>> מהן התכונות ההכרחיות לשופט טוב? חוש צדק מפותח? מזג שיפוטי? ידע משפטי רחב? יכולת הכרעה מהירה? או אולי דווקא יעילות וכישורי ניהול מפותחים? ברור ששופט שבורך בכל התכונות החשובות האלה, ייחשב לשופט טוב ואף מצוין. אבל אם בעבר הלא רחוק כישורים כמו ידע משפטי ומזג שיפוטי הספיקו לצורך עבודת השיפוט, כיום מבינים במערכת המשפט כי כישורי ניהול הם שם המשחק.
לפני כחצי שנה חשפה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, את "המהפכה השקטה" שאותה היא מובילה במערכת המשפט. מדובר בתהליך חדש לניהול המערכת, שנועד להתגבר על הסחבת ולקצר את התורים בבתי המשפט - בין השאר על ידי שמיעה רצופה של תיקים, הקשחת התנאים לדחיית דיונים, קיצור פסקי הדין הארוכים ועוד. אלא שמלבד הפתרונות הצפויים האלה, יזמה ביניש, יחד עם מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, גם רעיון מפתיע ויצירתי: תוכנית לימודים מיוחדת לשופטים העוסקת בניהול שיפוטי.
ואכן, לפני כחודש הגיע הרעיון לכדי מימוש: כ-40 שופטים החלו ללמוד בתוכנית הניהול של ארגון להב להכשרת מנהלים - "השופט כמנהל" שמה. אחת לשבוע נוטשים השופטים - ארבעה שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, שופט אחד מבית משפט המחוזי בחיפה, 26 שופטי בתי משפט השלום, בהם 11 מתל אביב, ארבעה שופטים מבתי הדין לעבודה וארבע שופטות מבתי המשפט למשפחה - את כס השיפוט בשעה מוקדמת ומתייצבים בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב. שם לומדים השופטים קורסים שונים בנושאים כמו אפקטיביות של מערכת בתי המשפט, היבטים כלכליים של המערכת המשפטית, ניהול תקציבים וקריאת דו"חות כספיים, בניית תוכניות עבודה, התמודדות עם לחצים ושחיקה בעבודה, עיצוב תרבות ארגונית ותהליכי קבלת החלטות בתנאי אי ודאות. השופטים שיעברו את ההכשרה צפויים להיות הבסיס לעתודה הניהולית של מערכת בתי המשפט.
הקורס יתפרש על פני 13 מפגשים, שכל אחד מהם אורך כארבע שעות. עלות הקורס היא 4,200 שקל, ובשלב זה השופטים מממנים את מלוא התשלום מכיסם, אך בעתיד הקרוב הנהלת בתי המשפט צפויה להחזיר להם (או לפחות לחלקם) מחצית מהסכום, לאחר שהתקבל אישור עקרוני ממשרד האוצר להשתתף במימון. התגובות של השופטים לקורס נלהבות, ובארגון להב, כמו בהנהלת בתי המשפט, כבר חושבים על הקורס הבא שייפתח.
"איפה הייתם עד היום?"
אז מאיפה בכלל הגיע הרעיון ללמד את השופטים ניהול? אודי אהרוני, מנכ"ל להב, מסביר: "חשבנו בלהב על כך שמערכת המשפט היא מערכת חשובה, ושופטים רבים, בדומה לרופאים, ממונים למנהלים מתוך רקע מקצועי ולא מתוך רקע ניהולי. הבנו שחסר שם ידע ניהולי. אתה קורא בעיתונים על בעיות של ניהול זמנים במערכת, בעיות תקציב וכדומה. זוהי מערכת ציבורית שמי שמנהל אותה אלה אנשים פנומנליים, אך חסרה להם השכלה ניהולית - וניהול זה מקצוע. אם אתה שופט מעולה, זה לא אומר שאתה גם מנהל טוב".
עם התובנה הזאת באמתחתם ועם ניסיון מוכח בבניית קורסי ניהול למגזרים שונים והעברתם, פנו אנשי להב ביוני 2009 לגל והציעו לו לערוך קורס ניהול לשופטים.
ואיך התקבלה פנייתכם?
"משהו בסגנון: 'איפה הייתם עד היום?'", אומר אהרוני בנימה משועשעת. לדבריו, בתוך חודש מפנייתו כבר החל התהליך של בניית התוכנית.
עו"ד ברק לייזר, היועץ המקצועי של מנהל בתי המשפט, מסביר את הרקע להיענות המהירה: "בשנתיים האחרונות מושם דגש במערכת על מינוי בעלי תפקידים שהם בעלי אוריינטציה ניהולית. עד אז בחרו נשיאים של בתי משפט בוועדות איתור לפי קריטריונים כמו ותק, בולטות מקצועית. כיום יש שינוי בתפישה - לא למנות לתפקידי נשיאים או סגני נשיאים של בתי משפט בעלי תפקידים שהם מובילים ביכולת המקצועית, אלא כאלה שניחנים באוריינטציה ניהולית - לדוגמה שופט שבא מהמגזר הפרטי וניהל משרד עורכי דין, או שופטת שהיתה מנכ"לית משרד המשפטים (הכוונה לסגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד - נ"ר). לראשונה נבחרו נשיאים בליווי של אנשי מקצוע, כשנקודת המוצא היתה לבחור אנשים עם אוריינטציה ניהולית".
לא כולם יסכימו עם הקביעה הזאת. הביקורת המושמעת כלפי המערכת היא כי גם כיום נעשים המינויים לתפקידי ניהול על בסיס שיקולים פוליטיים, ולא על בסיס מקצועי או ניהולי. כך לדוגמה, אומר שופט בכיר לשעבר כי כל השופטים שמונו לנשיאי בתי המשפט המחוזיים בשנה האחרונה - יוסף אלון (באר שבע), דוד חשין (נצרת), ודבורה ברלינר (תל אביב) - נבחרו משום ששר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון ביקשו לפצותם על כך שלא נבחרו לעליון, ואף שמולם התמודדו שופטים בעלי כישורים ניהוליים טובים יותר.
לייזר בתגובה: "תמיד יש ביקורת. יכול להיות שפלוני עולה על אלמוני בהיבט של הניהול, אבל בהיבטים מקצועיים אחרים השופט שנבחר עולה על פלוני. סבב המינוי האחרון הוא רק תחילת התהליך של מינוי בעלי תפקידים בעלי רקע ניהולי. אז לא היו מועמדים בעלי ניסיון ניהולי משמעותי. אבל אין ספק שבסבבים הבאים האלמנט הזה יקבל משנה תוקף, ככל שהמערכת תתקדם גם בהיבט של הכשרת השופטים וגם בהיבט של הפנמת התהליך".
ההצעה של להב, אם כן, השתלבה בתוכנית הכוללת של ייעול מערכת המשפט, שאחד מנדבכיה העיקריים הוא פיתוח והכשרה של בעלי תפקידים. "כל שופט הוא מנהל, כך אנחנו רואים זאת", אומר לייזר. "לכן, נאפשר לכל שופט שמוצא ערך בקורס להירשם אליו, ללא סלקציה".
לאחר שניתן האור הירוק לתוכנית על ידי גל, מונה שופט המחוזי אמנון כהן, אז נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, לראש הצוות שיוביל את התהליך מטעם בתי המשפט. בנוסף, הוקמה קבוצת מיקוד של שבעה שופטים מבתי משפט שונים ומהתמחויות שונות, שישבה על המדוכה וניסתה לאבחן את החולשות והצרכים של המערכת. השופטים בקבוצה, שלוותה בייעוץ ארגוני, השיבו על שאלות כמו מהו בית משפט טוב, כיצד עליו להתנהל ומהם היעדים שעומדים בפניו.
הרעיון, מסביר אהרוני, היה לזהות את הצרכים השונים של המערכת ואז לתרגם אותם לתוך תוכנית הלימודים שתיבנה לשופטים. הצרכים אופיינו החל מרמת השופט הבודד - שצריך לדעת לבנות תוכנית עבודה ולנהל צוות עובדים - עבור בסגני הנשיא, ועד לרמה של נשיאי בתי משפט - שצריכים להגיש תוכנית עבודה כוללת של בית המשפט, לבנות חזון אסטרטגי ולנהל תקציב.
מהם הצרכים העיקריים שהתגלו לכם מתוך קבוצת המיקוד?
אהרוני: "עלה מאוד חזק הצורך של חשיבה אסטרטגית. חשבנו על המערכת כניהולית פרופר, והתברר לנו שקיימת במערכת ראייה אסטרטגית שחושבת על טווחים ארוכים".
צרכים חשובים נוספים שהעלו השופטים בקבוצת המיקוד, לפי אהרוני, היו איך לנהל צוות עובדים, ואיך להניע עובדים במערכת שקשה עד בלתי אפשרי לתגמל בה עובדים. עניין נוסף שעליו ביקשו השופטים מענה הוא התמודדות עם לחצים ועם שחיקה. מנגד, תחום שבלהב חשבו להרחיב בו, אך הסתבר שהוא פחות רלוונטי בעיני השופטים, היה הראייה השיווקית של המערכת.
בלהב החליטו לשים דגש בקורס על ניהול התקציב. "לא היתה לשופטים חשיבה פיננסית", אומר אהרוני. "החשיבה שלהם היא שברגע ש'מונחת' עליהם תקציב אי אפשר לעשות איתו כלום, אבל אנחנו רוצים להראות להם שכן אפשר לנהל את התקציב הקיים בצורה נכונה יותר. שופט צריך להבין איך המערכת מתנהלת, ושכל עוד הוא לא חורג מהתקציב, הוא יכול למשל לנסות לעשות טרייד-אוף בתוך התקציב. אולי, לדוגמה, עדיף לו לבקש שני מתמחים במקום תקן של עוזר משפטי אחד?"
איך תדעו אם הקורס שלכם הגשים את מטרותיו?
אהרוני: "עוד כשנה-שנתיים ניתן יהיה למדוד את האפקטיביות של הקורס בכלים שונים: אם התורים בבתי המשפט קוצרו, אם משך הדיונים התקצר וכדומה. אם אתה רואה בסופו של יום שזה הוביל לשיפוט יעיל יותר במדדים שהמערכת קבעה לעצמה כאפקטיביים ניהולית, אז יודעים שהקורס הצליח".
לייזר: "נעשה משוב לשופטים שעברו את הקורס, לראות איך הם מעריכים את התרומה של התוכנית לפעילות היומיומית שלהם. בנוסף, בעתיד נוכל לעשות בדיקה של שופטים שעברו הכשרה מול אלה שלא עברו הכשרה, ולראות איך זה משפיע. אפשר יהיה לעקוב אחר השיפור בתפקוד השוטף של השופטים בעקבות הכלים שנותנת ההכשרה".
"גם אם אתה שופט מעולה, זה לא אומר שאתה מנהל טוב"
מאת נורית רוט
25.5.2010 / 7:00