טקס החתימה על ההצטרפות ל-OECD: רק לאחר אישור הכנסת

>> טקס החתימה החגיגי על הצטרפות ישראל ל-oecd יתקיים בירושלים בעוד כמה שבועות, אולי חודשים, רק לאחר שהכנסת תאשרר את ההסכם. בטקס צפויים להשתתף מזכ"ל oecd אנחל גורייה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ושר האוצר יובל שטייניץ.

נתניהו הגיע אתמול עם פמלייתו לפאריס, מקום מושבו הקבוע של oecd, לישיבת מועצת השרים של החברות בארגון. המועצה מתכנסת פעמיים בשנה, ומשתתפים בה שרים מכל מדינות oecd. בדרך כלל משתתפים בישיבה החצי שנתית שרי האוצר או שרי הכלכלה של המדינות החברות, אך הארגון בחר להזמין את ראשי שלוש המדינות שהתקבלו באחרונה לשורותיו - ישראל, סלובניה ואסטוניה.



עם צירופן של אסטוניה, סלובניה וישראל לארגון יגיע מספר המדינות ב-oecd ל-34. מטרת העל של הארגון היא להשיג צמיחה גבוהה בת-קיימא לכל המדינות החברות בו. הארגון מחייב את כל החברות בו לשני עקרונות בסיס: מניעת אפליה בין זרים למקומיים, והמשך הליברליזציה.



oecd הוא מועדון חברים, הקובע יעדים כלכליים ומטרות בתחום איכות הסביבה, ומציב דרישות בתחום האתיקה הכלכלית, כמו מלחמה בשחיתות ובהלבנת הון. עם זאת, הארגון אינו יכול לחייב את החברות בו לבצע מדיניות כל שהיא. הוא מייעץ להן, לתועלתן, לבצע את החלטותיו, שמתקבלות במליאה ובקרוב ל-200 הוועדות השונות הפועלות תחת חסותו.



על אף שמעצמות כלכליות חשובות, ובראש ובראשונה סין, רוסיה והודו, אינן חברות בארגון, צירוף ישראל ל-oecd חשוב מבחינות רבות - מדיניות וכלכליות. יש להניח כי ישראל תעשה כל מאמץ לעמוד בסטנדרטים של הארגון, שברוב המקרים הם מחמירים מאוד. עמידה של ישראל בכל הסטנדרטים תחייב אותה למאמץ מיוחד, ובכל מקרה תקדם אותה.



כיום, בתחומים החברתיים כמו חינוך, בריאות ורווחה, ישראל משתרכת בתחתית הדירוגים של oecd, כפי שעולה משני דו"חות שהארגון פירסם באחרונה. ישראל מפגרת אחרי ממוצע הארגון בכל הנוגע למספר המיטות הממוצע בבתי חולים לכל 1,000 תושבים, במספר התלמידים בכיתה, במשכורות המורים ובגמלאות הביטוח הלאומי. הדברים יבואו לידי ביטוי בפרסומים התקופתיים של הארגון, ועשויים לעורר הד ותקשורתי חזק שיפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לשיפור המצב.