בן דב לא משאיר כריות ביטחון

>> יותר מחצי שנה חלפה מאז השתלט אילן בן דב על חברת התקשורת פרטנר והפך את סקיילקס מחברה עם ישות עצמאית ל"חברה ההיא שמחזיקה ב-45% מפרטנר". הרבעון הראשון של 2010 היה הרבעון המלא הראשון שבו החזיקה סקיילקס בפרטנר. הדו"חות של סקיילקס ברבעון הזה מספקים הזדמנות מצוינת לעקוב אחר אחד המהלכים הפיננסיים המעניינים שנעשו בישראל בשנים האחרונות.



בן דב רכש את השליטה בפרטנר ביותר מ-5 מיליארד שקל. פחות ממיליארד שקל מתוכם הגיעו מקופת המזומנים שהחזיקה אז סקיילקס. המינוף הזה מתבטא במצגת שבה מדווחת סקיילקס כי ב-2011 היא תצטרך לשלם כמעט 500 מיליון שקל לבעלי החוב שלה. ב-2012 וב-2013 יהיה עליה לשלם 600 מיליון שקל בכל שנה. כך, עד 2013 תצטרך החברה לשלם 1.7 מיליארד שקל.

אחרי שתעבור החברה את השנים האלו, תגיע 2014, שנכון להיום יהיה עליה להחזיר בשנה זו 1.3 מיליארד שקל. שלושת מיליארד השקלים האלו הם בעיקר חוב לבעלי האג"ח. מערכת הבנקאות הישראלית נמצאת במצב נוח כשהיא צריכה לבחון את הביצים שהניחה בסל שנקרא "פרטנר". סקיילקס צריכה לשלם לבנקים הישראליים רק 176 מיליון שקל, כולם בשנה הנוכחית. זאת אחרי שבמארס החזירה סקיילקס לבנקים 720 מיליון שקל שנטלה מהם למימון העסקה.



בלי תחום הפעילות המרכזי של החברה, שאותו היא מכנה בדו"חותיה "תחום פרטנר", סקיילקס היא נמלה עקשנית הסוחבת על גבה פיל. הכנסות סקיילקס הסתכמו ב-290 מיליון שקל ברבעון הראשון, כשיחד עם פרטנר הן הוכפלו. גם הרווח הנקי שלא מ"תחום פרטנר" (לבעלי המניות) היה 85 מיליון שקל ברבעון הראשון - פחות מחצי לעומת המצב שבו היא יחד עם פרטנר.



כשמדובר ב"תחום פרטנר" הסיפור האמיתי הוא לא הרווחים מפרטנר, המתבטאים בדו"חות סקיילקס, אלא הדיווידנדים מפרטנר. במארס 2010 שילמה פרטנר דיווידנדים לבעלי המניות שלה בהיקף של יותר מ-1.5 מיליארד שקל. רובם מדיווידנד חד-פעמי שחילקה החברה. לסקיילקס זרמו 770 מיליון שקל בעקבות זאת. מכאן הגיע הכסף שהוחזר לבנקים.



חוץ מהדיווידנד החד-פעמי של 1.4 מיליארד שקל, 131 מיליון שקל (שהם דיווידנד רבעוני) משקפים בצורה טובה את התזרים הרבעוני שלו יכולה סקיילקס לצפות מפרטנר בשנים הקרובות. בסקיילקס מניחים שהדיווידנדים האלו יסוו את ההחזרים בגין ההלוואות שניטלו לביצוע הרכישה.



יחד עם הרווחים מבית, בסקיילקס בונים על דיווידנד שנתי של כחצי מיליארד שקל מפרטנר בשנים הקרובות כדי לעמוד בהתחייבויות. ואולם החיים לא מושלמים. כך, כמה זמזומים טורדניים הציקו לסקיילקס ברבעון, ובהם משרד התקשורת המאיים במהלכים שיפחיתו את המחיר שמשלמים הצרכנים לחברות הסלולר. זאת בנוסף לעובדה שבעקבות חלוקת הדיווידנד של מארס שיעבדה פרטנר 4 מיליון מניות לבעלי האג"ח; והעובדה שגם לפרטנר יש התחייבויות משלה, שכן בחודשים שחלפו מאז תקופת הדו"ח הנפיקה פרטנר אג"ח בערך נקוב של מיליארד שקל שייפרעו ב-2013-2021.



לפרטנר עצמה יש גם מחזיקי אג"ח מודאגים. כך, ברבעון הראשון הודיעה פרטנר כי בעקבות התנגדויות שהוגשו לבית המשפט מטעם מחזיקי שתי סדרות אג"ח של פרטנר בנוגע להיקפי חלוקת הדיווידנדים של החברה, היא תפצה את בעלי האג"ח האלו בתוספות של 0.5% ו-1% לריבית השנתית שהם מקבלים - אם תספוג פרטנר הורדת דירוג מחברת הדירוג s&p מעלות.



ב-9 במארס הודיעה מעלות כי אין שינוי בדירוג של סקיילקס. אלא שכמה ימים אחר כך הכניסה המתחרה הבינלאומית, סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס, את s&p מעלות לסיטואציה מטרידה כשהורידה את הדירוג לחברה.



למרות זאת, בסקיילקס לא משאירים הרבה רזרבות. היקף המזומנים של החברה הוא 30 מיליון שקל, כשעם הצגת הדו"ח הרבעוני סקיילקס מודיעה כי תחלק דיווידנד של 85 מיליון שקל לבעלי המניות שלה (בן דב מחזיק בשרשור בכ-65% מהחברה דרך חברת סאני). חלוקת הדיווידנד הזו אינה מגלמת בתוכה מדיניות סולידית.



עוד שלוש הערות



כל זאת בנוסף לכך שנכון לסוף הרבעון הראשון עלייה של 10% בשער שקל-דולר מסבה לסקיילקס הפסד של 120 מיליון שקל. מעבר לכך, תקציב התרומות של סקיילקס הוא 5 מיליון שקל, כש-3 מיליון שקל היא תורמת לחברת דרך הלוטוס, שבן דב הוא היו"ר שלה. סקיילקס גם מדווחת כי היא עדיין לא אימצה בתקנון את הוראת החוק החברות בדבר מינויים של דירקטורים בלתי תלויים.