"פרס של מיליון שקל לעשרה מורים מצטיינים מדי שנה"

>> פרופ' עמי וולנסקי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב מציע להנהיג תמריצים כספיים למורים כאמצעי לפתרון במשבר במערכת החינוך. וולנסקי דיבר בכנס על חברה וחינול שנערך אתמול במכללה האקדמית בית ברל.

"האתגר הראשון העומד בפני מערכת החינוך הוא משבר המורים", אמר וולנסקי. "אנו עוסקים בשאלת המחסור במורים, אך הבעיה האמיתית היא איכותם ושאלת ההון התרבותי שלהם, בעיקר בעת האחרונה". וולנסקי הזכיר כי "איכות מערכת החינוך ורמת הישגיה אינן יכולות להיות גבוהות מאיכות מוריה".



לדבריו, "הנתונים בעשור האחרון על איכות המורים שנכנסו למערכת לא מעודדים, ואפילו קשים. אנו צריכים לעבור לכלל ברזל - רק מצטיינים להוראה". וולנסקי הציע לקבוע הגדרות איכות בקבלת מורים למקצוע, המסתמכים על קבלת מצטיינים לאוניברסיטאות ולמכללות לפי חתך של הרבעון העליון בתנאי הקבלה.



כדי לתמרץ את האיכות במערכת, הציע וולנסקי רעיונות שונים, בהם רעיון לתמרץ את המורים בפרסים כספיים. כך שבכל שנה עשרה מורים מצטיינים יקבלו פרס כספי של מיליון שקל. "מדובר בסך הכל ב-2% מהתקציבים הבלתי מנוצלים של משרד החינוך, שממילא חוזרים למשרד האוצר", הסביר וולנסקי.



ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) אמרה בכנס: "אנו יכולים להשקיע מיליארדים ברפורמות במערכת החינוך ועדיין, לילד שיגדל בבית שבו אביו הוא עובד קבלן שמרוויח שכר מינימום, יש סיכוי נמוך יותר להצליח גם אם החינוך שיקבל ישתפר. לפני ענייני החינוך - ביטחון תעסוקתי הכי חשוב לעתיד הילד".



"מערכת החינוך אינה כושלת. אם נותנים לתלמיד 20% פחות ממה שמקבלים בממוצע במדינות oecd ולמרות זאת הם מגיעים להישגים, הרי שמדובר במערכת מצטיינת", אמר יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ זבולון אורלב. "המנהיגים שקבעו את התנאים הם כושלים. על התוצאות שהתלמידים משיגים כיום מגיע להם צל"ש", הוסיף.



"כמחנכים אנו לא יכולים להתמודד עם עלייה בעוני, באלימות ובצריכת אלכוהול וסמים", אמר ד"ר ח'אלד אבו-עסבה, מרצה במכללת בית ברל ומנהל מכון מסאר למחקר חברתי. "אנו מתעלמים מזה ומתמקדים בלאפשר לילד להצליח במבחנים, אבל גם בזה הוא לא מצליח".



אהרון ידלין, שר החינוך ב-1974-1977 וחתן פרס ישראל, אמר בכנס כי "החינוך הוא דבר בסיסי וההשקעה בו היא השקעה בצמיחה הכלכלית ובהקטנת הפערים. האתגר של החינוך הוא לנטרל את הקיפוח הסוציו-אקונומי"



ידלין התייחס גם לתוצאות הלא מחמיאות במבחנים בינלאומיים ואמר כי אף שנהוג לייחס לתלמידים של פעם הישגים גבוהים יותר, בשנות ה-60 רק חלק קטן מילדים למדו בתיכונים.