לאחר שנת 2009 הסוערת, עובר בנק הפועלים להציג דו"חות במתכונת מסורתית יותר ובה מתמקד הבנק בפעילות הליבה שלו: עסקי מתן האשראי.
הבנק שבשליטת שרי אריסון, סיים את הרבעון הראשון של 2010 עם עלייה של 80% בהכנסות מפעולות מימון ומתן אשראי שהסתכמו ב-1.752 מיליארד שקל. בשורה התחתונה, זינק הרווח הנקי פי 11 ל-462 מיליון שקל. הרבעון המקביל בשנת 2009 היה אחד הקשים עבור הבנק. דו"חות הבנק נקיים מהכנסות או הוצאות חד פעמיות והן משקפות את פעילותו השוטפת.
הבנק מציג תשואה של 9.2% על ההון העצמי לעומת תשואה של 9.4% ברבעון רביעי של 2009 ותשואה של 0.9% בלבד ברבעון הראשון של 2009 שהוא הרבעון המקביל.
הבנק סיים את כל 2009 עם רווח נקי של 1.316 מיליארד שקל לעומת הפסד של 895 מיליון שקל בכל 2008 ורווח של 2.679 מיליארד שקל בכל 2007 שנחשבה לאחת השנים הטובות בענף הבנקאות הישראלי.
עלייה גם בהלימות ההון
ההפרשה לחובות מסופקים, כלומר חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות ירדה ברבעון הראשון של 2010 ב-5% ל-299 שקל. ההפרשה לחובות מסופקים נחשבת לאחד הפרמטרים החשובים עבור בנק שכן היא מעידה על איכות האשראי שהוא מעניק.
הבנק מציג יחס הלימות הון של 13.87% לעומת יחס הלימות הון של 13.67% בתום 2009. יחס הלימות ההון, שנקבע על ידי הבנק המרכזי, מגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם: אם הבנק מעניק אשראי בהיקף של 100 שקל, עליו להותיר בידיו הון של לפחות 9 שקלים כאשר בנק ישראל מעוניין ביחס של 12 שקל.
ההון שבו לא ניתן לעשות שימוש לצורכי אשראי אמור לשמש ככרית ביטחון לפיקדונות הציבור בבנקים. ככל שהבנק שומר יותר הון, הוא נחשב ליציב יותר מבחינה פיננסית. הבנקים מציגים כעת את הלימות ההון על פי מתכונת באזל 2 המחייבות את הבנק לבצע הפרשה לחובות מסופקים (חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות) עבור כל לקוח בנפרד במקום הפרשה כוללת על כל תיק האשראי.
מעבר להכנסות ממתן אשראי ומימון, מציג בנק הפועלים הכנסות של 1.2 מיליארד שקל מעמלות - עלייה של 9% לעומת הרבעון המקביל. הוצאות השכר של הבנק ירדו ב-1.5% ל-1.1 מיליארד שקלים.
היקף האשראי שמעניק הבנק לציבור הסתכם ב-213.2 מיליארד שקל - ירידה של 1.1% לעומת תום 2009 או ירידה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל. היקף פקדונות הציבור שמחזיק הבנק מסתכם ב-223.2 מיליארד שקל - ירידה של כ-4% לעומת הרבעון המקביל וגם מול תום 2009.