הפתרון למערכת החינוך? "מיליון שקל ודירות למורים מצטיינים; תמריצים כספיים לתלמידים"

"האתגר הראשון העומד בפני מערכת החינוך הוא משבר המורים" - כך אמר היום פרופ' עמי וולנסקי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, בכנס חברה וחינוך שנערך במכללה האקדמית בית ברל. בדבריו, הציע וולנסקי פתרונות מקוריים לשיפור איכות המורים, ושיפור בהישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים.



"כמעט באופן קבוע אנחנו עוסקים בשאלת המחסור במורים, אבל הבעיה האמיתית היא בעיית איכות המורים, ושאלת ההון התרבותי שלהם, בעיקר בעת האחרונה". וולנסקי הזכיר את דו"ח חברת הייעוץ מערכות חינוך ובתי ספר מובילים בעולם בו נטען "שאיכותה של מערכת החינוך ורמת הישגיה אינה יכולה להיות גבוהה מאיכות מוריה".







"הנתונים בעשור האחרון על איכות המורים שנכנסו למערכת החינוך לא מעודדים, ואם תרצו אז אפילו קשים", אמר וולנסקי. "אני טוען שאנחנו צריכים לעבור לכלל ברזל - רק מצטיינים להוראה".



וולנסקי הציע להגדיר הגדרות איכות בקבלת מורים למקצוע, המסתמכים על קבלת מצטיינים באוניברסיטאות ובמכללות לפי חתך של הרבעון העליון בתנאי הקבלה.



"יש לנו 33 אלף בוגרי תואר ראשון בשנה. אני מבקש שרק שביעית מתוכם יגיעו לחינוך. את זה עושים בכסף - באמצעות מלגות או מענקים שיהוו תמריץ כדי להביא אותם להוראה", אמר וולנסקי.



כדי לתמרץ את האיכות במערכת הציע וולנסקי רעיונות שונים אך בעיקרם עמד הרעיון לתמרץ את המורים בפרסים כספיים. כך שבכל שנה עשרה מורים מצטיינים יקבלו פרס כספי של מיליון שקל. "מדובר בסך הכל ב-2% מהתקציבים הבלתי מנוצלים של משרד החינוך שבין כה וכה חוזרים למשרד האוצר", הסביר וולנסקי.



בדבריו הציע וולנסקי יוזמה נוספת ל"בית צמוד קרקע למורים", כך שמורים שיצטרפו ללימודים בישוב יקבלו הטבות ברכישת דירה או בית, בדומה למנגנון הקיים בקרב אנשי קבע בצבא. זאת, כדי לעודד שילוב של מורים מצטיינים בערים, ובהם גם בישובים חלשים יותר מבחינה סוציו-אקונומית.



וולנסקי דיבר גם על בעיית ההישגים הנמוכים של התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים שהם "מביכים מאוד", ואמר כי "אין כל תמריץ לתלמיד כדי שיצליחו בבחינות". לדבריו, תלמידים רבים מזלזלים בבחינה ולא מסיימים אותה או מגישים טופס ריק "או מבחנים מקושקשים" . "צריך לאמץ מדיניות תמריצים והכרה בהישגים של התלמידים כמו רישום בתעודה של ההישג".



וולנסקי הציע תמריצים נוספים לתלמידים, ובהם תמריצים בעלי משמעות כספית כמו קבלת תעודת "שגריר כבוד של המדינה" או מימון טיול שנתי למצטיינים במבחנים הבינלאומיים, ואפילו השתתפות כספית במימון משלחת של מצטיינים או מימון שנת לימודים ראשונה באוניברסיטה.



וולנסקי אמר גם כי בעוד שכ-50% מהתלמידים מסיימים עם תעודת בגרות, החינוך המקצועי נמוג וכ-50% מסיימים את לימודיהם "עם תעודה לא רלבנטית לשוק התעסוקה או ההשכלה".



וולנסקי דיבר גם על תוכניות הלימודים ואמר כי "הסטנדרטיזציה השתלטה על חיינו". לדבריו, יש צורך בגמישות וגיוון של תוכניות הלימודים, שכיום היא "אקדמאית ברובה", וכי יש לעודד שילוב מחשבים במערכת, באמצעות שימוש במחשבים אישיית לתלמידים, למידה מכוונת לעולם החינוך של התמלמידים ושימוש בטכניקות למידה אחרות מהמקובלות כיום".