"אשה לא חייבת לספר על הריון בראיון עבודה"

בית הדין הארצי לעבודה פסק בסוף השבוע שעבר פיצוי בסכום של 60 אלף שקל לעובדת שפוטרה בהריון מכיוון שלא סיפרה על הריונה בראיון העבודה. בכך חיזק בית הדין הארצי לעבודה פסיקה קודמת של בתי הדין האזוריים והפך את הפסיקה להלכה תקדימית מחייבת.

שרונה ארביב התקבלה לעבודה בסוף 2003 כמזכירה בחברת הביוטכנולוגיה פואמיקס, מבלי ליידע את מעסיקה שהיא בחודש השני להריונה. רק כעבור חודשיים וחצי לעבודתה בחברה היא סיפרה למנהל על היותה בהריון. המנהל הגיב בתרעומת ופיטר אותה כעבור יומיים, בטענה שהיא אינה אמינה מכיוון שלא סיפרה על כך בראיון הקבלה לעבודה. לפי תצהירו, הוא אמר לארביב כי הוא "מאוכזב ממנה, כי זה דבר מהותי לשיקולי ההעסקה".

במכתב הפיטורים שקיבלה ארביב, לא צויינה סיבת הפיטורים. היא התבקשה לאשר שקיבלה את המכתב, אך במקום זאת ציינה שאינה מסכימה לפיטורים ולתוכנו של המכתב.

ארביב תבעה את החברה ואת מנהלה מאיר עיני, בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב בטענה כשהיא פוטרה מחמת הריונה. מנגד טענה החברה שארביב פוטרה בגלל תפקוד לקוי וכי ההחלטה לפטרה התקבלה לפני שהעובדת הודיעה על הריונה.

ביה"ד האיזורי קבע שפיטורי העובדת נעשו שלא בתום לב, אך לא פסק שהמעסיק הפר את חוק שוויון הזדמנויות או חוק עבודת נשים, אלא את העיקרון הכללי של שוויון. ביה"ד חייב את החברה לפצות את העובדת ב 20 אלף שקל בתוספת הוצאת המשפט.

ארביב ערערה על ההחלטה בפני ביה"ד הארצי לעבודה, באמצעות עו"ד שיראל נקדימון-בר ואודליה לוי-אטינגר משדולת הנשים, בטענה שביה"ד לא התייחס לכך שלא נערך לה שימוע בטרם פוטרה. עוד היא טענה שסכום הפיצוי שנפסק לטובתה, 20 אלף שקל, הוא נמוך. חברת פאמיקס ערערה אף היא על פסק הדין, באמצעות עו"ד אורלי לייבו, בטענה שהעובדת פוטרה ללא קשר להריון.

שופטי ביה"ד הארצי סטיב אדלר (נשיא), שמואל צור ורונית רוזנפלד, דחו את טענות החברה לפיהן אין קשר בין הפיטורים לבין ההריון וציינו שהעובדת פוטרה יומיים אחרי שהודיעה על הריונה. "החברה לא הביעה בפני העובדת חוסר שביעות רצון מתפקודה. אדרבא: המנהל עיני הזכיר בהזדמנויות רבות את התרעומת שחש כלפי העובדת שלא גילתה לו את דבר הריונה. כל אלה מבססים את קיומו של קשר בין הפיטורים לבין ההריון, בניגוד לחוק", קבעו השופטים.

עוד הם קבעו כי עקרון השוויון ואיסור האפליה הם מערכי היסוד של המשפט הישראלי. "בנסיבותיו של המקרה, הריונה של העובדת אינו רלוונטי לעניין קבלתה לעבודה. המעסיק אינו רשאי לשאול לגבי עובדה זו, ואין המועמדת חייבת בגילויה", קבעו שופטי ביה"ד הארצי. הם הורו לחברה לשלם לעובדת פיצוי בסך 20 אלף שקל על נזק ממוני, עוד 30 אלף שקל פיצוי על נזק שאינו ממוני וכן 10 אלפים שקל הוצאות משפט ובסך הכל 60 אלף שקל.