להעלות את שכר המינימום - כדי שכולנו נחיה בכבוד

>> הרעיון להעלות את שכר המינימום מקפל בתוכו דיון ערכי, חברתי וכלכלי. זהו דיון על תפישות עולם. כדי לנהל דיון רציני בעניין כדאי לבדוק מיהם מקבלי שכר המינימום.

29% מהעובדים בישראל - כמעט שליש - מקבלים שכר מינימום ומטה. מדובר בעובדי ניקיון, שמירה, חברות כוח אדם, ענפי השירותים, התחבורה הציבורית (שהופרטה) ועובדים לא מאוגדים. אלה עובדים לא מיומנים, ללא הכשרה, בעלי השכלה נמוכה. אלה הם מקבלי שכר המינימום (להוציא סטודנטים וצעירים לפני לימודים). אלה ללא ספק המוחלשים ביותר בשוק העבודה. אפשר למצוא בקבוצה הזאת בעיקר נשים - יהודיות וערביות - וערבים.



המספרים לא מאפשרים הרבה פרשנות. בשנים האחרונות יש מגמה הפוכה במשק: שכרם הריאלי של השכירים ירד ב-3%, בעוד שהעלות השנתית של שכר הבכירים דווקא עלתה ב-4%. כלומר, המשבר הכלכלי שישראל יצאה ממנו בשן ועין הטיב בעיקר עם הבכירים, וראו זה פלא - החוסן הכלכלי שראשי המשק מתהדרים בו לא הורגש בעשירונים הנמוכים של מקבלי השכר. לכן הפערים בין מקבלי השכר הגבוה למקבלי השכר הנמוך דווקא גדלו.



עוד נתון שכדאי להכניס לדיון בהקשר הזה: 40% מהמשפחות העובדות הן עניות. מספר המשפחות העניות בקרב המשפחות העובדות עלה פי שניים וחצי בעשור האחרון. נכון, את העובדים העניים אפשר בעיקר למצוא במשפחות שבהן יש מפרנס אחד, אבל הנתון הזה מלמד על העובדה שהמשפחות העניות האלה הן בעיקר משפחות שבראשן עומדת אשה, או משפחות של ערבים וחרדים שבהן יש מפרנס אחד. גורמי העוני העיקריים הם מספר נפשות גבוה וכושר השתכרות נמוך, וזה אופייני לשתי האוכלוסיות האלה: חרדים וערבים.



מהנתונים שנכללו בדו"ח oecd על ישראל עולה כי 50% מהערבים חיים בעוני. בקרב הבדווים מדובר ב-80% שחיים בעוני. לנתון הזה יש קשר ישיר לעובדה ששיעור הערבים שבידיהם תעודת בגרות המזכה בכניסה לאוניברסיטה הוא 32%, לעומת 48% בקרב היהודים. החרדים, ש-60% מהם חיים בעוני, אינם ניגשים ברובם לבחינות הבגרות ואינם לומדים באוניברסיטה.



השכלה גבוהה היא אחד המפתחות המשמעותיים למוביליות חברתית. כדאי להעלות את שכר המינימום משום שכך שומרים על העובדים מפני ניצול ורמיסה, כי הוא מסייע לצמצום פערים וכי כששכר המינימום עלה ב-2007 במסגרת ההסכם הקואליציוני נרשם צמצום בעוני, באחת הפעמים היחידות בכמה עשורים.



הטיעון שלפיו חברות יברחו לחו"ל אם שכר המינימום יועלה קצת מופרך, אחרי שרואים שרוב העובדים המקבלים שכר מינימום נמצאים בענפי השירותים. קשה להאמין שחברות הסלולר יעבירו את מחלקות שירות הלקוחות שלהן לחו"ל. קשה עוד יותר לדמיין שהבנקים יפעילו מיקור חוץ בהודו.



אבל הטיעון החזק מכל הוא אולי דווקא הטיעון הערכי: חשוב להעלות את שכר המינימום כי זה ראוי. כי אנחנו, כחברה, רוצים לאפשר לעובדים חיים בכבוד, כדי שגם אנחנו נחיה בכבוד.



-



הכותבת היא עיתונאית ומנכ"ל המרכז הישראלי לאסטרטגיה תקשורתית אג'נדה