וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הצטרפנו ל-OECD. ומה עכשיו?

יהודה טלמון

25.5.2010 / 11:00

יהודה טלמון, נשיא לשכת העצמאים והעסקים בישראל, טוען כי מדיניות הממשלה מערימה קשיים על המגזר העסקי והאזרח הקטן. והצירוף ל-OECD? למרות ולא בזכות מקבלי ההחלטות

מזל טוב. בשעה טובה הצליחה ישראל להצטרף לארגון המדינות המפותחות - OECD.

קבלת ישראל כחברה בארגון מציבה אותה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם, אך השאלה היא מה תבחר ישראל לעשות כעת: האם תהפוך לראש לאריות ותצעד בראש המדינות המובילות את OECD, או שתשתרך מאחור כזנב לשועלים? זוהי שעת כושר שכמותה לא היתה למדינה, לנוע קדימה הן במישור הכלכלי והן במישור החברתי.

אבל בישראל כמו בישראל, איך אפשר בלי חדשות רעות. דו"ח התחרותיות העולמי מציין כי ישראל נסוגה 12 מקומות בשלוש השנים האחרונות, ממקום 15 ל-27. במדד תחכום תהליכי הייצור, במדד הביורוקרטיה, במדד נטל הרגולציה, במדד זמינות המהנדסים והמדענים, במדד הסביבה העסקית ואפילו בדירוג הכללי של ההתפתחות הכלכלית - בכולם אנו נסוגים לאחור בצעדים גדולים.

עכשיו ישראל במועדון של "הגדולים"

ובכל זאת, נראה כי מקבלי ההחלטות בישראל רואים רק את חצי הכוס המלאה. אנו צופים בהם טופחים לעצמם על השכם ומתהדרים במצבה הטוב של המדינה ובקבלתה ל-OECD, תוך שהם מתעלמים מהנתונים הבלתי מחמיאים בעליל. מדיניות הממשלה לא רק שאינה מסייעת בפתרון הבעיות ובשיפור מצבה ומעמדה של ישראל, אלא שהיא מערימה קשיים על המגזר העסקי ועל האזרח הקטן. אם ישראל הצליחה להשתחל ל-OECD, הרי שזה למרות ולא בזכות מקבלי ההחלטות במדינה. כעת, משהיא חברה במועדון של "הגדולים", אסור למדינה לדשדש בתחתית טבלת המדינות החברות בארגון.

לישראל יש כעת הזדמנות מצוינת למינוף הצטרפותה למען שיפור מצבו של המגזר העסקי במדינה. צו השעה הוא הטיפול בנושאים הבוערים: הגדלת התוצר לנפש, צמצום פערי רמת החיים בין ישראל למדינות המפותחות והאצת קצב גידול הצמיחה והתעסוקה, כל זאת באמצעות יצירת סביבה עסקית משופרת. חלק לא מבוטל בתהליך זה מצריך שינוי והחלפת הדיסקט בכל הקשור לחלקם ולתרומתם של העסקים הקטנים והבינוניים לכלכלת ישראל. הסיסמה המובילה באירופה "קודם חשוב בקטן", אינה מיושמת בישראל. כאן עוד לא נחקק חוק העסקים הקטנים והבינוניים, אבן היסוד של כל מדיניות ממשלתית לטיפול בעסקים קטנים בכל מדינה מתוקנת. בישראל גם טרם נחקק חוק המחייב לבחון כל חקיקה בפריזמת השפעתה על עסקים קטנים ובינוניים.

בישראל גם נעדרת החקיקה המתבקשת שתחייב את הממשלה ומוסדות ציבוריים נוספים, לרבות חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, לבצע מינימום מסך הרכישות והתקשרויות שלהם מול עסקים קטנים ובינוניים. הממשלה, הקניין הגדול ביותר במדינה, מפלה לרעה את העסקים הקטנים והבינוניים וסך כל רכישותיה במסגרת מגזר זה הוא 3%-5% בלבד, בהשוואה לכ-25% בארה"ב.

גיבוש המדיניות כלפי העצמאים ובעלי העסקים הקטנים בישראל חשוב ומועיל למגזר העצמאים ובעיקר חשוב ומועיל לישראל. זה המנוע באמצעותו תצמח ישראל, תמצב ותייצב את מעמדה בקרב המדינות החברות ב-OECD, ותשפר את מצבה הכלכלי והחברתי מבית.

*הכותב הוא נשיא להב - לשכת העצמאים והעסקים בישראל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully