"לא נשאר שום כסף"

ימים ספורים לאחר הבחירות, נכנס המשנה לשר האוצר בבריטניה, דיוויד לואס, לראשונה למשרדו החדש במשרד האוצר באמצע במאי, ומצא שם פתק שהשאיר לו קודמו, ליאם בירן. בפתק נכתב "לא נשאר שום כסף". המילים הספורות הללו הן סמל כל כך בוטה למצבה של בריטניה, שהעיתונות הבריטית הידועה בארסיותה דיווחה על הבדיחה הגרועה של בירן מתוך תחושה של זעזוע יותר מאשר לעג.



תמונת המצב הכלכלית של בריטניה - וזו של מאזני ממשלתה - היא קשה מאוד. בעקבות כמעט-התמוטטותו של המגזר הפיננסי של בריטניה, שתפח בעשור האחרון לממדים ענקיים ותפס חלק גדול מהכלכלה, נאלצה הממשלה להשקיע סכומי עתק בחילוצם של הבנקים הגדולים. ראש הממשלה הקודם, גורדון בראון, הקדים את הנשיא אובמה בהציגו תוכנית חילוץ/הלאמה חלקית של הבנקים, וזכה לשבחים על פעולתו הנחרצת. אולם לא עברו חודשים רבים עד שהשבחים נהפכו לגינוי קשה: משלמי המסים נשאו בכל המחיר בעוד שהבנקים ממשיכים לפעול, להסתכן, ולא להזרים נזילות.



בריטניה צברה חובות של יותר מ-700 מיליארד ליש"ט (1.1 טריליון דולר) לעומת חוב לאומי של 350 מיליארד ליש"ט לפני 13 שנים, עם עליית הלייבור לשלטון. לפי תחזיות משרד האוצר, החוב יוכפל תוך חמש שנים ל-1.4 טריליון ליש"ט. קרן המטבע הבינ"ל מעריכה את החוב הגולמי ב-82% מהתמ"ג השנה וחוזה עלייה ל-90% בשנה הבאה. החוב מיתרגם, כמובן, לגירעון בתקציב הממשלתי, 13.1% השנה ו-11.3% בשנה הבאה. בשנה שהסתיימה באפריל לוותה בריטניה 233 מיליארד נטו, הסכום הגדול ביותר בתולדותיה.



הגירעון והחובות הכבדים מסכנים את יציבותה הפיננסית של בריטניה ועלולים להמיט אסון על האמון של השווקים בה, הזהירו מתנגדי תוכניות ההרחבה של בראון. מפלגת השמרנים חזרה וקראה לממשלה לקצץ בהוצאות ולהדק את החגורה כדי למנוע אסון, וסוכנויות דירוג האשראי שיגרו אזהרות עמומות לגבי דירוג האשראי המושלם של בריטניה.



וכך, למרות שמשמעותם של צעדי צנע הם ירידה באיכות החיים, זכו השמרנים בנצחון, גם אם לא סוחף, בבחירות. ל-23 שרי הקבינט של בריטניה, ש-18 מהם, אגב, הם מיליונרים, לא נדרשו להם אלא ימים ספורים להציג תוכנית קיצוצים נרחבת. דם, יזע ודמעות הם משהו שהבריטים מוכנים לסבול כדי לנצח, כנראה, ואפילו המלכה אליזבת השנייה התגייסה ובנאומה ביום שלישי השבוע, חובשת כתר המשובץ ב-2,000 יהלומים, אמרה כי בראש סדר היום של בריטניה נמצאת הקטנת הגירעון.



תוכנית הצנע של בריטניה כוללת קיצוצים בהיקף של יותר מ-6 מיליארד ליש"ט (9 מיליארד דולר) ל-18 החודשים הבאים. היא תפגע קשות בסעיפי רווחה וחינוך, תטיל מסים על הבנקים, תגביל הגירה ממדינות שמחוץ לאיחוד, ותבחן מחדש אפשרות להעלות את גיל הפרישה לגמלאות. ממשלת הצללים, כפי שמכונה האופוזיציה בבריטניה, הזדרזה להזהיר כי התוכנית תפגע ברווחתן של משפחות רבות, אולם רוב הבריטים סבורים כיום, כי 13 שנות לייבור, שבהן תפחה ואחרי כן פקעה בועת נדל"ן חסרת תקדים, הובילה לפגיעה העיקרית בהם.



נחמה נוספת ששואבים הבריטים היא מסירובם שוב ושוב להצטרף לגוש היורו. בלית ברירה, תוכל בריטניה להקטין את חובותיה על ידי פיחות בליש"ט. לחברות גוש היורו, כמו יוון, ספרד ופורטוגל, אין המותרות הללו, והן תקועות עם מטבע שאסור לפחת אותו.