הפתרון לפערים החברתיים: חינוך, ולא שכר בכירים

>> ישראל "מובילה" יחד עם ארה"ב באי השוויון בשוק העבודה לעומת מדינות מפותחות, כאשר פער ההכנסות ברוטו בין העשירון העליון לתחתון עומד על יחס של 1-ל-12 ב-2010. גם בשיעורי העוני אנו "מובילים" את הטבלה, ומגיעים ל-19% מסך כל המשפחות בישראל - שיעור הגבוה פי שניים מהמקובל בארצות המפותחות.

ישראל, עם הקמתה, הייתה מהמדינות השוויוניות ביותר בחלוקת ההכנסות, בעיקר בגלל ההומוגניות היחסית של האוכלוסייה והרמה הגבוהה של ההשכלה וההון האנושי. ואולם מאז חלה הידרדרות הדרגתית ורצופה באי השוויון.



בשנים 50'-68' הוכפל אי השוויון בישראל, בין היתר עקב אי ניצול נכון של העולים כהון אנושי. כמו כן התמקדה המדיניות הסוציאלית בתקופה זו במתן סעד ולא ברווחה.



דווקא בשנים 68'-77' חל שיפור מהותי בחלוקת ההכנסות, זאת בין היתר עקב כניסתם של הפלסטינים לשוק העבודה בישראל. כניסתם של אנשי עדות המזרח לעמדות מפתח בפוליטיקה העירונית והארצית, "ביטלה" לחלוטין את האפליה על רקע עדתי, וכן החלה הנהגת מדיניות רווחה מודרנית.



מאז 1989 (נפילת הגוש הקומוניסטי) ועד היום ישראל הלכה בדרכן של מדינות אחרות: היא פתחה את שוקי המט"ח וההון לתחרות ונהנתה מפירות הגלובליזציה. אך בניגוד לרוב כלכלות העולם המפותח, ישראל לא הצליחה להתאים את מערכת החינוך שלה לדרישות השוק העולמי ונכשלה בהקטנת הריכוזיות. כתוצאה מכך, שופר מאוד מצב בעלי ההון, המנהלים השכירים, המשכילים בתחומים גלובליים, והסלבס בכל תחום, לעומת זאת נפגע מאוד מצבם של בני "דור המדבר" שרובם מבוגרים ופחות משכילים.



אי השוויון בשוק העבודה בישראל בדור האחרון הוא תוצאה הכרחית של כישלון יחסי בחינוך (ירידה מן העשירייה המובילה לעשירייה הרביעית), והגברת הריכוזיות במשק.



בעולם הגלובלי ממשלה לא יכולה להתערב ביעילות באי השוויון בשוק העבודה משום שהשכר היחסי נקבע על ידי העולם והתחרות בשוק, ואין דרך להבחין בין חברות לאומיות לרב לאומיות, בין מוכר שירותי ניהול לבין מנהל שכיר ובין חברה פרטית לציבורית.



ברור כי לא נוכל למנוע מזמר לקבל תמורה גבוהה מדי בערב החתונה, מדוגמנית לקבל שכר "מופקע" עבור יום צילומים ולכולם ברור כי הגבלת שכר מנהלים תשפר רק את רווחי הבעלים ולא תשפיע על שכר שאר העובדים.



ברור כי אין דרך למנוע את העלאת השכר של מנהל שמספר בעלי הון מתחרים על שירותיו - ניסיונה של ארה"ב לפגוע בבונוסים העלה דווקא את השכר השוטף של המנהלים.



מדינה השואפת לשפר את חלוקת ההכנסות, צריכה להשקיע בחינוך של הקבוצות החלשות, לפגוע בריכוזיות ולהשקיע בהכשרה מקצועית. ישראל חייבת גם לעודד את הגברים החרדים והנשים הערביות לצאת לשוק העבודה. בתחום העסקי, נצטרך לקבוע כללי משחק המתייחסים לקבלת החלטות ביחס לשכר המנהלים, אך ודאי כי המדינה איננה יכולה למצוא כלל אחד המתאים לכלל החברות.



הכותב הוא יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה