להציל את החברות הצעירות

>> חוק האנג'לים הוא תיקון בפקודת מס הכנסה, הקובע כי השקעה של משקיע פרטי (אנג'ל) בהיקף של בין 25 אלף שקל ל-10 מיליון שקל בחברת היי-טק, המשלמת לפחות 70% ממשכורות עובדיה בישראל, תיחשב כבר במועד ההשקעה כהפסד מס, שאותו יוכל המשקיע לקזז כנגד רווחי הון אחרים.

התיקון המוצע מאפשר למשקיעים לקזז את השקעתם במועד ביצוע ההשקעה. משמעות הדבר היא שאם נוצר למשקיע רווח הון ממקורות אחרים, ישתלם לו להשקיע את הרווח בחברות עתירות ידע, ובכך בעצם לדחות את תשלום המס רק למקרה שייווצר לו רווח הון מהחברה שבה השקיע.



התיקון המוצע משנה את זמן ההכרה בהפסד, כך שבמקום להכיר בכך במועד כישלון החברה וסגירתה, ההפסד יוכר במועד ההשקעה. עם זאת, במקרה של יצירת רווח הון כתוצאה מההשקעה, יחושב המס לרבות ההפסד שכבר הוכר, כך שהמשק אינו מפסיד בטווח הבינוני והארוך.



הצעת החוק נוגעת למס רווחי הון של יחידים, שרמתו כיום 25%-20% (ההבדל הוא בין בעלי מניות מהותיים לבין מי שאינם כאלה). משיחות שקיימנו עם אנג'לים רבים וגורמים בכירים בתעשיית ההיי-טק המקומית, נראה שהתמיכה בה גורפת.



חוק האנג'לים לא יציל את ההיי-טק הישראלי. לא בטוח שצריך להציל אותו: המצב לא כל כך נורא. אבל צריך גם להודות שתעשיית ההון סיכון הישראלית, המשמנת את גלגלי ההיי-טק, ניצבת השנה בפני צומת דרכים קריטית.



"לצערנו, אנו לא צופים שיפור משמעותי בהיקפי הגיוסים ברבעונים הבאים של 2010", כך אמר באחרונה קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר ivc. הקרנות ממשיכות להשקיע, אבל התזרים שלהן מתכווץ ולאט לאט אוזל הכסף עבור השקעות חדשות, כי צריך לדאוג גם לפורטפוליו הקיים. המשקיעים המוסדיים ממשיכים לקפוץ את ידם, ואף קרן לא מוכנה לצאת לגיוס באקלים כלכלי כל כך בעייתי. "זה כמו חולה שעבר ניתוח ועכשיו מנחיתים לו פטיש על הראש", אמר מנהל באחת מקרנות ההון סיכון הישראליות, והתכוון לכך שהמשבר באירופה ממשיך את האקלים הפסיכולוגי השלילי הקיים מאז משבר הסאבפריים.



לא מעט קרנות הון סיכון ישראליות ניצלו כאשר הצליחו לגייס כסף לפני המשבר הכלכלי האחרון ב-2009, אבל בעוד שנתיים הן יצטרכו לגייס מחדש. אם המוסדיים ימשיכו להימנע מהשקעות בהון סיכון, תעשיית הסטארט-אפים הישראלית תמשיך להצטמק.



האנג'לים הם מקור מימון חשוב בשלב הסיד - השלב שבו יש רק מצגת והיזמים נמצאים רק בתחילת דרכם. החוק יכול לסייע להם, אבל זו עדיין טיפה בים בכל הקשור לעידוד השקעות בהיי-טק עבור אנג'לים וקרנות. יש לקוות שהתוכנית לעידוד ההיי-טק שמטפחים במשרד האוצר ובמועצה הלאומית הכלכלית תסייע גם היא לענף החשוב הזה, שמדינת ישראל צריכה לשאול את עצמה לעתים קרובות יותר אם היא עושה די כדי לקדמו.