הכלכלה המפותחת הכי פחות גרועה

>> אזרחי ארה"ב, שנאלצים להתמודד עם שיעור אבטלה גבוה, עם עיקולי בתים וירידה חדה במחיריהם ועם השגיאות שביצעו בנקאי ההשקעות במדינה, עשויים לשלוח מבטי קנאה לעבר הגבול הצפוני שלהם. אף שהיא קשורה בחבל הטבור לארה"ב, כלכלת קנדה עברה מיתון קל בלבד וכעת היא חווה התאוששות יציבה.



הדולר הקנדי, שצלל בשיעור חד, התאושש ונסחר כעת ברמה הדומה לזו של הדולר האמריקאי, והבנק המרכזי של קנדה אותת כי יעלה בקרוב את שיעור הריבית. כשראש הממשלה הקנדי, סטיבן הרפר, יארח את פסגת מדינות g8 ו-g20 בחודש הבא, הוא יוכל להתגאות בפני אורחיו שכלכלת ארצו צפויה לרשום השנה ביצועים טובים יותר מאלה של כל מדינה עשירה אחרת.

כיצד הצליחה קנדה להתחמק מהקשיים שפקדו מדינות אחרות? התשובה הקצרה היא שילוב של מדיניות מוצלחת ומזל טוב. הסיבה העיקרית לעמידות הכלכלית של קנדה היא שמערכת הפיננסים ושוק הדיור שלה לא תרמו להחרפת המיתון: הבנקים נשארו רווחיים ומחירי הדיור החזיקו מעמד והם נמצאים כעת בעלייה. את ההצלחה הזאת יש לזקוף לזכות הרגולטורים.



הבנקים בקנדה נתונים לדרישות הלימות הון גבוהות ולהגבלות על המינוף, ונכסיהם אינם יכולים להיות גבוהים ביותר מפי 20 מהונם - שיעור נמוך בהרבה לעומת חברות רבות בוול סטריט ובנקים באירופה. קנדים שלוקחים משכנתאות בשווי של יותר מ-80% ממחיר הנכס נדרשים לרכוש ביטוח נגד חדלות פירעון מתאגיד המשכנתאות והדיור הקנדי, סוכנות בעלת סמכויות פדרליות. הבנקים חייבים לבטח את שאר המשכנתאות שלהם בסוכנות.



לעמידותה הכלכלית של קנדה תורמת גם העובדה שיש במדינה רגולטור אחד לבנקים. בשנות ה-90 השתלטו חמשת הבנקים הגדולים בקנדה על בתי הברוקראז' המובילים ונהפכו לבנקים אוניברסליים. אך בין אם בזכות מזל או בזכות היגיון בריא, הם לא נהפכו לתלויים מדי בבנקאות השקעות. בנוסף, בעלי המניות הצליחו לוודא שהבונוסים לבנקאים נשמרו בגבולות הסביר.



רבים מחוקים אלה הם תוצר של לקחים שנלמדו בדרך הקשה בעקבות קריסת הבנקים באמצע שנות ה-80. גם ניהול התקציב הציבורי הוא תוצר של לקחים שנלמדו באופן דומה. ב-1995 הגירעונות הפיסקליים הכרוניים של קנדה, הצטברות החובות הציבוריים והכלכלה הרדומה הביאו את "וול סטריט ג'ורנל" לכנות את המדינה "חברה של כבוד בעולם השלישי" - אך קנדה הגיבה וצימצמה את הגירעון. התוצאה היתה שממשלתו של הארפר יכולה היתה בקלות להרשות לעצמה את חבילת התמריצים שהפעילה ב-2008. החוב הממשלתי של קנדה, שנמצא במגמת צמצום, מסתכם כיום בפחות מ-36% מהתמ"ג - קצת יותר ממחצית לעומת יחס החוב העולה בארה"ב.



קנדה חבה את עמידותה גם לקורטוב של מזל. אם חלקים במזרח קנדה דומים לאירופה במונחים כלכליים, מערב המדינה דומה יותר לברזיל. המכרות, יצרניות הנפט והגז והחקלאים במדינה הרוויחו מהתייקרות הסחורות שנרשמה על רקע התיאבון הסיני לחומרי גלם. עליית מחירים זאת מייצרת בעיה: היא תורמת להתחזקות הדולר הקנדי, מה שמקשה את החיים בעבור היצרנים במזרח המדינה. כמו כן, חוסנה הכלכלי של קנדה נמצא בסיכון משום שמערכת הבריאות המוערכת שלה יקרה ומשום שהיא נאלצת לטפל באוכלוסייה מזדקנת. עם שתי הבעיות האלה נראה שהפוליטיקאים במדינה עדיין אינם מוכנים להתמודד.







השילוב של הכנסות מאוצרות טבע ומשקיעים המחפשים מקלט בטוח בנכסים קנדיים גרם למטבע הקנדי לזנק. לאחר שצנח ל-77 סנט אמריקאי במהלך המשבר, הדולר הקנדי חזר לאיזון מול הדולר האמריקאי. זוהי הוכחה להצלחתה של קנדה, ואולם הבנק המרכזי מזהיר כי התחזקות הלוני (כפי שמכונה המטבע) תאט את ההתאוששות. היא תפגע במיוחד ביצואנים, שנפגעו קשה במיתון, בין היתר בנפילה של 31% בייצור מכוניות ב-2009. עד כה, החשש מהתחזקות הלוני היה מתון, מכיוון שרוב החברות הסתגלו לשער החליפין הגבוה במהלך עלייתו של המטבע ב-2007. אלה שלא הסתגלו קרסו. אולם המטבע ממשיך לעלות והבעיות עלולות לגדול.



החסרונות והיתרונות של בנקאות שמרנית



אילו מרכיבים של המודל הקנדי ניתן, או צריך, לייצא? מבקרי הבנקים הקנדים טוענים כי השמרנות שבה התנהלו הבנקים היתה לא יותר מצדו השני של ממעמדם הכמו-מונופוליסטי. על חמשת הבנקים הגדולים נאסר להתמזג והם זכו להגנה מפני התערבות זרה. הם ויתרו על תחרות במחירים וחילקו ביניהם את השוק המקומי הרווחי - קל יותר לעקוב אחר הבנקים כשהם קטנים יחסית במונחים בינלאומיים וכשמשרדיהם המרכזיים ממוקמים במרחק של כמה מאות מטרים אלה מאלה ומהרגולטורים בטורונטו.



התוצאה היא שקנדה משלמת על שירותים פיננסים יותר מכל מדינה אחרת וחדשנות כמעט אינה קיימת בה. אף על פי כן, משלמי המסים במדינות אחרות, המשלמים על טעויות הבנקאים שלהם, עשויים לחשוב כי הקנדים השיגו עסקה טובה. הזהירות הקנדית הצליחה לבלום את התחממות מחירי הבתים בתקופה שבה זינקו בארה"ב, אך היא השתלמה כשהמשבר היכה. מספר הבתים הנמכרים ומחיריהם נמצאים בשיא. באזורים מסוימים השוק רותח: בית צנוע באוטווה, שהוצע למכירה ב-439 אלף דולר קנדי, נמכר באחרונה ב-600 אלף דולר קנדי. מחירי הבתים העולים חיזקו את תעשיית הבנייה, הריהוט וחומרי הבנייה.



ואולם בהתאם למסורת הקנדית, הרשויות הגיבו במהלכים לעצירת החגיגה. במהלך המיתון הוריד הבנק המרכזי את הריבית ל-0.25%, הזרים נזילות וקנה ני"ע מגובים במשכנתאות. באפריל האחרון, עם זאת, ביטל הבנק המרכזי הקנדי את ההבטחה לא להעלות את הריבית. אנליסטים מצפים להעלאת ריבית ביוני, והממשלה הפסיקה להעניק הטבות מס לרוכשי בית ראשון ולשיפוצים.