מבחן לעמידותה של אירופה

>> לאירופה יש יותר מבעיה אחת. החובות והגירעונות של מדינות הפריפריה (וחלק ממדינות הליבה) הם לא הבעיה, אלא התוצאה של הבעיות האמיתיות שלה. הבעיות הללו נחלקות לשני תחומים עיקריים. על רגל אחת: בעיות מבניות ובעיות מערכתיות.

תחילה המבניות. הכלכלות של גוש היורו מבוססות ברובן על תרבויות עתיקות, שבעות, חלקן עשירות, שהתחרותיות המודרנית שארה"ב העלתה על נס זרה להן, ושנעדרות מהן היזמות וכושר ההמצאה של תרבויות רעבות יותר ופחות מגובשות, כמו ישראל וסין. התוצאה היא שוק עבודה הרבה יותר מסובך והרבה פחות גמיש מזה הנדרש כדי לייצר כוח משיכה לחברות זרות, שיבואו ויקימו בהן מפעלים ועסקים, וכן קשיים ניכרים בהסתגלות למצבים לא צפויים - כמו המשבר הכלכלי הנוכחי.



לספרד, שהשבוע מככבת כמוקד המשבר התורני, לאחר שספגה הורדת דירוג אשראי והציגה תוכנית צנע, יש אבטלה של יותר מ-20%. זינוק כזה חמור באבטלה הוא איום קיומי, ובמדינות כמו וייטנאם וסין הוא היה מעורר מהומות איומות. אבל באירופה, בשל הסיבות המבניות שציינו, התושבים כבר רגילים לחיות עם אבטלה, ואתוס העבודה בכל מחיר אינו קיים בהן.



הבעיה המערכתית של אירופה היא שהפדרציה המכונה גוש היורו סובלת ממשבר קשה של מעבר מילדות לא מבוססת לבגרות לא ידועה. מדובר באוסף אקלקטי של תרבויות, שפות ועמים, וכתוצאה מכך גם כלכלות. המדינות בגוש היורו נאבקות בימים אלה לא רק על אמינותן הכלכלית, המתבטאת בנכונות השווקים להלוות להן כסף ולהשקיע במטבע היורו, אלא על עצם מהותו של החיבור ביניהן - האם הן ערבות זו לזו, האם הן אחראיות לשמור על מידותיהן הטובות של שכנותיהן ושאלות קשות אחרות.



גם אם המשבר לא יביא להשלכות קיומיות כמו התפרקות או פרישה, מדובר עדיין בבחינה של האלמנטים היסודיים ביותר שעליו מושתת האחדות האירופית.



למשבר יהיו השלכות פוליטיות עמוקות. הוא מתרחש בעידן שבו מתבשלת באירופה מלחמת תרבות חשובה לא פחות מול כוחות האיסלאם. עמידותה של התרבות האירופית נבחנה מבחנים קשים מאות בשנים. המבחן הנוכחי אולי פחות אלים מקודמיו, אבל הוא לא פחות מאיים.