חפש את המטמון בכלכלת אסיה

ישנו תחביב אחד המיועד לגמלאים או לאחרים שיש להם פנאי - הם עונדים גלאי מתכות על זרועותיהם ואוזניות, וסורקים את חולות ארה"ב בחיפוש אחר מטמון. בדרך כלל הם מגלים כמה מטבעות או איזו טבעת יהלום שהותירה אישה סרבנית.

על אף שבעיני הבילוי הזה הוא מוזר, בלשון המעטה, נזכרתי בו כאשר ביקרתי השבוע בקואלה לומפור. התורים בביטחון שדה התעופה ובביקורת הדרכונים היו יעילים אך ארוכים. אנשי עסקים מארה"ב, אירופה והמזרח התיכון הפעילו את הרדארים בחיפוש אחר צמיחה, אך שלא כמו סורקי החולות, אין צורך בסבלנות רבה כדי למצוא אותה.

במשך הימים הראשונים שלי במקום, סינגפור ומלזיה דיווחו כל אחת על 10% צמיחה ברבעון הראשון. סין ואינדונזיה הגיעו כמעט לקצב זהה. זוהי צמיחה יוצאת מן הכלל על פי כל קנה מידה, והדאגה האמיתית אינה משבר כפול, אלא בועות נכסים שייווצרו באחדות מכלכלות אסיה הפורחות.

בראיון עמה במשרדה בבנק נגרה, נציבת הבנקים הראשית של מלזיה, זטי אקתאר עזיז, אמרה בטון משכנע שהכול תחת שליטה. הדבר מסביר באופן חלקי כיצד הגדיל הבנק את הריבית פעמיים בשנה האחרונה. בצדם השני של מיצרי מלאקה, פקידים בסינגפור אמרו שגם הם רוצים להישאר בראש הצמיחה.

אנו יכולים להשאיר זאת בידי הכלכלנים. בינתיים, מנכ"לים ומשקיעים אחרים רוצים לקחת חלק באקשן, ואלה שיש ברשותם עודפים, מנהלים השקעות. במהלך שבוע בקואלה לומפור, שניים מהמשקיעים החזקים ביותר מהמזרח התיכון, ראש ממשלת קטאר השייח' חמאד בין יאסים בין ג'בור על תאני, וקרן הפיתוח מובאדאללה מאבו דאבי, שתיהן חתמו על התחייבות להשקעה.

קטאר התחייבה להשקיע חמישה מיליארד דולר בסדרת פרויקטים בתחומים הנעים בין אנרגיה לנדל"ן, שלהן יצורפו השקעות בסדר גודל דומה מאת קרנות השקעה במלזיה. מובאדאללה רוצה ליטול נתח מאזור העסקים בקואלה לומפור, בצל מגדלי פטרונס. האזור זקוק להזרקת הון טרייה – מלון ה-Grand Hyatt הוא במצב של אתר בנייה מזה שנים, עם תאריך יעד לא ידוע, לפי מקור מלזי יודע דבר. משקיעים מהמזרח התיכון מרגישים מאד בנוח בדרום מזרח אסיה. יחסי המסחר החלו עוד בימי דרך התבלינים במאה ה-15, אשר הביאה תבלינים, שמן דקלים ומוצרים אחרים למזרת התיכון. המסחר אף זרע את זרעי האסלאם בחלק זה של העולם.

סגן היו"ר של משפחת הסוחרים הנודעת, אל ג'ורייר מדובאי, ביקר השבוע בעיר לצורך פורום עסקים בו הוא חבר. התקשורת פשוטה, אומר אסה על ג'ורייר, שהוא בין היחידים העוטה גלבייה בפורום. הם דוברים שפת עסקים אחת, אך הוא מודה בשינוי דרמטי אחד - לפני חמש שנים, אל ג'ורייר לא פנתה מזרחה בחיפוש אחר צמיחה. הנטייה הטבעית היתה להסתכל על אירופה ואפילו יותר על ארה"ב. כיום, משפחת אל ג'ורייר מושקעת במכרה פחם באינדונזיה, בין פרויקטים אחרים באזור.

היתה לי שיחה דומה עם בנקאי מבחריין משם חליד אל ג'נאחי, שעשה הפסקה מפגישות עסקים כדי לשתות קפה יחד עמי. במילים פשוטות, הצמיחה חזקה מדי בכדי להתעלם ממנה, ושלא כמו המאמץ המחודש של ממשלת גרמניה לעצור השקעות ספקולטיביות, האסיאתים שמחים לקבל את בעלי רדאר הצמיחה וההזדמנות, המכוונים לארץ האפשרויות החדשה.