האזרח ישלם: עלות ההקמה של יישובים חדשים עלולה להגיע לפי 3 מהרחבת עיר

הקמת יישוב חדש היא עניין יקר, אך כמה בדיוק זה עולה ואיך זה עומד בהשוואה לחלופות אחרות, הוא עניין שלא נבדק עד היום לעומק על ידי משרדי הממשלה, למרות חיבתם המובהקת להקמת יישובים כאלה. באחרונה החליט המשרד להגנת הסביבה להתמודד עם הסוגיה, ובאמצעות חברת התכנון צנובר-עובד גובי, הוא השלים בדיקה ראשונה מסוגה של ההיבטים הכלכליים של הקמת יישובים חדשים בהשוואה להרחבת יישובים קיימים.



הבדיקה מגלה שאזרחי ישראל משלמים מחיר כבד במונחים כלכליים וסביבתיים עבור הקמת יישובים חדשים. חברת התכנון מצאה שסך כל עלויות ההקמה של יישובים כפריים חדשים (כולל הוצאות קבלנים וחברות תשתית) הם 1.4 מיליון שקל ליחידת דיור, סכום שגבוה ב-29% מאשר הרחבת יישובים כפריים וגבוה ב-188% מאשר הרחבת שכונות חדשות בערים קיימות. כאשר בוחנים את ההוצאות הציבוריות בלבד, הפער גדל עוד יותר ומגיע לשיעור של פי שלושה.



המחקר לא בדק את השלכות הכוללות של הקמת יישובים חדשים על תקציב המדינה, אך בדיקה כזו נעשתה על ידי הכלכלנית נגה לבציון-נדן, שבחנה את תקציב המדינה ב-2000-2004 והראתה שגובה התקציב לבנייה חדשה ולמגזר הכפרי היה 4.34 מיליארד שקל - לעומת 900 מיליון שקל שהוקצבו לחיזוק והתחדשות ערים.



עורכי המחקר החדש מציינים שמנתוני משרד הבינוי והשיכון עולה כי ב-2008 היה יחס של אחד לאחד בין שיווקי המשרד במגזר הכפרי והמגזר העירוני, מה שמעיד על הצלחה רבה יותר של המגזר הכפרי ביחס לגודלו. משמעות הנתונים היא שעוגת התקציב שאמורה לספק משאבים גדולים יותר לרוב המכריע של האוכלוסייה המתגורר ביישובים קיימים, מחולקת כך שנתח גדול ביותר מגיע למספר קטן של משפחות שאותן מעודדת המדינה לגור ביישובים חדשים. יש לציין שמשרד והשיכון לא התייחס לפנייה בעניין ממצאי המחקר.



הממשלה קידמה 10 יישובים חדשים



עד לשנים האחרונות לא טרחה הממשלה לערוך בדיקת עלויות של יישובים חדשים, שהוצגו כתורמים לקידום כלכלי וחברתי של הפריפריה באמצעות משיכת אוכלוסיות חזקות וכיוצרי איזון דמוגרפי מול אוכלוסייה ערבית.



משרדי הממשלה טענו שהיישובים החדשים שומרים על קרקע הלאום ונוכוחתם חיונית מבחינה ביטחונית, בעיקר באזורי גבול. יישובים אלה גם מהווים פתרון לקבוצות תושבים שכבר התגבשו כקהילה חברתית, מה שתופס בעיקר לגבי קבוצות כמו יוצאי גוש קטיף שעבורם מוקמים כיום ארבעה יישובים חדשים באזור לכיש וחולות חלוצה.



בעקבות דו"ח מבקר המדינה וקביעת נוהל חדש להקמת יישובים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הוכנו לפני כארבע שנים אומדני עלויות של היישובים שעל הקמתם הוחלט בשנים האחרונות. הממשלה קידמה בשנים האחרונות את הקמתם של לפחות עשרה יישובים חדשים.



על פי המחקר, בחינת העלויות שנעשתה עד היום לא הביאה בחשבון עלויות שוטפות שיועמסו על תקציב הממשלה והרשויות המקומיות; לא נערך ניתוח כלכלי השוואתי הכולל חלופת הרחבות בישובים קיימים; ולא נערך כימות של הפגיעה הנגרמת לשטחים הפתוחים. "כאשר האלטרנטיבות אינן מוצגות, קשה מאוד לקבוע אם מוצדק להשקיע את סכום הכסך הנדרש ליישוב חדש", נכתב במחקר.



המחקר בדק 26 מקרים שבהם עשר שכונות שהוקמו ביישובים עירוניים קיימים, כמו רמלה, מודיעין, יבנה ובית שאן. נבחנו עשר הרחבות ביישובים כפריים, בהם מצובה ומעלה גלבוע בצפון ושדי אברהם, טללים וצוקים בנגב. כמו כן, נבחנה עלות ההקמה של חמישה יישובים חדשים באזור לכיש והנגב. בין הוצאות ההקמה שנבחנו היו עבודות תשתית להקמת כבישים ומערכות מים וביוב. כמו כן, נבדקו הוצאות קבלנים על הקמת מבני מגורים.



בכל המדדים ובכל הבדיקות התגלו פערים משמעותיים בעלויות ההקמה בין יישוב החדש לחלופות האחרות. עלות הקמת יחידת דיור ביישוב חדש יקרה ב-29% לעומת הרחבת יישוב כפרי, והפער עולה ל-113% אם מוסיפים הוצאות ציבוריות. לעומת הרחבת ערים (כולל הוצאות ציבוריות), הפער כבר עולה עד ל-300%.



אחד החישובים מראה שעלות הקמת יישוב כפרי ובו 208 יחידות דיור היא 289 מיליון שקל. לעומת זאת, עבור אותו מספר יחידות דיור בהרחבת יישוב כפרי העלות היא 223 מיליון שקל, ורק 107 מיליון שקל במקרה של הרחבת עיר.



חישוב העלויות השוטפות של תחזוקת וניהול יישוב חדש ועלות הפגיעה בשטחים הפתוחים רק מגבירים את היוקר של הקמת ותפעול יישוב חדש. כיום עדיין לא נמצאו שיטות חישוב יעילות של הפגיעה בשטחים הפתוחים, אבל המחקר מציין כמה נתונים מעניינים לגבי היקף הפגיעה. במסגרת המחקר נבדקו תוכניות בינוי והתברר שיחידת דיור "נוגסת" בממוצע 0.33 דונמים שטחים פתוחים, ואילו הרחבת יישוב כפרי "נוגסת" בהיקף גדול פי שמונה. הקמת יישוב חדש "נוגסת" שטח גדול פי 13, המגיע ל-4.4 דונמים לכל יחידת דיור. חישוב זה לא כולל את השטחים הנפגעים בשל הקמת תשתיות ליישוב.



נתוני המחקר כבר הוצגו על ידי גורמים במינהל התכנון של משרד הפנים במהלך דיונים על הקמת יישוב חדש. עורכי המחקר מדגישים שאין הוא יכול לבוא במקום בדיקה כלכלית יסודית ומקיפה שיש לערוך בכל פעם שמובאת בפני הממשלה הצעה להקים יישוב חדש. ההמלצות הן להקים מסד נתונים לקביעת עלויות אלה ולמפות את השטחים הפתוחים בישראל, ולחלק אותם לפי רמות שונות של פגיעות. על בסיס מיפוי זה ניתן יהיה לקבוע את מצב השטחים הפתוחים ולהעריך טוב יותר את מידת הנזק של הקמה או הרחבת יישוב.



"המחקר עשוי לשמש בסיס התחלתי למחקרי עלות-תועלת שיבחנו היבטים בסוגיות הקמת יישובים חדשים אל מול הרחבת יישובים קיימים", נכתב במחקר. "הדיון הציבורי הנוכחי, בדבר התועלת והנזק שבהקמת יישובים חדשים מתאפיין בריבוי של הנחות יסוד שלא נבחנו לעומק במשך שנים רבות. יש לבחון את התאמתן של הנחות אלה למציאות של ימינו ולעצב את המדיניות הציבורית בהתאם".