"טוב עשה בנק ישראל שהתערב על מנת לשים קץ לתופעה חמורה של אובדן דרך בפרקטיקה הבנקאית", כך אמר היום אלי יונס, מנכ"ל בנק בכנס כלכלי שנערך בגני התערוכה.
"בישראל חווינו משברים כלכליים לרוב, אולי יותר ממרבית המדינות במערב", הוסיף יונס, "אלא שמעולם לא היה כאן משבר נדל"ן, בטח שלא בתחום הנדל"ן למגורים שבו מאז ומתמיד הופגנה יציבות מרשימה".
"בדיוק כפי ששוק המשכנתאות היה המצית והמאיץ של המשבר האחרון בארה"ב - משבר הסאב פריים, למי ששכח, כך שוק משכנתאות רציונלי, זהיר, אחראי ומתומחר היטב בישראל, היווה לאורך כל השנים גורם מאזן ובולם זעזועים בענף הנדל"ן כולו. כך היה גם כשהאדמה רעדה ומסביב נשבו רוחות סוערות של משבר כלכלי".
יונס ציין בהמשך דבריו כי "לפני כשנתיים החלה מגמה מדאיגה - סיכוני משכנתאות החלו להיות מתומחרים בחסר. שיעורי המימון בחלק מהבנקים האמירו עד כדי 95% כאשר לכך נוספה גם 'הלוואה לכל מטרה', שהקפיצה את המימון ל-100% ויותר".
"זה, לצד ריבית נמוכה במיוחד - 'סבסד לי את המשכנתא' - זוכרים?, ובעיקר דחיפת הלקוח לנטילת משכנתאות ל-25 שנה המבוססות על ריבית פריים - מסלול שמבחינה אופטית נראה זול ומשתלם וקל לפתות לקוחות להשתמש בו, שלחו את השוק כולו אל סף של אובדן דרך".
"תמחור הסיכון - לקוי"
יונס הסביר בהמשך דבריו כי "כך החל הטרנד של רכישת דירות להשקעה: לא צריך הון עצמי. וזה זול. ומחירי הדירות רק יעלו. כך גם התופעה של פיתוי רוכשים, גם זוגות צעירים, לרכוש 'בקלות' דירות שמחיריהן, ובעיקר מעמסת הפירעון בגינן, רחוקה מיכולתם הכלכלית. עליית ריבית תמוטט כמגדל קלפים את תזרים המזומנים והמקורות שלהם".
"כבר התרעתי בעבר נגד התופעה של התייחסות למשכנתא כ'לוס לידר'. אמרתי לא פעם שמדובר בעסקה המורכבת והגדולה ביותר של משק בית שלה גם השפעת מקרו, ולטובת מי שלא הבינו, אפילו המחשתי את הבעייתיות בדוגמה ציורית משהו, לפיה לא מניחים לווייתן על חכה כדי לדוג קרפיון. לצערי, כלום לא עזר. ראו את התשואה להון של הבנקים למשכנתאות; ראו מה קרה לתשואות אלו בשנים האחרונות ותבינו עד כמה תמחור הסיכון לקוי".
יונס אמר בסיום דבריו בכנס: "סיכון צריך לתמחר. סיכון לא מתומחר הוא מתכון לתקלה.ענף לא מתומחר נכון עלול לגרור בעקבותיו מפולת משקית. לא צריך להרחיק לכת לעבר הרחוק ראו מה קרה בארה"ב רק לאחרונה. ועדיין הצעד לא שלם. צריך לטפל במהמרים - כמו גם בפיתוי, אך בה בעת יש להיזהר מפגיעה ביכולתם של קונים אמיתיים לרכוש דירה ראשונה או לשפר דיור, על בסיס רציונלי זהיר ומותאם ליכולתם הכלכלית".