האמנם מזרחי סוחר בקרנות ב-75 מיליארד שקל בשנה?

>> בנק מזרחי טפחות החליט לבטל עמלה שהחל לגבות מלקוחות שמוכרים וקונים דרכו קרנות נאמנות, לאחר לחץ שהופעל עליו מצד ועדת הכספים של הכנסת. מדובר בעמלת סליקה בגובה 0.003% מהיקף הפעילות שמבצעים הלקוחות בקרנות נאמנות - שהיא העמלה שגבתה הבורסה עבור הסליקה.



במזרחי טפחות הופתעו מעצם ההתנגדות לעמלה - אחרי הכל מדובר בשיעור פעוט, 0.003% בלבד. אך מהשיעור הקטן הזה נוצרים סכומים גדולים, וכשמזרחי טפחות הודיע השבוע כי הוא מחזיר ללקוחות את העמלה שגבה במשך שלושה חודשים התברר שמדובר ב-560 אלף שקל.

השיעור הקטן של מזרחי טפחות לא רק נהפך לסכום נכבד - אלא גם חשף סודות גדולים.



1. העמלה הנגבית היא אלפית אחוז מהיקף הנכסים בקרנות הנאמנות שנקנים ונמכרים דרך מזרחי טפחות. כלומר, אם 0.003% מסך המחזור שעבר דרך מזרחי טפחות ברבעון היה 560 אלף שקל בשלושה חודשים, אז היקף המחזור השלם הנגזר מכך הוא 18.6 מיליארד שקל ברבעון ו-75 מיליארד שקל בשנה. המחזורים גבוהים מאוד, ולדעת גורמים בשוק הקרנות, גבוהים מהמחזורים האמיתיים של מזרחי.



2. כיצד ייתכן הדבר? באמצעות עמלת מינימום. ואכן, מזרחי טפחות גבה מהלקוחות עמלת מינימום של 12 שקל. כלומר, רק מי שקנה או מכר קרנות נאמנות בהיקף של 400 אלף שקל ויותר שילם עמלה קטנה וזניחה של 0.003% מהפעילות. משקיע קטן שקונה קרן נאמנות ב-2,000 שקל ומשלם עמלה של 12 שקל, כבר משלם עמלה בשיעור לא זניח בכלל - 0.6%.



3. בנק מזרחי טפחות חזר והדגיש כי הוא אינו מרוויח על העמלה הזו, וכי מדובר אך ורק בגלגול עלויות על הלקוחות. כלומר, הוא גובה מלקוחותיו את מה שהבורסה גובה ממנו. גם לבורסה יש עמלת מינימום לסליקה בקרנות נאמנות בסך 13 שקל, אך בבנק מספרים כי לבנק התחשבנות כוללת עם הבורסה. כלומר, ייתכן שלקוח ביצע פעולות בסכום נמוך, אך הפעילות הכוללת של הבנק מול הבורסה היתה גבוהה מפעילות המינימום. למשל, במצב שבו שלושה לקוחות קונים יחידות בקרן מסוימת ב-250 אלף שקל כל אחד, ישלם כל אחד מהם את עמלת המינימום בגובה 12 שקל (וביחד 36 שקל). הבורסה, לעומת זאת, תתחשבן מול מזרחי טפחות בסוף היום על הפעילות בקרן זו בהיקף של 750 אלף שקל, ומזרחי טפחות ישלם עמלת סליקה של 0.003% מהסכום, במקרה זה 22.5 שקל, מכיוון שעבר את סכום המינימום.



במקרה כזה, השאלה היא אם הלקוח שילם את עמלת המינימום הגבוהה, והבנק שילם לבורסה עמלה נמוכה יותר - בגלל שהפעילות שלו גבוהה מהמינימום - והשאיר בידיו את ההפרש והרוויח, או אם החזיר אותו ללקוחות. הפעם, בכל מקרה, זה לא משנה, כי הכסף חוזר.



4. המספר של מזרחי טפחות חושף גם את המחזורים הענקיים בקרנות הנאמנות. הציבור הישראלי חסר הסבלנות קונה ומוכר קרנות בהתאם לכיוון השווקים באותו יום או השבוע. המחזור השנתי של 75 מיליארד שקל, שנגזר מאותה הכנסה שפירסם מזרחי, גבוה מהמציאות משום שחלק מההכנסה נבע מעמלת מינימום.



בגלל הסדר ההתחשבנות בין מזרחי לבורסה, בבנק מציינים כי המקרים שבהם נגבו עמלות מינימום מעטים. ניתן להעריך כי הם מפחיתים את המחזור בכ-10%. בענף קרנות הנאמנות מעריכים את המחזור השנתי של מזרחי טפחות אף בפחות מכך. אך עדיין מדובר במחזור גדול, וצריך לזכור שחלקו של מזרחי טפחות בתעשייה הוא כ-15%.



5. המספר הזה חושף סוד נוסף. "מאחר שבימים אלה בוחנים בנק ישראל ורשות ני"ע אפשרות לשינוי מנגנון הגבייה בקרנות נאמנות, מעמלת הפצה מהיצרנים (המצב כיום) לעמלת קנייה ומכירה מהלקוחות, החליט הבנק להפסיק את גביית החזר ההוצאות מהלקוחות", הסבירו במזרחי את הסיבה להפסקת גביית העמלה.



כלומר, בהתאם לרפורמה שמקדם יו"ר רשות ני"ע, זוהר גושן, הבנקים יתחילו בקרוב לגבות עמלות על קנייה ומכירה של קרנות נאמנות, שנגזרות מגודל המחזור. מה יהיה שיעור העמלות האלה? זה עדיין סוד שמור שהמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לא מוכן לגלות. ואולם בבנק ישראל מציינים שעמלות אלה יהיו הוגנות.



6. כמה הוגנות? מספיק הוגנות בשביל שהבנקים יישבו בשקט נוכח הרפורמה. ניקח לדוגמה עמלה דומה בתעודות סל הנתונה למיקוח, ששיעורה הממוצע הוא 0.4% על מחזור שנתי של מזרחי טפחות. אם נעריך את המחזור באופן שמרני ב-55 מיליארד שקל (כדי לנטרל את השפעות עמלת המינימום), נגיע להכנסה שנתית של 220 מיליון שקל. מנגד, מזרחי טפחות יפסיד את עמלות ההפצה שהוא מקבל מהיצרנים כיום.



עמלות ההפצה משתנות לפי קרנות (למשל, גבוהות יותר בקרנות מנייתיות מאשר בקרנות אג"ח), אבל בממוצע מעריכים בענף הקרנות כי הם משלמים 0.4% מהיקף הנכסים בתעשייה לבנקים כדמי הפצה. חלקו של מזרחי טפחות בתעשייה הוא כ-15%, כלומר כיום הוא מקבל בהערכה גסה כ-85 מיליון שקל מעמלות הפצה מהבנקים. משמע, השינוי הצפוי יגדיל את ההכנסות של מזרחי טפחות מענף הקרנות ב-135 מיליון שקל בשנה.



זאת, כמובן, בהינתן אותו מחזור. אלא שבמצב החדש יש לבנקים תמריץ להגדיל את גלגול הקרנות ואת היקפי המסחר אצל ציבור החוסכים. מובן שהכנסות הבנקים יגדלו אם גם כאן תהיה עמלת מינימום על היקף הקנייה והמכירה. תוספת ההכנסות לבנקים תגיע מכיסו של הציבור, שיכול רק לקוות שהכנסה זו תקוזז בירידה אפשרית בדמי הניהול שהוא משלם עבור הקרנות. אבל דבר אחד בטוח - עובדה זו יכולה להסביר מדוע הבנקים יושבים בשקט רב נוכח הרפורמה המתגבשת בענף, ובסוף עוד ישלחו זר פרחים למשרדי הרגולטורים בירושלים.