ריצ'רד מאייר, אחד האדריכלים המפורסמים בעולם, והמשקיע ניקולס ברגרואין, שהתפרסם כ"מיליארדר חסר הבית", נראו כחתנים ביום חופתם. זה הרגע שבו הם הציגו את המגדל שלהם, המתוכנן לקום בשדרות רוטשילד בתל אביב. אלא שהצמד מאייר-ברגרואין החליט לעשות את ההצגה הזאת דווקא בניו יורק, באולם קבלות הפנים של בית המכירות הפומביות סותבי'ס. הקהל האלגנטי לגם שמפניה משובחת וטעם פרוסות של סלמון מעושן ועגבניות זעירות נתונות בגבינת מוצרלה שעוצבה כביצת שליו. אפשר היה גם ליהנות מנתח זעיר של בשר סטייק או מפיסת טונה על צ'יפס מעוצבים היטב. ובין ביס לביס אפשר היה לשמוע פה ושם מהאורחים, שהרבו לעסוק בסמול טוק, גם קריאות התפעלות מדגם הבניין המתכונן לקום ברוטשילד.
היו שם כ-150 איש, ערב רב ניו יורקי: אנשי עסקים, חברים של מאייר, חברים של ברגרואין, ישראלים שעשו את זה בארה"ב, אנשי מדיה ואנשי בנק הפועלים שנתנו חסות לאירוע. רוכשים פוטנציאלים, וסתם כאלה שהיזמים חפצים ביקרם.
חוץ משני הכוכבים, אפשר היה למצוא בין האורחים את האמן פרנק סטלה, את אוליבר סרקוזי, אחיו למחצה של נשיא צרפת, את ריצ'רד מאק, מראשי חברת הפרייבט אקוויטי בתחום הנדל"ן area ואת אדם לינדמן, איש פיננסים, אספן אמנות ובעלה של עמליה דיין. מישראל הגיע יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, שבא יחד עם פמליה שלמה מבנק הפועלים ניו יורק.
באולם רחב המידות אפשר היה למצוא דגמים וצילומי מחשב של המגדל בן ה-39 קומות שיקום בשדרות רוטשילד מתישהו בשנתיים-שלוש הקרובות. קשה להגיד שהנוכחים התעכבו יתר על המידה ליד המודלים של הפרויקט. במסיבות קוקטייל שכאלה, הסמול טוק בדרך כלל חשוב מנשוא המסיבה.
ברגרואין נראה גאה בפרויקט שלו. המגדל, לפחות על הנייר, נראה מרשים. ברגרואין אמר כי המטרה של הערב היא לחגוג את יציאת הפרויקט לאוויר העולם. אלא שלא מדובר כאן בחגיגה רק לשם החגיגה. אירוע כזה משמש ככלי שיווק. המוכרים יגיעו בשלב מאוחר יותר.
השקעה מטעמים ערכיים
סיפורו של ניקולס ברגרואין, בן 49, הוא בלתי שגרתי. אביו המנוח היה היינץ ברגרואין, סוחר אמנות יהודי גרמני מפורסם בעל אוסף גדול של עבודות אמנות של פאבלו פיקאסו. אמו היא השחקנית בטינה מאויסי. הוא נולד בפאריס, שאליה נמלט אביו עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, וכיום הוא אזרח אמריקאי. מלבד הכסף שירש, ברגרואין עשה הון בתחומי הפרייבט אקוויטי וקרנות הגידור. כיום, לדבריו, יש לו "קונגלומרט שעוסק בתחומי הייצור, השירותים, המדיה, האנרגיה והנדל"ן".
את צעדיו הראשונים בישראל עשה כשרכש 20 דירות בפרויקט סביון טאואר של אפריקה ישראל ברמת גן וכן קרקע חקלאית שהיתה מועמדת להפשרה בכרכור. אחרי ששתי ההשקעות הללו הצליחו, הוא החליט להרחיב את עסקיו בישראל ורכש את המגרש בפינת רחוב אלנבי ושדרות רוטשילד בתל אביב, בסכום של 32 מיליון דולר, וכן שבעה בניינים לשימור ברחוב נחלת בנימין בעיר, במחיר של 45 מיליון דולר. לתכנון הפרויקט בשדרות רוטשילד בחר באדריכל ריצ'רד מאייר.
כמה שווה ברגרואין? על פי המגזין "פורבס", שהכתבת שלו קרן בלנקפלד, היתה בארוע, המספר הוא 2.2 מיליארד דולר. האם זה נכון? "אני לא יודע", טען ברגרואין בשיחה שקדמה לאירוע ההשקה. "אני לא אוהב לדבר על זה. אין לזה חשיבות". הוא משקיע, לדבריו, לאו דווקא למטרות רווח, אלא מטעמים של ערכים. למשל, בשדות אורז בקמבודיה, בבנייני דירות בטורקיה, בשדות חיטה באוסטרליה ובבניינים בשכונות מצוקה.
ברגרואין אמנם משוגע על הבניין החדש שלו בשדרות רוטשילד, אבל הוא לא מתכוון לקנות שם דירה. "איסוף רכוש זה לא מה שמעסיק אותי", הוא אומר. "אנשים אוהבים שיהיו להם בתים ואפילו כמה בתים. בשבילי אין לזה שום חשיבות. אם היתה לי משפחה, אז הייתי צריך בית. אבל אין לי - אז בשביל מה אני צריך רכוש?"
כמובן שאין צורך לדאוג לו, כי ברגרואין הוא לא בדיוק הומלס. כשהוא שוהה בניו יורק, הוא מתגורר במלון היוקרתי הקלאסי קרלייל, באחת הקומות העליונות. המוני ניו יורקרים היו מתים לנוף שנשקף משם. ויש לו גם מטוס פרטי, להקל עליו את הטיסות.
ברגרואין ממשיך את המסורת המשפחתית של תמיכה באמנות, בעקבות אביו, שהקים מוזיאון בברלין הנושא את שם המשפחה, ותרם גם אוסף למוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. הוא עצמו מוסיף מדי פעם לאוסף בברלין. "באחרונה היתה מכירה פומבית של עבודות של פיקאסו", הוא מספר. "ניסיתי לקנות שלושה ציורים אבל לא הצלחתי. קיבלתי אפס. אם הייתי מצליח לרכוש אותם, הייתי תורם אותם למוזיאון בברלין".
האם המשבר בשוק האמנות נגמר?
"המצב השתפר. שוק האמנות חזר להיות גבוה. כרוכש אמנות אני לא שמח על זה, אבל אפשר להבין את זה".
הכי טוב שיש
אבל מה שברגרואין באמת רוצה לדבר עליו כרגע הוא על המגדל, שאותו יציג בעוד כמה שעות באירוע בסותבי'ס. "מאייר שינה את הארכיטקטורה של ניו יורק לפני כעשר שנים. הוא שבר את התבנית של הארכיטקטורה כאן כשבנה את שני הבניינים שלו על שפת ההדסון. חשבתי שיהיה נהדר אם הוא יעצב בניין בתל אביב. תל אביב היא עיר מאוד מרגשת. יש בה היסטוריה של ארכיטקטורה, אבל כבר הרבה זמן לא עשו בה ארכיטקטורה טובה. אני מקווה שמאייר יתחיל טרנד חדש של ארכיטקטורה משובחת בתל אביב", אומר ברגרואין.
יגאל צמח, מנהל עסקיו של ברגרואין בישראל, אומר שבפרויקט ייבנו כ-80 יחידות דיור. עד כה נמכרו יותר מ-40% מהדירות, מחציתן לתושבי חוץ, והחברה רשמה הכנסות בסך 350 מיליון שקל. המחיר הוא בין 10-20 אלף דולר למטר מרובע. הדירה היקרה ביותר תהיה פנטהאוס טריפלקס במחיר של 20 מיליון דולר. "הרמה האדריכלית של הבניין תהיה ברמה שאף פעם לא ראו בארץ", אומר צמח, "נהפוך את קו הרקיע של תל אביב למשהו שלא היה כמותו. מי שקונה דירה אצלנו, קונה דירה עם חתימת יד אישית של אחד המאסטרים הגדולים בעולם".
בנוסף לדירות, יקום במתחם - הסמוך למקום שבו היו פעם פסאז' וקולנוע תמר - מרכז מסחרי עם מסעדות, חנויות, בריכת שחייה ומכון כושר. ברגרואין מבהיר: "זה לא בדיוק פרויקט מסחרי במובן הרגיל של המלה. כל הפרויקטים הנדל"ניים שלי אינם בדיוק פרויקטים מסחריים רגילים. למשל בניו ארק, ניו ג'רסי, איזור קשה מאוד, אנחנו בונים מעונות לסטודנטים. בתל אביב הפרויקט צריך להיות רווחי, אבל כסף אינו הדבר החשוב ביותר. לא קל לעבוד בישראל. זה תהליך מאוד אטי, אבל זה יהיה שווה את המאמץ".
ברגרואין מוסיף שקל לו לעבוד עם ריצ'רד מאייר. "הוא מבריק, מעשי, מאוד מוכשר, הוא יודע מה הוא רוצה. מה שכן, הוא יקר. אבל הוא לדעתי הכי טוב שיש, אז למה להתפשר?"
חלון אל ההדסון
במסיבת ההשקה של הפרויקט בערב לא היה קל לתפוס את מאייר לשיחה. כשריאיינתי אותו בסטודיו שלו לפני כשמונה שנים, הוא התלונן על כך שעל אף שהוא אדריכל ניו יורקי שתיכנן מבנים חשובים, כגון מרכז גטי בקליפורניה, אף פעם לא נתנו לו עבודה בניו יורק. מאז חלפו הרבה מים בנהר ההדסון. מאייר תיכנן שני בניינים יפהפיים על גדת ההדסון, שעשו הרבה רעש, ושבהם בחרו להתגורר כמה ידוענים, כמו קלווין קליין והשף ז'אן ז'ורז' ונגריכטן, שאף גם פתח מסעדה בקומת הרחוב.
במסיבת ההשקה נזכר מאייר בפעם הראשונה שבה ביקר בישראל, ב-1959: "נסעתי בכל רחבי המדינה. באילת לא היה כמעט כלום חוץ מדוכן לסנדוויצ'ים. הייתי אז בן 19, וביקרתי במשרדי האדריכלים יעקב רכטר ודב כרמי. הם הציעו לי עבודה. חשבתי אולי להישאר, אבל בסוף הגעתי למסקנה שאני רוצה לזוז. רציתי לראות את העולם. והנה כיום כשאני מבקר בישראל, אני רואה איך המדינה הזאת השתנתה. זה באמת מדהים מה שעשו שם".
ומה אתה חושב על הארכיטקטורה שראית בישראל?
"לא ראיתי מספיק. אני צריך לנסוע שוב לישראל כשהעבודות בשטח יתחילו".
האם אתה מנסה להיות דיפלומטי?
מאייר צוחק: "אולי".
הבניינים שלך במנהטן עשו הרבה רעש במובן החיובי של המלה, אבל היתה גם ביקורת. טענו שהדירות חשופות ושמהרחוב אפשר לראות את הדיירים הולכים בבית בתחתונים.
בפעם הראשונה בשיחה מאייר נשמע זועף: "זה באמת שטויות. תאר לעצמך שאתה גר על שפת נהר ההדסון: אתה יושב בסלון ביום ובלילה ונהנה מהנהר ומהנוף של ניו ג'רסי. כשאתה רוצה פרטיות, אתה מוריד את הווילונות".
הרבה אורחים נוצצים הגיעו למסיבה של ברגרואין-מאייר. הדוגמנית-שחקנית היפהפייה מריה הלנה ויאנה המשחקת בסרט "סקס והעיר הגדולה 2", הגיעה לכאן עם בעלה, ג'ו ויאנה. ויאנה הוא בעל משרד יחסי ציבור, וחבר של ברגרואין. יחד אתם בא גם האמן בריאן פארל. אדם לינדמן, איש פיננסים ואספן אמנות, מוכר בישראל בזכות הייחוס המשפחתי שלו - הוא נשוי לבתו של אסי דיין, עמליה, שלא הגיעה למסיבה. לבני הזוג תינוקת טרייה בשם זהר. "אני נמצא במצב קשה", אומר לינדמן. "אשתי רוצה לקנות דירה בבניין הזה. אני חבר של ניקולס ומעריץ של ריצ'רד מאייר, אז אני לא חושב שתהיה לי ברירה אלא לקנות". נכחו באירוע גם קלי בן סימון, המככבת בתוכנית "עקרות בית אמיתיות" ואיש העסקים תום כהן. אוליבר סרקוזי, גם הוא חבר של ברגרואין, לא מתכנן לפתוח את הארנק. "אני בתחום הפרייבט אקוויטי (בקבוצת קרלייל)", הוא צוחק. "לקנות נדל"ן זה לא בדיוק העניין שלי. אני פה בשביל להתרשם וגם ליהנות. מסיבה חביבה, לא?"
במסיבה אפשר היה להיתקל גם בריצ'רד רובינשטיין, מחברת יחסי הציבור הגדולה רובינשטיין, באייזיק סימבחר, איש נדל"ן מוכר מאוד בניו יורק ובגייב ארם, הבעלים של המגזין לייף סטייל. ליד בר המשקאות עמד מארק סלצברגר, מהנדס. פעם היתה לו תוכנית לבנייה בגראונד זירו, אבל לא יצא מזה כלום. הוא קיבל אימייל בנוגע לאירוע ההשקה ובא להתרשם.
האם אתה מתכוון לקנות דירה בתל אביב?
"אני גר כיום בבוורלי הילס ואני בן 70. את הבית השני שלי קניתי כבר בפלורידה. אני מבוגר מדי בשביל לקנות דירה בתל אביב", הוא אומר.
ניקולס גודלי, אמן אמריקאי, ואסי מצקליו, ילידת פינלנד שעובדת במכירות אצל רלף לורן, מעריצים את העבודות של מאייר ושמחו על ההזדמנות לתת הצצה ראשונה בפרויקט. גודלי ביקר פעם בישראל. מצקליו לא, אבל יש לה חברים ישראלים. היא גרה בפאריס וסבורה שיהודים צרפתים, שאוהבים להחזיק דירות גם בפאריס וגם בתל אביב, עשויים לאהוב את הפרויקט.
לאירוע הגיעו גם ישראלים המתגוררים בניו יורק, כמו תומר בן קיקי ורעייתו עדי דוד. הוא בעל חברה לפיתוח משחקי מחשב, היא למדה משפטים. "גדלנו בישראל. אנחנו אוהבים אותה ויום אחד נקנה שם. האם בפרויקט הזה? אני לא יודע. זה באמת פרויקט מדהים".
אורי קול-נשר בא למסיבה עם אשתו נעמי, על פי הזמנתו של נציג בנק הפועלים בניו יורק. קול-נשר מחזיק בעסק למשלוח תרופות באמצעות הדואר. הוא מתמחה בתרופות יקרות, שמחירן מגיע ל-10,000 דולר בחודש. החברה ממוקמת בניו יורק, אבל הוא מבלה לפעמים בישראל. לדבריו, יעבור זמן עד שתוכנית הבריאות החדשה של אובמה תשפיע על מחירי התרופות.
ומה בנוגע לרכישת דירה בפרויקט רוטשילד?
קול-נשר: "אני לא חושב שזה הולך לקרות. יש לנו דירה במגדלי אקירוב ואנחנו מאוד מרוצים שם. אבל למה לא לבוא לראות מה שקורה כאן?"
יש גם ישראלים שהגיעו ומביעים עניין רציני ברכישת דירה. הדוגמנית עדי נוימן באה עם אחיה להשקה. נוימן שוחחה עם דורון שטאובר, אחד מאנשי המכירות של הפרויקט, והביעה עניין. כשאנחנו שואלים את שטאובר איפה העסקה עומדת, הוא מחייך. "אנשי מכירות לא יכולים להתייחס ספציפית ללקוח כזה או אחר. באירועים כאלה לא בהכרח מבצעים מכירות של ממש, אלא יוצרים מודעות. ואם מישהו רוצה לקנות - מה טוב".
יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, הגיע מלווה בעופרה פרוסט, דוברת הבנק. הם נמצאים כאן עם צוות מכובד של הנהלת בנק הפועלים בארה"ב. סרוסי מכיר היטב את ניו יורק. לפני שנים רבות הוא היה נציג משרד האוצר כאן. אחר כך עבד במורגן סטנלי והרבה לבוא לכאן. לאירוע הזה, הוא אומר, הגיע במקרה. "הסניף המקומי שלנו מפתח פעילויות חדשות בארה"ב. אנחנו מנסים לפנות לקהל לקוחות מהבנקאות הפרטית".
האם אתם מושקעים במגדל החדש?
"לא. נשמח לממן משכנתאות לאמריקאים שירצו להשקיע בקניית דירה בבניין הזה בישראל".
מאייר הוא אמנם כוכב הערב, אבל גם לגיל אבן צור, אדריכל ישראלי החי בניו יורק, יש סיבות לגאווה. הוא מבצע את העבודה בפועל במשרד בניו יורק על פרויקט רוטשילד. אבן צור עובד שבע שנים במשרד של מאייר. "יש בפרויקט הזה סגירת מעגל עבורי", הוא מספר. "אני מכיר היטב את האזור, והנה הגורל מחזיר אותי לשם. אנחנו עובדים על המודל כבר שלוש שנים ומקווים לסיים תוך שנתיים-שלוש. בינתיים התחלנו לחפור ברוטשילד".
"זה היה טבעי שמאייר יקבל את העבודה הזאת", אומר אבן צור. "הוא אדריכל מודרניסטי ומינימליסטי. תל אביב היא עיר מודרנית בעלת סגנון מינימליסטי. התפקיד שלי הוא לא רק לעשות את עבודת התכנון המפורטת, אלא גם לגשר בין התרבות האמריקאית לישראלית. אני מכיר את האינטנסיביות של החיים בתל אביב, אני מכיר את בעיות האור והחום. זה יהיה בניין שידמה לבצל שעשוי בטון במרכזו, מסביבו זכוכית ומסביבה מעטה של פיסות אלומיניום שיגנו על הדירות מפני השמש ויספקו צל לדיירים. כמו תריסים, רק בלעדיהם, ויותר אלגנטי. הדיירים יראו את הים מכל כיוון".
יהושע גוטמן בולט בין אנשי העסקים והבלונדיניות. גוטמן, שומר מצוות, הביא את כל המשפחה לקבלת הפנים. הם מתגוררים בניו יורק אבל לדבריו הלב נמצא בישראל. הוא איש נדל"ן הבונה בין השאר פרויקט גדול בחוף בת ים, הכולל מלון ואולם אירועים וכנסים. בתל אביב הוא קנה את הבניין שבו נמצא יובנק, הסמוך לפרויקט של מאייר. כשחוזה השכירות יסתיים, הוא מבטיח להקים בשכנות לבניין של מאייר מגדל אחר שיגיע לאותו הגובה, ויכלול גם מגורים יוקרתיים וגם מלון שישה כוכבים. שלושה משרדי אדריכלים מתחרים כעת על הפרויקט. גוטמן מבטיח שזה יהיה פרויקט מיוחד, שיעלה אפילו על הפרויקט של מאייר.
נדל"ן לוהט בתל אביב: מינימליזם ב-20 מיליון דולר
חיים הנדוורקר | ניו יורק
27.5.2010 / 12:18