ההיי-טקיסטים יוצאים למאבק

>> המשבר בתעשיית ההון סיכון הישראלית והעולמית ברור. דו"ח של חברת המחקר ivc מלמד כי ברבעון הראשון של 2010 הקרנות הישראליות השקיעו 78 מיליון דולר בחברות היי-טק ישראליות - הסכום הרבעוני הנמוך ביותר בעשור האחרון. חברות צעירות מוצאות את עצמן מול שוקת שבורה בניסיונן לגייס את ההון ההתחלתי הדרוש כדי ליהפך לחברה שיכולה לייצר ערך.



אמנם תעשיית ההיי-טק הישראלית היא ערב רב של חברות וארגונים, אך נראה שדבר אחד מאחד אותם - התמיכה בחוק האנג'לים (ראו מסגרת), שעשוי לשפר את מצוקת הגיוסים.

החוק נולד בעקבות יוזמתו של איתי זנדבנק, מנכ"ל קרן פלטוניקס, וצפוי להיות זרז להגדלת מצאי ההון הזמין לתעשייה, שהיא אחד מקטרי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי. החוק הוא למעשה תיקון בפקודת מס הכנסה שיאפשר למשקיע פרטי (אנג'ל) בחברת היי-טק להכיר בהפסד מס כבר במועד ההשקעה. הדבר יאפשר לאנג'ל לקזז מיד הפסד זה כנגד רווחי הון אחרים שלו. המשמעות היא שאם נוצר למשקיע רווח הון (מערוץ אחר), עומדת בפניו האפשרות לבחור אם לשלם מס רווחי הון - או להשקיע את הסכום בהיי-טק ולדחות את אירוע המס. הצעת החוק תועלה בקרוב לאישור בוועדת השרים.



הקטר שמוביל את הכלכלה



לידי themarker הגיעו מכתבים רבים התומכים בחוק האנג'לים שנשלחו ללשכת מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני; שר האוצר, יובל שטייניץ; וחבר הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) שמשמש יו"ר ועדת המשנה לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע. כמה אנג'לים שלא ניתן לחשוף את שמם אפילו אמרו כי בעקבות החוק ישקלו להשקיע מחדש בחברות טכנולוגיה.



יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק ומנהל בקרן פיטנגו, אהרון מנקובסקי, ויורם אורון, יו"ר ועדת קשרי ממשלה באיגוד ומנהל בקרן ורטקס, שיגרו לשר האוצר מכתב ובו כתבו כי הם שמחים על היוזמה: "בשל המשבר הפיננסי הגלובלי חלה ירידה במספר קרנות ההון סיכון הקיימות בישראל ובהיקף ההון שברשותן", כתבו. "כ-40% מסך ההשקעה בחברות ההיי-טק הישראליות מגיע מקרנות הון סיכון ישראליות, ובכ-75% מההשקעות בחברות היי-טק ישראליות יש השתתפות של קרנות הון סיכון ישראליות.



"הירידה הכוללת בהיקף ההשקעות של קרנות ישראליות מדאיגה. אנג'לים ומשקיעים פרטיים בעלי הון הם ערוץ אחד לפיצוי על הירידה בהשקעות. הצעת החוק, אם תאושר, תהווה תמריץ לאנשים פרטיים להשקיע ובכך לסייע לסטארט-אפים להתניע".



אייל ליפשיץ, יו"ר פורום החממות הטכנולוגיות, כתב כי "האנג'לים, לצד החממות, המדען הראשי וקרנות הון סיכון, היו תמיד גורם משמעותי בשקעות סיד. אם לא יואץ קצב הקמת החברות החדשות בשנתיים הקרובות, לא יהיה במה להשקיע בעוד ארבע, חמש ושש שנים. לא יגיע לישראל הון של קרנות מחו"ל ולא ייווצרו מקומות עבודה רבים בהיי-טק. זמנים של משבר מתמשך בתעשיית ההיי-טק הם הזדמנות טובה לתקן עיוותים של שנים בתעשייה".



ליפשיץ הוסיף כי "כבר הרבה שנים שיש הקלות להשקעות בחיפושי נפט ולהשקעות בתעשיית הסרטים, אבל להשקעות בהיי-טק לא נמצאו פתרונות לעידוד המשקיעים. קבלת הצעת החוק משמעותה מתן עדיפות למגזר ההיי-טק".



יהודה זיסאפל, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שיגר אף הוא מכתב לשטייניץ: "משמעות התמיכה של גורמי מימון פרטיים (אנג'לים) עבור התעשיות עתירות הידע החדשות של ישראל היא בעלת השלכות קיומיות. תעשיות עתירות ידע הן הקטר המוביל את הכלכלה הישראלית, ותורמות 50% מהיצוא התעשייתי ו-80% מגידול היצוא של המדינה".



סטיב רודס, מנכ"ל חממת משגב, כתב במכתב ששלח לשטייניץ כי "החממה נמצאת בתחומה של המועצה האזורית משגב בגליל והופרטה על ידי קבוצת טרנדליינס, שרוב בעליה הם משקיעים זרים. המגמה השלילית בענף ההון סיכון מדאיגה אותנו מאוד. אנו קוראים לכם לתמוך בחוק האנג'לים. עם המגמה של השנים האחרונות, לפיה הקרנות ממעטות להשקיע בחברות צעירות מאוד, מגזר האנג'לים נעשה חשוב מתמיד להמשך קיום חברותינו".



מכתבים נוספים נשלחו מטעם פורום היזמיות בניהול עינת מצר; פרופ' אריה סקופ, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט ישראל וכיום אנג'ל ויו"ר כנס רעננה למדיניות ההיי-טק; קבוצת האנג'לים סטארט-אפ פקטורי, בניהולו של כרמל ורניה; פורום חברות היי-טק צעירות בניהול עו"ד אבישי פישמן ומשה בסול; עמותת סבויביז, העמותה לעידוד יזמות בקרב יוצאי חבר העמים ואנג'לים נוספים שביקשו שלא להיחשף.



"משנים את כללי המשחק במשק"



גורמים מקורבים לנושא מספרים כי קיבלו מסרים מלשכת מנכ"ל האוצר ונציגים של השר, ולפיהם הם תומכים בהצעת החוק ויקדמו אותה. גם בשיחות שהתקיימו עם יהודה נסרדישי, ראש רשות המסים, נמצאה אוזן קשבת להצעת החוק. מאיגוד שדולת ההיי-טק בכנסת מספרים כי בפגישה שנערכה עם שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, היועץ המשפטי של המשרד וסגנית המדען הראשי נתקבלה תמיכה מלאה.



דוברו של ח"כ רוברט אילטוב כתב כי "עובדי ההיי-טק הם ציבור שקט - עושה מילואים, משלם מסים ורוטן בשקט. אך לא עוד. ההיי-טקיסט הממוצע הוא אינדיווידואליסט ואינו רואה עצמו כחלק מקבוצה מובחנת או ציבור בעל כוח. הוא משקיע את זמנו ומרצו בעבודה או בהגשמת חלומות. עד פרוץ המשבר הכלכלי לא הרגיש ההיי-טקיסט צורך להתאגד וליצור כוח פוליטי שיקדם את האינטרסים של התעשייה.



"עם פרוץ המשבר, כאשר רבים מההיי-טקיסטים עמדו בפני פיטורים וחברות רבות צימצמו פעילות או פשטו את הרגל, התחילו לקום עוד ועוד התאגדויות של מגוון מגזרים בתעשיית ההיי-טק. עם זאת, התארגנות של 100 חברות או 300 עובדים המהווים פחות מ-5% מציבור ההיי-טק ודאי אינן יכולות להשפיע בפני עצמן.



"על רקע המציאות הזאת, העובדה כי תעשיית ההיי-טק כולה התייצבה מאחורי יוזמת החקיקה המכונה ?חוק האנג'לים' היא בבחינת מהפכה. בראשונה ההיי-טקיסטים ונציגיהם בארגונים ?יצאו מהקונכייה' ועמדו מאחורי יוזמה שיכולה לשנות את כללי המשחק במשק. זוהי היוזמה הראשונה שמאחדת את כל מגזרי תעשיית ההיי-טק ומוכיחה לממשלה כי הציבור הזה כבר לא שקט ומפולג.



"ההיי-טקיסטים לא חסמו כבישים, לא יצאו לכיכרות ולא הציפו בטוקבקים מתלהמים, אך הם מצאו את הדרך להראות לזרוע הביצועית, הממשלה, שהם יודעים גם לפעול כציבור עם כוח פוליטי ממשי".