"נקטין הריכוזיות בסקטור הפרטי כבר השנה"

"אנחנו שוקדים על כלים לצמצום הריכוזיות במשק. אני אקבל לידיי את ההמלצות במספר תחומים מהצוות מקצועי, כולל שר האוצר, עם שובי לארץ מנסיעה זו - והם יתבצעו כבר במהלך השנה הקרובה", כך אומר ראש הממשלה בנימין נתניהו, במענה לשאלה על פרטי התוכנית להקטנת הריכוזיות במשק, במסיבת עיתונאים שקיים במטוסו בדרך למטה ה-OECD בפאריס.

אי אפשר לשבת על זרי הדפנה. בעבר עשינו רפורמות שהגבירו את התחרותיות, יותר מרוב המשקים בעולם, והתוצאות הכלכליות מראות זאת. גם הקבלה שלנו לארגון המדינות המפתוחות, ה-oecd, הוא ראיה לכך. אבל עכשיו צריך להמשיך ולהגביר את התחרותיות במשק, ולשם כך יש לטפל במוקדי הריכוזיות, בין השאר בסקטור הפרטי.

זה מזכיר לי את הסיפור על גרוצ'ו מרקס, שאמר ש"אני לא רוצה להיות חבר במועדון שמסכים לקבל אותי". אז ראשית, זה בהחלט מועדון נחמד, כולם רוצים להיות חברים בו, אנחנו מנסים להיכנס אליו כבר תקופה ארוכה - ובצדק. אבל להצטרפות ל-OECD יש גם תוצאות משמעותיות. תוצאה אחת היא שישראל מקבלת דירוג איכות, אשר יחד עם הכניסה למדדי השווקים המפותחים של ה-msci מאפשר לנו לקבל את חלקנו בקרנות השקעה גדולות המתמחות בהשקעה במדיניות ה-OECD.

אמנם ניהננו גם מכספים כאלה כאשר היינו אחת הטובות שבקרב המדיניות המתפתחות, אבל מיצינו זאת. כעת נוכל למשוך יותר הון לישראל כמדינה מפותחת, שגם ניהנת מצמיחה.

ה-OECD אכן מציע לחבריו הכללה של סטנדרטים ותקנים, למרות שאף מדינה חברה לא מחויבת לקבל את כולם, ואכן מדינות רבות מחליטות שלא לאמץ את כל התקנים. אבל יש כאן ארגון שמציע סרגלי מדידה וכלים סטטיסטיים טובים - מדוע שלא לנצל אותו?

זה נכון. תשתיות הרכבות בישראל תקועות כבר שנים, ואני מצהיר כאן שאני מחויב לחלץ את הפקקים הללו, גם את הרכבות הקלות בתוך הערים, וגם את הרכבות המחברות את הערים ביניהם. לכן ביקשתי משר התחבורה ישראל כץ ומשר משר האוצר יובל שטייניץ לחלץ את הפקקים הללו ולגבור על החסמים הבירוקרטיים שעוצרים את פיתוח הרכבות.

זה מדהים: כשנוסעים לירושלים רואים את תוואי הרכבת, ואז רואים גשר שמוביל להר - ונעצר. הוא נעצר, מתברר, כיוון שלא היה כביש צדדי לפינוי הפסולת. אז ביקשתי מהשרים שיחלצו את הפקקים הללו - ובמהירות הגדולה אפשרית.

אני אביע את דעתי בישיבת הממשלה הקרובה.

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר, שהצטרף לראש הממשלה, אמר בכינוס מצומצם של שרי סחר של ה-OECD כי תעודת הסמכה לכלכלה הישראלית כמבוססת על פתיחות, מניעת אפליה ושקיפות. עוד אמר כי "עלינו להוכיח את היכולת להתקדם בשלל המדדים, ובעיקר בהקטנת הפערים החברתיים והקטנת שיעור העוני".

בן אליעזר הוסיף כי היה לו חלק בהצטרפות של ישראל לארגון. "נפל בחלקי הכבוד לבצע מספר שינויים מהותיים במדיניותה של ישראל בתחום החברתי אשר הוכחו כהכרחיים במהלך בחינת ועדת ה-OECD לתעסוקה ומדיניות חברתית. אין לי ספק כי לחברות ב-OECD יש השפעה ארוכת טווח על הכלכלה הישראלית ועל קידום ההשקעות הזרות בישראל ביצירת סביבה עסקית ענפה ומצע נוח לעסקים עם ישראל", אמר בפגישה.

"למרות המשבר החמור ב-2009, יחסי הסחר ישראל-צרפת גדלו באופן משמעותי והגיעו ל-2.4 מיליארד דולר אמריקאי. הסקטורים המרכזיים בסחר ההדדי הם טכנולוגיות ההיי-טק, מינרלים, רכבים ומוצרים חקלאיים. קהיליית העסקים הצרפתית יכולה למצוא בישראל שותפים רבים לקידום חדשנות, מצע מפותח לפיתוח טכנולוגיות ההיי-טק והביו-טכנולוגיות חדשות לטיפול במים ואנרגיה אלטרנטיבית ותמיכה ממשלתית מאסיבית במימון מחקר ופיתוח", הוסיף.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש אמר כי "יש להרחיב את שיתופי הפעולה בין ישראל לצרפת ולבחון דרכים נוספות לקידום יחסי המסחר והכלכלה בין שתי המדינות. היקף הסחר בין שתי המדינות לא מיצה עדין את הפוטנציאל הגלום בו, ולנוכח היקפו הנמוך עלינו להבטיח כי מצב זה ישתנה במהירות.

היום ומחר נערכת בפאריס ישיבת מועצת שרי האוצר של כל חברות הארגון, שבה אמורים לאשרר את צירופה של ישראל לארגון היוקרתי. ב-29 במאי אמורים ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה, לחתום על מסמך ההצטרפות של ישראל לארגון. בהמשך יובא מסמך ההצטרפות לאישרור הכנסת.

לרגל ההצטרפות המדינות החדשות, הצטופפו שרי האוצר של המדינות החברות לתמונה קבוצתית במטה בפאריס. הפעם גם שטייניץ היה שם.