האתגר: למזער הפגיעה בפרטיות החולה

>> אנו חיים בעידן שבו הטכנולוגיה חודרת לכל תחום בחיינו ומשפיעה הן על חיי הפרט בביתו והן על סביבת העבודה. המערכות הדיגיטליות עוזרות לנו במטבח, מסייעות לנו בשירותי הבנקאות ועוקבות אחרינו במצלמות במקומות ציבוריים.

מערכת הבריאות של מדינת ישראל - המוערכת כבין הטובות בעולם הן מבחינת רמת השירות לאזרח והן מבחינת התוצאות הקליניות והמדדים הבריאותיים - משמשת חלוץ בפני המחנה גם בהכנסת מערכות דיגיטליות ברמות השונות של הטיפול בחולה.



השימוש באמצעים דיגיטליים במערכת הבריאות מתרחב מיום ליום. ניתן לראות כיום בישראל שימוש באינטרנט למטרות רפואיות, פלטפורמות של רפואה מרחוק לאבחון ולטיפול, שימוש ברובוטים בניתוחים וגם אפליקציות בטלפונים סלולריים לאיזון מחלות כרוניות.



התחום שבו השימוש הדיגיטלי בולט ביותר הוא הרשומה הרפואית הממוחשבת. כל ארבע קופות החולים בישראל ממוחשבות לחלוטין, ולמעשה 100% מהרופאים מחוברים מהמחשב שבמרפאתם לרשומה הרפואית של החולה בקופה. לא כדאי להקל ראש בהישג זה. להשוואה, בארה"ב רק 25% מהרופאים משתמשים כיום במחשב במסגרת עבודתם, ומדינות רבות משקיעות מאמצים ומשאבים במטרה להשתוות לישראל בנושא זה. כך למשל, אחד היעדים בתוכניתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה הוא להעלות את אחוז השימוש במחשבים במערכת הבריאות מ-25% ל-70% במהלך חמש השנים הבאות.



האתגר הבא של מערכת הבריאות הוא יצירת קשר בין הרשומות של החולה בקופה לרשומה שלו בבתי החולים, כך שלכל מטופל יהיה תיק רפואי אחד שיאפשר לרופא המטפל גישה למידע הרפואי הקיים והמתועד על אותו חולה בכל נקודת זמן. מדובר באתגר שאינו מתמצה בתחום הטכנולוגי אלא מחייב היערכות וגיבוש מדיניות סדורה בתחום האתיקה והמשפט.



מול הטכנולוגיה - המאפשרת שיפור הטיפול בחולה ניצב החשש מפני פגיעה בפרטיות החולה והצורך המתבקש באיזון בין השניים ובהכרעה למי תהיה הזכות לצפות ולהשתמש במידע רפואי אישי זה ולאיזה צורך. בכנס ים המלח ה-11, המאורגן על ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ושיתקיים השבוע, נדון בדילמות האתיות השונות הנוצרות בעידן הדיגיטלי, ונבחן את ההשפעה על היחסים בין המטופל למטפל וכן את ההיבטים הכלכליים והחברתיים הקשורים בשינוי זה.



בעניין זה, אחד האתגרים הניצבים בפני מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס רוני גמזו הוא פיתוח הרשומה הרפואית הלאומית תוך פגיעה מזערית בפרטיות החולה. חשוב לזכור: התהליך כבר החל והוא מתקדם בקצב מסחרר. יתרה מכך, חשוב להבין כי אם משרד הבריאות לא יוביל ביד רמה את התהליך, ינוצל הוואקום על ידי גורמים שונים בזירה שינווטו את התהליך וינתבו אותו על פי אינטרסים צרים ולא על פי האינטרס הציבורי הראוי והמתחייב.



הכותב הוא מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה ויו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות