פרויקט מגורי היוקרה סיטי וילג' בשכונת המשתלה בתל אביב, הנחשב לאחד מפיליו הלבנים של האדריכל רם כרמי, מתעורר לחיים. זה לא שפתאום יש לאנשים יותר כסף לגור במקום או שתושבי חוץ השתלטו על המקום, אלא תוצאה של מתיחת פנים עיצובית. הפרויקט, שנבנה לפני כעשור, תוכנן במקור עבור אנשי השגרירות האמריקאית ומשפחותיהם. צורתו, המכונה בפי כרמי "אדריכלות לירית", שונה מכל מבנה מגורים שנעשה עד כה בישראל. הפרויקט, המשתרע על 14.5 דונם, כולל 35 דופלקסים מסוגים שונים ומתהדר בשטחים ציבוריים גדולים במיוחד, כמו בריכה, סאונה וחדר עסקים.
לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, הוחלט שלא לשכן את אנשי השגרירות האמריקאית בצורה ריכוזית, והמתחם עמד למכירה. החברה שהיתה אז בעלת המבנה פשטה את הרגל, וכדי להימנע מתשלום ארנונה מיותר על שטחי דירות שאינן מאוכלסות, נהרסו החללים הפנימיים של הדירות לחלוטין.
ב-2004 רכש היהלומן ויזם הנדל"ן אברהם שאער את הפרויקט מכונס נכסים תמורת 15.5 מיליון דולר. שאער החל לשווק את הפרויקט במרץ והצליח למכור בהתחלה רק שלושה דופלקסים. אחד מהם נמכר למעצב האופנה גדעון אוברזון, שגר שם עד היום. "אנשים לא ששו לגור במתחם, מכיוון שנרתעו מצורתו השונה", מסביר אוברזון את הסיבה לחוסר בשכנים בשנותיו הראשונות במקום. "רבים אמרו שהוא נהדר, אך לא למגורים. אני לעומת זאת, מצאתי בו קסם ובחרתי לגור דווקא בו, ולא באחד מהמגדלים שמתרבים. מעבר לכך, כמו כל דבר בחיים, תזמון הוא גורם משמעותי וזה בדיוק המקרה בסיטי וילג'. עתה, הגיעה שעתו".
טיפול 10,000
לפני כשנה עיצבה המעצבת גלית אוחיון את אחד הפנטהאוסים בפרויקט. העיצוב ושיטת העבודה של אוחיון מצאו חן בעיני שאער, שהבין כי שיווק טוב לצד עיצוב אטרקטיבי הם המתכון הבטוח להכנסת חיים בפרויקט השומם, שיקדם את מכירתו המדשדשת.
שאער הציע לאוחיון לעצב ארבעה פנטהאוסים נוספים בשטח 250 מ"ר כל אחד. "בנוסף לעיצוב החיצוני, טיפלנו בבעיית האטימות הרצינית שממנה סבלו הדירות בפרויקט", אומר הקבלן שרון יפרח מחברת דנור. "אי שימוש במערכת האינסטלציה והצנרת במשך שש שנים גרמו לה להיסתם ולהתייבש, ולכן נאלצנו להחליף גם אותה".
"הגרנדיוזיות של הפרויקט לא איפשרה לנו להסתפק בחומרים בינוניים", אומרת אוחיון. "לפיכך, העיצוב הפנימי מתכתב עם החיצוני ומוכתב על פיו. השתמשנו במותגים יקרים ויש התייחסות לכל הפרטים - מהקטן לגדול. מרמת האריחים בשירותי האורחים שמיובאים מאיטליה, ועד מערכת מיזוג האוויר של מיצובישי. ההשקעה בכל דירה היתה בין 700 אלף למיליון שקל".
כל דירה בפרויקט מעוצבת בסגנון שונה - מודרני, פרובאנס או קלאסי. הדיירים מקבלים בית מעוצב באופן מושלם, הכולל ארונות מטבח, אריחים ייחודיים בחדרי הרחצה, גופי תאורה מפוסלים, קירות צבועים בגוונים בלתי שגרתיים, טפטים, פרקטים בחדרים הפרטיים ומכשירי חשמל (למעט מכונת כביסה ומייבש).
תקוותיו של שאער התממשו וכל ארבעת הפנטהאוסים שאוחיון עיצבה אוכלסו. שניים מהם נמכרו ב-6.5 מיליון שקל, והשניים האחרים הושכרו ב-20 אלף שקל בחודש. שאער המשיך בשיתוף הפעולה המוצלח עם אוחיון, שעיצבה עד כה עשר דירות בפרויקט. במקביל, החל הפרויקט למשוך עניין ודיירים נוספים, שלא בהכרח שכרו את שירותיה של אוחיון. כיום נותרו בסיטי וילג' רק ארבע דירות פנויות.
"לפני שגלית נכנסה לפרויקט היו כמה מעצבים שעבדו בו", אומר שאער, ממקום מושבו בניו יורק. "אך כשמדובר בפרויקט ייחודי כמו סיטי וילג', גם עבודתם של אנשי המקצוע צריכה להיות שונה וייחודית. גלית הבינה את הפרינציפ מהר מאוד והתמסרה ללקוחות, בליווי צמוד וקשוב לכל צורכיהם".
העיצוב החדש של אוחיון לא השפיע על המבנה יוצא הדופן שתיכנן כרמי, וגם לא על השטחים הציבוריים, ובכל זאת, המקום התעורר לחיים. "לקוחות שהגיעו בזמנו למבנה שאינו קונוונציונלי, חששו להיכנס לפרויקט. אלה שכן עברו את המחסום הראשוני נתקלו בצורה משונה של דירה", אומרת אוחיון. לחלק מהדירות, למשל, יש מעלית שמובילה ישירות לקומת הביניים. הסלון והמטבח ממוקמים בקומה העליונה וחדרי השינה בקומה התחתונה. במתכונת הראשונית, הפטיו החיצוני גזל מקום חיוני משטחה הפנימי של הדירה. אוחיון סיפחה אותו פנימה, ובעקבות כך הגדילה את שטח הדירות.
הדבר היחידי שאוחיון לא יכלה לתקן מתוקף תכנונו הכולל של כרמי, הוא המחסור בחלונות החיצוניים בחדרי השינה. רוב החלונות פונים לחללים הציבוריים שבתוך הפרויקט, ולא כולם נהנים מאור יום. כך או כך, המעוניינים לגור באווירה של אתר נופש, בהחלט ימצאו את מקומם בסיטי וילג' הנוכחי, למרות שהוא מרוחק קמעה מהים.
גם פילים לבנים משנים צבעים: עיצוב הפנים שהחזיר לחיים את "סיטי וילג'"
28.5.2010 / 11:24