשראי טובים יותר", הסביר כהן.



רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות הדס ארזים, סיפר כי בחודשים האחרונים הקטינו בהדס את המרכיב של המניות הפחות סחירות - מניות היתר - והתמקדו במניות של החברות הגדולות. "אנחנו גם נזהרים מחברות שמושפעות משער היורו, כמו כור, שמלבד החשיפה לקרדיט סוויס היא חשופה גם לשער החליפין".



פרופסור דניאל צידון, ראש חטיבת שוקי הון בבנק לאומי, סיכם את הפאנל ואמר כי המשך השנה יאופיין בתנודתיות, כאשר הציפייה היא שנגמור את 2010 במקום לא שונה מאיפה שהתחלנו אותה.