>> נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, מתנגד נחרצות להצעת החוק של ח"כ עמיר פרץ להעלאה הדרגתית של שכר המינימום מ-3,850 ל-4,600 שקל. פישר סבור כי אישור ההצעה יוביל לעלייה בשיעור האבטלה במשק. בדיונים פנימיים שנערכו בבנק ישראל גובשה עמדה הקובעת כי הדרך הנכונה לשפר את מצבם של מקבלי שכר המינימום הוא באמצעות תשלום מס הכנסה שלילי.
בבנק המרכזי סבורים כי המצב במשק כיום אינו מאפשר את הגדלת שכר המינימום, שתפגע בכושר התחרות של המשק הישראלי - שנפגע ממילא עקב השקל החזק בהשוואה למטבעות הזרים, וכן עקב האי-ודאות בנוגע למצב הכלכלה העולמית. לטענת בנק ישראל, בחינת מכלול ההשלכות של ההצעה מעלה את החשש שהמהלך יוביל לפגיעה בחלק לא קטן מהמועסקים ברמות השכר הנמוכות - במקום לשפר את מצבם. בנוסף, אימוץ ההצעה יפגע בחברות התעשייה, בעיקר בענפים שבהם מתרכזים בעלי שכר נמוך - ובפרט באלה הנדרשים להתחרות בזירה הבינלאומית.
הצעת החוק, אותה יזם ח"כ עמיר פרץ (העבודה), אושרה השבוע על ידי ועדת השרים לחקיקה, למרות התנגדות של משרדי האוצר, התמ"ת והמשפטים. בהצעת החוק תמכו יו"ר הוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן, שר הרווחה יצחק הרצוג ושר החקלאות שלום שמחון (העבודה), השרים משולם נהרי ויעקב מרגי (ש"ס) ושרים ממפלגות הליכוד וישראל ביתנו. שר האוצר יובל שטייניץ הגיש ערר על ההחלטה, והעניין יעלה לדיון בממשלה בעוד 12 יום.
השכר בפועל גבוה יותר
לטענת בנק ישראל, השכר הכולל של חלק מהעובדים בשכר המינימום, בפרט בענפים שבהם מרבית העובדים מאוגדים, גבוה משמעותית משכר המינימום, שכן הוא כולל רכיבים שאינם נכללים בחישוב השכר.
במגזר הציבורי תופעה זו רווחת במיוחד, והשכר ברוטו הממוצע של מקבלי שכר המינימום במגזר זה גבוה במידה ניכרת משכר המינימום עצמו (ראו מסגרת). גם בענפים אחרים, לדוגמה בענפי התעשייה, השכר הכולל של מרבית משתכרי שכר המינימום גבוה משמעותית משכר המינימום הנקוב בחוק.
עם זאת, בבנק ישראל מציינים כי רמת הציות לחוק בעניין שכר המינימום נמוכה יחסית, וכ-14% מכלל העובדים במשרה מלאה משתכרים פחות משכר המינימום. בענף כמו אירוח ושירותי אוכל מגיע שיעור המשתכרים פחות משכר המינימום לכרבע מכלל המועסקים במשרה מלאה, ובענף התעשייה מגיע שיעור לכ-10%. בבנק ישראל סבורים כי יש לנקוט צעדים ממשיים להגברת האכיפה של חוק שכר המינימום.
בבנק סבורים כי ראוי שהחלטה על שינויים בשכר המינימום תתקבל במשא ומתן בין ארגוני העובדים והמעסיקים, וכי היא צריכה להיכרך בתיקון הגדרת רכיבי השכר הנכללים לצורך חישוב תשלום שכר המינימום. הרכיבים שיש לכלול בחישוב, לפי בנק ישראל, הם כל הסעיפים שהם רכיבי שכר לכל דבר - כמו משכורת 13, פרמיה אחידה, ותק וכדומה - ושאינם החזרי הוצאות או תמריצים לעבודה מוגברת.
בהקשר לדיון בסוגיית שכר המינימום, בבנק ישראל מציינים כי מס ההכנסה השלילי, שהופעל באחרונה בכמה אזורים, פועל להעלאת הכנסתם של בעלי שכר נמוך במשפחות מעוטות הכנסה - ללא פגיעה בתעסוקתם. בבנק סבורים כי עדיף לפעול להעלאת ההכנסה של בעלי שכר נמוך באמצעות פרישה ארצית והגדלה של מס ההכנסה השלילי, ולא באמצעות העלאת שכר המינימום.
בבנק ישראל מעריכים כי התוספת התקציבית הנדרשת לצורך הרחבת מס ההכנסה השלילי לכל האזורים בישראל - במקום ארבעה אזורים כיום (נצרת, חדרה, ירושלים ואשקלון) - תסתכם ב-400 מיליון שקל. בבנק סבורים כי מדובר במהלך כדאי, שכן הרחבת מס ההכנסה השלילי תמנע פיטורים נרחבים במשק עקב הפגיעה בכושר התחרות והרווחיות של החברות.
על מי תשפיע ההעלאה?
אם תתקבל הצעת החוק של פרץ, יעלה שכרם של של כרבע מכלל העובדים בישראל ששכרם נמצא בין רמת שכר המינימום הנוכחית לזו המוצעת. בקרב עובדי התעשייה מדובר על כ-20% מכוח האדם, ובענפי אירוח ושירותי אוכל תשפיע ההצעה באופן ישיר על כ-43% מהעובדים.
בין אלה שיושפעו, חלק מהעובדים אכן יזכו לעלייה בשכרם ומצבם הכלכלי ישתפר; לגבי חלק מהם סביר שהמעסיקים לא יצייתו לחוק, מכיוון שהתמריץ לאי-ציות יגדל בשל התרחקותו של שכר המינימום מהשכר התחרותי - מצבם הכלכלי של עובדים אלה לא ישתנה; לעומת זאת, סביר שחלק מהעובדים - בייחוד בענפים סחירים, כמו ענף המסעדות, הבנייה והחקלאות - יפוטרו ממקום עבודתם, כך שמצבם הכלכלי יורע.
בהתייחס להצעת החוק, מציינים בבנק כי חשוב להתייחס לנקודת המוצא המקרו-כלכלית שבה נמצא המשק כיום, תקופה שבה הענפים הסחירים מתמודדים עם קשיי רווחיות ותחרותיות, ונרשמת עלייה בשיעור האבטלה. כמו כן, בבנק ישראל מציינים כי בהתחשב בשיעור הגבוה של העובדים הזרים המועסקים עדיין בישראל, שבנוגע אליהם רמת הציות לחוק נמוכה, תגדיל הצעת החוק את הכדאיות בהעסקתם לעומת העסקת ישראלים מעוטי השכלה. בבנק ישראל מסכמים כי עלייה חדה בשכר המינימום, בפרט בתקופה זו, צפויה להביא לפיטורים בהיקף משמעותי ולעלייה נוספת באבטלה.
"אין ויכוח (כמעט) על חשיבותו של שכר המינימום כמכשיר להעלאת רמת השכר של העובדים ברמות שכר נמוכות", טוענים בבנק. "ואולם, רמת שכר המינימום הנוכחית כבר גבוהה יחסית להתפלגות השכר בישראל בהשוואה למקובל במדינות המערביות. בהתאם להצעת החוק יועלה שכר המינימום לכ-57% מהשכר הממוצע ו-68% מהשכר החציוני, כך שהיחס יהיה הגבוה ביותר בכל מדינות ה-oecd".
גידול בהוצאות הממשלה
לדברי ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיית השכר הנמוך היא הקטנה של מספר העובדים הזרים החוקיים והלא חוקיים, בעיקר בענפים כמו בנייה וחקלאות. "באירופה, יפן וארה"ב מקובל לשלם לעובדים בענפים האלה שכר ממוצע ולעתים יותר", אומר שראל. "אולם בישראל השכר הממוצע בענפים אלה נמוך מאוד - בשל העובדים הזרים - ולכן הישראלים לא מעוניינים לעבוד בתחומים אלה".
שראל אומר כי ההשפעה הברורה של העלאת שכר המינימום תהיה כמובן עלייה בשכר העובדים, אולם קיימות השפעות נוספות שלעתים לא מבחינים בהן. ההשפעה הראשונה היא העלייה בהוצאות הממשלה עבור העובדים שהיא מעסיקה בשכר מינימום. זאת על אף שמדובר בעובדים ששכרם בפועל גבוה בהרבה משכר המינימום, שכן תוספות רבות - כמו ותק וביגוד - אינן נכללות בשכר הבסיס. שראל מציין כי העלאת הוצאות הממשלה תחייב קיצוץ במקומות אחרים, כך שהממשלה תתקשה לעמוד ביעד גירעון של 2.6%.
שראל מחלק את שוק העבודה הפרטי לשני מגזרים: שוק המוצרים הסחירים, כמו ייצור במפעלים, ושוק המוצרים מחליפי יבוא. "מפעלים בענפים הסחירים עשויים שלא לעמוד בעלויות, לפטר עובדים ולגרום לעלייה ביבוא ופגיעה בצמיחה. דבר שכזה יכול להביא לירידה בביקוש לעובדים" אומר שראל. מנגד, במוצרים שאינם סחירים העלאת שכר המינימום תייקר מחירים, כוח הקנייה יקטן, האינפלציה תעלה ועמה גם הריבית.
בנק ישראל: לא להעלות את שכר המינימום - לחזק את האכיפה
מאת טל לוי
27.5.2010 / 7:10