ניו יורק טיימס
החלטתה של ארגנטינה לפחת את הפסו מול הדולר מקרבת אותה לשכנתה הגדולה ברזיל, ומחזקת את גוש הסחר שבו חברות השתיים, מרקוסור (Mercusor), במשא ומתן עם ארה"ב. "בעקבות הפיחות נוכל לפתח מערכת יחסים יותר יציבה עם ברזיל", אמר אדוארדו אמדאו, דוברו של נשיא ארגנטינה אדוארדו דוהלדה, בראיון טלפוני מארגנטינה.
לא זו בלבד שדוהלדה שלח את המטוס הנשיאותי להביא את שגרירה החדש של ברזיל בארגנטינה לבואנוס איירס, הוא גם הבטיח, אמר אמדאו, לקבל את השגריר מיד - "כמחוות אחדות עם שכנינו הברזילים".
גם בברזיל צופים כי הפיחות בארגנטינה יקל על שיקומו של גוש הסחר מרקוסור, שהעניק לשתי המדינות כוח רב יותר בשיחות סחר עם ארה"ב והאיחוד האירופי באמצע שנות ה-90. וזאת כשברזיל מתחרה בארה"ב במכירות פלדה, טקסטיל, פרי הדר, פולי סויה וציוד לתעשייה.
"הפיחות הוא צעד הכרחי לשיקום המרקוסור", אמר ארמיניו פראגה, נשיא הבנק המרכזי של ברזיל. הפיחות, הוסיף, "יאפשר הקמת גוש מטבע אזורי עבור מדינות המרקוסור", שבו ממלאות שתי החברות האחרות, פראגואי ואורוגאי, תפקיד משנה.
כדי להקים גוש מטבע כזה תצטרך ארגנטינה לנייד את הפסו, כפי שעשתה ברזיל ב-1999, ושני המטבעות יהיו חייבים להיות יציבים יחסית, כמו הריאל הברזילי כעת. לעת עתה, הפיחות בארגנטינה חלקי, שכן גם אתמול לא איפשרה הממשלה מסחר במט"ח, ולכן השער החדש של הפסו מול הדולר עדיין לא נבחן על ידי השווקים. אתמול הודיעה הממשלה על הקפאת חסכונות בבנקים בסך 67 מיליארד דולר כדי להגן עליהם מהתמוטטות.
יתר על כן, ממשלתו של דוהלדה הציבה לעצמה משימה קשה - המרת חובות בסך עשרות מיליארדי דולרים, הנקובים כעת במטבע האמריקאי, לפסו. אך פראגה בכל זאת מלא תקווה, במיוחד לנוכח החלטתה של ארגנטינה לפחת את הפסו במקום לאמץ את הדולר כמטבע לאומי. "העובדה שארגנטינה לא בחרה בדולריזציה משמעותה שלרעיון המטבע האחיד יש עדיין תוקף", אמר.
המחוות הידידותיות של ארגנטינה כלפי ברזיל אמורים להפיג את המתיחות והכעס שהתפתחו בין השתיים בעקבות החלטתה של ברזיל לנייד את הריאל ב-1999 - צעד שהוביל לפיחות חד. בעקבות הפיחות ירדו המחירים של מוצרים ברזיליים במונחים דולריים, וכושר התחרות שלה מול ארגנטינה גבר, שכן בואנוס איירס דבקה במשטר חליפין. עתה שער הדולר הוא 1.4 פסו, וממשל דוהלדה הבטיחה לנייד את המטבע המקומי.
ההחלטה של ארגנטינה לפחת את הפסו התקבלה בדיוק כשברזיל חפישה מה שרירדן רואט, מנהל תוכנית חצי כדור הארץ המערבי באוניברסיטת ג'ון הופקינס, מתאר כמנוף חדש בשיחות הסחר עם ארה"ב. ממשל בוש דוחף להרחבת הסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה (נאפט"א) לכל המדינות בחצי הכדור המערבי.
הקונגרס יידרש לאשר הסכם סחר כזה, ובדצמבר אישר בית הנבחרים הצעת חוק המאפשרת לוואשינגטון להגן על כמה תעשיות אמריקאיות, בהן פולי סויה ופרי הדר, מיצוא ברזילי מתחרה - צעד שעורר "מורת רוח רבה" בברזיל, אמר רואט. ההערכה היא כי הסנאט יאשר את הצעת החוק, ובממשל בוש טוענים כי שיקומו של המרקוסור אינו חלופה להסכם סחר חופשי בחצי הכדור המערבי עבור אף מדינה באמריקה הלטינית.
"המדינות האלה ירצו הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, כי הוא יעניק להן גישה קבועה לשוק הגדול בעולם בנוסף לחותם אמינות", אמר רוברט זואליק, נציג הסחר הראשי של ארה"ב, בראיון שלשום. עם זאת, סואליק הכיר בעמדה רבת העוצמה של ברזיל כנושאת ונותנת הראשית עבור חברות המרקוסור, באומרו כי הצעות החוק בקונגרס לא מאיימות על ברזיל כפי שנראה תחילה. לדבריו, מטרתן היא להקים מנגנון לדיון בסוגיות חשובות ליצרניות אמריקאיות מבלי להטיל מכסים או מכסות על יבוא מברזיל.
הפיחות בארגנטינה יסייע בשיקום המרקוסור, שהוביל באמצע שנות ה-90 להסרת מכסי היבוא בין ארבע המדינות החברות ולהקמת מערכת מכסים שהגבילה יבוא ממדינות מחוץ לגוש. הדבר הקנה ליצרנית ציוד לתעשייה ברזיליות יתרון על פני מתחרות אמריקאיות ואירופיות במכירה לחברות ארגנטיניות.
אך מרקוסור ספג מהלומה קשה בעקבות הפיחות בברזיל. חברות זרות שהקימו מפעלים בארגנטינה עברו לברזיל, וכך עשו גם כמה חברות ארגנטיניות. בעקבות זאת האשימו שרים בממשלתו של דה לה רואה את ברזיל בפגיעה קשה במרקוסור. שתי המדינות חידשו את המכסים זו על מוצרים של זה, והיצוא של ארגנטינה לברזיל, שתרם בעבר 30% מהיצוא המצרפי שלה, הצטמק. הירידה החדה ביצוא היתה אחת הסיבות למיתון העמוק שבו שרויה ארגנטינה כבר יותר משלוש שנים.
אוכלוסיית ברזיל גדולה פי חמישה מאוכלוסיית ארגנטינה, והתוצר המקומי הגולמי שלה גדול פי שניים. לכן כוחה הכלכלי רב יותר. "פיחות הפסו אמור להחזיר את האיזון בין כושר התחרות של יצרניות ארגנטיניות לברזיליות", אמר הכלכלן הראשי של איטון, ג'יימס מיל. "אך בפועל המצב בארגנטינה כאוטי, כלכלית ופוליטית, ולכן לא יזרום אליה הון זר עד שתתייצב".
תחלואי ארגנטינה מקרבים אותה לברזיל
הארץ
11.1.2002 / 11:10
