>> אין ישראלים רבים שיכולים להתגאות בקילומטראז' עסקי כמו זה שצבר יובל שחר. שחר ייסד והוביל שלוש חברות לאקזיטים מוצלחים בשווי כולל של 620 מיליון דולר, וכמשקיע היה שותף לאקזיט רביעי. לאחר שמכר את החברה האחרונה לסיסקו, נשאר שחר בענקית התקשורת והוביל את מרכז הפיתוח הישראלי שלה עד שפרש לפני שנה.
אולם דווקא הצלחה אחת, במיתוג, תכניס אותו לספרי ההיסטוריה. שחר היה זה שהמציא השם iphone. "בשנות ה-90 עבדתי בחברת נשיונל סמיקונדקטורס", חושף שחר. "אחד הפרויקטים היה לפתח טלפון שאפשר להתחבר ממנו לשירותים מקוונים כמו בנקאות וקניות. היה זה טרום עידן האינטרנט ודובר על טלפון שמתחבר למחשב מיינפריים.
"כדי לעודד את העובדים, נשיונל השיקה תוכנית יזמות בשם 100 על 100. הרעיון היה להעניק 100 אלף דולר למהנדס בחברה שיפתח רעיון חדש. פיתחתי בעזרתם של חיים בנדלק וראובן מרקו את הרעיון של טלפון מבוסס אינטרנט. זה היה ב-95'. הטלפון שלנו התבסס על צג מגע וכלל כפתור שאיפשר גישה לשירותי אינטרנט של בנקאות וקניות.
"חזרנו עם הפיתוח הזה לנשיונל והם נפלו מהכיסא. חיפשנו שם. לנשיונל היה קו מוצרים ipower. החלטנו לקרוא לטלפון iphone, ורשמנו על זה סמל מסחרי (trade mark)".
ההמשך היה פחות מלהיב. "נשיונל רצו להקים חטיבה שתפתח את האייפון והציעו לי לנהל אותה. לא הסכמתי. חשבתי שחברת שבבים לא תוכל להרים פרויקט שכזה. בנשיונל ביקשו לבצע ספין-אוף. הכול היה מוכן. היו משקיעים ונשיונל היתה מוכנה לקבל אחוזים מהחברה תמורת העברת הקניין הרוחני. אבל אז גיליתי שנשיונל מנסה במקביל לפתח את האייפון בשותפות עם חברה גדולה אחרת. זה הרגיז אותי והתפטרתי. השם והקניין הרוחני עבר יחד אתי לחברת אינפוגיר שאותה הקמתי, אבל לא המשכתי איתה כי הצטרפתי לווקלטק. בהמשך אינפוגיר נמכרה לסיסקו".
כשיצאה אפל עם האייפון תבעה אותה סיסקו על גניבת זכויות היוצרים על השם. בפברואר 2007 שתי החברות הגיעו לפשרה ואפל קיבלה היתר להשתמש בשם.
"אני רוצה רגע לנשום"
הקריירה של שחר המריאה הרבה מעבר לאנקדוטה לגבי שמו של מכשיר הסלולר המהפכני. שחר מכר לסיסקו שלוש חברות, ולאחר מכירת החברה אחרונה, נשאר בסיסקו וניהל עד 2009 את מרכז הפיתוח שלה בישראל. פרישתו לוותה גם בפרישת מנהלת המכירות של סיסקו בישראל, בינה רזינובסקי.
החברות שייסד שחר לא האריכו שנים תחת סיסיקו. פנטקום ואינפוגיר נסגרו. השלישית, פי קיוב, ממשיכה בסיסקו אבל זוהרה הועם, בייחוד לאור גל הפיטורים שסיסקו ישראל חוותה במארס 2009, אז פיטרה כ-80 עובדים.
כיום משמש שחר כמשקיע ומלווה יזמים ומרוצה ממעמדו החדש. "להקים סטארט-אפ זו מחויבות לעשר שנים לפחות. אני נהנה מהמצב החדש שלי כמשקיע ומסייע ליזמים. אני רוצה רגע לנשום. זו הפעם הראשונה שאני יכול לעצור ולראות דברים בפרספקטיבה רחבה. להיות חשוף לטכנולוגיות אחרות, כגון ננו-טכנולוגיה ופרסום אונליין. אני נפגש עם הרבה יזמים. מצד שני, אני לא יכול להגיד שלא אקים סטארט-אפ. יש משהו מרתק בליצור יש מאין, לבנות חזון ולממש אותו. זה כמו לגדל ילד. זו חוויה".
שחר הוא אחד המשתתפים בפאנל "חדשנות ויזמות בין המצאה להצלחה" שייערך היום במכללה האקדמית כנרת. הפאנל יונחה על ידי ד"ר גיורא ירון, יו"ר המועצה המייעצת של ביה"ס להנדסה במכללה האקדמית כנרת. ירון הוא יזם שהקים שלוש חברות סטארט-אפ - פי קיוב ופנטקום, שנמכרו לסיסקו בהיקף כולל של 320 מיליון דולר וקומראנט שנמכרה לחברת התוכנה רד האט ב-107 מיליון דולר. כן ישתתפו בפאנל: פרופ' אבישי ברוורמן, השר לענייני מיעוטים, ד"ר בועז איתן, ממציא ויזם זיכרונות פלאש, ורפי מהודר, ממציא ויזם בתחום הנדסת תעשיות מים.
"שם המשחק הוא למצוא את הבעיות הבאות"
שחר יכול לייעץ ליזמים כיצד עושים אקזיט מוצלח אחרי שהקים שלוש חברות שנמכרו לסיסקו. "ברוב המקרים פטנט מדהים לא מספיק. יזם צריך לאסוף סביבו קבוצה של יזמים חכמים. לדאוג לבחור שוק מעניין ולמצוא בעיות ששוה לפתור אותן", אומר שחר. "בכל החברות שהקמנו בחנו את השוק, מצאנו בעיה אמיתית וסיפקנו פתרון יחודי. שם המשחק הוא למצוא לא רק בעיה אחת ולפתור אותה. אלא כל הזמן למצוא את הבעיות הבאות שקיימות בעולם. עד שחברת סטארט-אפ מגיעה לשוק עם הפתרון שלה לוקח כמה שנים. בינתיים השוק משתנה. החוכמה היא כל הזמן לחדש.
"מאז שעזבתי את סיסקו פגשתי יותר מ-100 יזמים. לעתים אנשים רוצים להקים סטארט-אפ והם לא בשלים. לעתים הרעיון לא טוב מספיק אבל יש צוות יזמים חזק. אם אני פוגש יזם מוכשר, אבל הרעיון שלו לא בשל, אני מנסה לחבר לו מישהו. טוב לעבוד בצוות כי אז נוצרת דינמיקה שבמסגרתה הרבה מהרעיונות הלא טובים מתנקים.
"פרמטר חשוב נוסף הוא פתיחות מחשבתית. יש יזמים שמספרים לי סיפור, ואחר כך אני מקדיש מחצית מהזמן שלי לתיאור הבעיות במיזם שלהם. ובסוף הם מודים לי על הפגישה ועל כך שחיזקתי אותם, אבל הם לא שמעו מלה ממה שאמרתי. טוב להיות בעל דבקות במטרה. אבל צריך גם להפגין פתיחות".
איך היזמים יכולים להתמודד מול החומה הצורה של קרנות הון סיכון?
"יש מקום גם לחברות שמגייסות מעט כסף וגם לסיפורי הצלחה של 30 מיליוון דולר. לעתים סיפורים שכאלה הרבה יותר מתגמלים יזמים לעומת חברות שנמכרות ב-200 מיליון דולר והיזמים מדוללים. בישראל תמיד לחוצים לבנות את הנוקיה הבאה. זה בסדר לבנות חברות קטנות. יוסי ורדי, למשל, לקח את זה לקיצוניות השנייה. הוא גורס שצריך לתת לאנשים ליזום ולמכור חברות ב-30 מיליון דולר. היזמים עוברים למיזם הבא והכלכלה יוצאת נשכרת. אני גם חושב שזה בסדר".
סיסקו רכשה את פי קיוב, פנטקום, הייניקס ואינפוגיר אבל נאלצה לסגור את פנטקום, הייניקס ואינפוגיר וחצי מיליארד דולר התמוססו. האם מסע הרכישות בישראל השתלם?
"סיסקו, בניגוד לחברות גדולות אחרות, השכילה לקחת אנשים טובים מחברות הסטארט-אפ שרכשה ולשלב אותם בחברה באופן אורגני. תוכל למצוא הרבה יזמים בשכבת הניהול שלה, מה שהופך אותה לחברה יזמית בחשיבה שלה. החדשות הרעות הן שסיסקו היא חברה גדולה. כשסיסקו רכשה את פי קיוב ב-2004 היא מכרה ב-24 מיליארד דולר ובתוך חמש שנים היא קפצה ל-40 מיליארד דולר. בחברות בגדלים האלה קשה לקבל תשומת לב מגוף המכירות למוצרים המפותחים. אם המוצר נמכר ב-50 מיליון דולר אין מספיק מוטיבציה אצל אנשי המכירות למכור אותו. כשהבנו בפי קיוב שזהו המצב עצרנו את רוב הפיתוח ושלחנו את אנשי הפיתוח להדריך את אנשי המכירות איך למכור את המוצר. לסיסקו קל יותר לרכוש חברות גדולות שיש להן מכירות במאות מיליוני דולרים. אני מאמין שסיסקו תמשיך לרכוש חברות קטנות כי היא מחפשת גרעיני טכנולוגיה שישתלבו במוצריה".
יכול להיות שבסיסקו לא רואים במרכז הפיתוח בישראל כמרכז אסטרטגי לחברה?
"ההנחה הזאת לא משוללת יסוד. היו לי שיחות עם ג'ון צ'יימברס (מנכ"ל סיסקו, ג"ג). התרשמתי שהוא באמת מבין את הפוטנציאל שקיים בישראל, אבל כשחברה מהסוג של סיסקו צריכה לגדול מדי שנה ב-10%, המיקוד שלה הוא בהשגת עסקים גדולים. הריצה היומיומית כל כך מטורפת שאין להם זמן לעצור. אני מאמין שסיסקו תבצע רכישות בישראל ואולי עם הזמן יבנה כאן עסק משמעותי בדומה לאינטל ויבמ. השאלה האם יש חברות שיוכלו לעניין את סיסקו. יכול להיות שזו תהיה חברת קומפס (חברה שגם סיסקו משקיעה בה המפתחת שבבים, ג"ג) שאני יושב בה כחבר דירקטוריון".
איך אחוזי הפגיעה שלך כמשקיע?
"יש הרבה נעלמים כשאתה יוצא לדרך כך שהסיכויים הם נגדך גם אם אתה מנוסה. יש לי ניסיון שיכול לעזור לצוותים טובים לא ליפול למלכודות. אבל אני למשל לא הייתי משקיע בחברה כמו גוגל. לא האמנתי שחיפוש יכול לשנות את העולם".
"חלק מקרנות ההון סיכון בישראל ייעלמו"
מתוך ניסיונו מציע שחר עצות ליזמים המתחילים. "שמרנות פיננסית היא מפתח לאריכות חיים. צריך להימנע מראוותנות. משרדים מפוארים ומשכורות גבוהות. הצירוף סטארט-אפ וחיים טובים לא הולך יחד. החיים הטובים מגיעים אחרי שהצלחת. חשוב לבחור משקיע נכון. לא לבחור משקיע שלא מבין מה החברה עושה ויכול כחבר דירקטוריון להפריע. צריך להיות סלקטיביים ממי מגייסים.
"צריך גם לדעת לתקן מהר. אצל האמריקאים זה מאוד ברור וחד. אם גייסת סמנכ"ל מכירות והוא לא טוב, מפטרים אותו מהר. חותכים אנשים לא מתאימים. אצל הישראלים הגישה השלטת היא שלא לא מפקירים חבר פצוע. בכל פעם שהחלפתי אדם בגלל שלא התאים הבנתי שיכולתי לעשות זאת הרבה יותר מוקדם".
מה המצב כרגע מבחינת זירת ההשקעות בסטארט-אפ כפי שאתה חווה אותה בישראל? "חלק מקרנות ההון סיכון בישראל ייעלמו. יותר מדי קרנות השקיעו בחברות מאותן תחומים. אבל רק אחת מצליחה, החברה השלישית או הרביעית כבר לא. אי אפשר להשקיע בשמונה חברות מאותו תחום כי רוב השקעות יימחקו.
"עכשיו אנחנו נמצאים בתקופה שבה יש הרבה חברות טובות, יזמים עם ברק בעיניים. צוותים טובים שלא מצליחים לגייס כסף כי חלק מהקרנות לא משקיעות וגם אין להן תמריץ להשקיע בשלב מוקדם. אני לא בעד שהמדינה תסייע לקרנות ולחברות הסטארט-אפ. לדעתי גם המודל של המדען הראשי לא עוזר לתעשייה. התערבות יזומה אף פעם לא מנצחת את כוחות השוק.
"החברות הכי מצליחות בעמק הסיליקון התחילו מהגראג'. העולם שבו אתה מקים חברה וישר מקבל מיליונים מהקרנות הוא מושג פוסט-בועתי. אם יש לך כיוון ואתה מאמין בחברה שלך אתה צריך למשוך את עצמך למעלה עד שיהיו לך מספיק הוכחות שמה שאתה עושה מעניין אחרים. מנגד, אם עברת כברת דרך ולא הצלחת לשכנע אף משקיע להשקיע בך - יכול להיות שהרעיון שלך לא מספיק מעניין. יזמים מאוהבים ברעיון שלהם ולפעמים הרבה יותר פשוט להקשיב לאחרים".
"אני המצאתי את השם אייפון"
מאת גיא גרימלנד
25.5.2010 / 7:00