האוצר וצה"ל נלחמים על חוק טל

שמונה שנים לאחר חקיקת חוק טל, שפטר בפועל את החרדים מחובת הגיוס לצה"ל בזמן לימודים בישיבה, המלחמה על גיוס החרדים נפתחת מחדש: בדיון סוער אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני שבועיים הציע שר האוצר, יובל שטייניץ, לשנות את תנאי חוק טל כדי לאפשר לחרדים להשתלב בשוק העבודה. הרמטכ"ל גבי אשכנזי, שר הביטחון אהוד ברק וצמרת הצבא התנגדו בתוקף. הדיון אמור להימשך בקרוב, וההערכה היא כי שינוי כלשהו בחוק טל הוא בלתי נמנע.

לפי הצעת האוצר, כל אדם (חרדי או שאינו חרדי), הורה לשניים-שלושה ילדים שהצבא בוחר שלא לגייסו, יהיה פטור מחובת גיוס. כלומר, אדם כזה יוכל לצאת לעבוד. אחרים, שהצבא לא גייסם עד גיל 22, יוכלו בגיל 22 לצאת לשנת שירות אזרחית, ולאחר מכן יהיו פטורים מחובת שירות צבאי. החל בגיל 24-25, כל מי שלא גויס יהיה פטור מחובת גיוס או מחובת שנת שירות אזרחי.

הכלל של משרד האוצר הוא "מי שהצבא לא גייס אותו - יהיה פטור משירות צבאי", ולא משנה מהי הסיבה לאי הגיוס, או אם מדובר בחרדי, חילוני, ותיק או עולה חדש.

לטענת האוצר, המצב שנוצר כיום הוא שהצבא אינו מגייס את החרדים ואינו מעוניין לגייסם, אבל גם אינו מעניק להם פטור משירות הצבאי. הצבא כביכול מעניש את החרדים על אי רצונם להתגייס בכך שהוא מונע מהם לצאת לעבוד עד גיל מאוחר (30) - אחרת יגויסו. ואולם מי שנושאת בעלות העונש הזה היא החברה הישראלית כולה, הנאלצת לממן בכספי הקצבאות את החרדים העניים שאינם עובדים.

"הנזק הוא משולש", טוענים באוצר. "גם הפסד תוצר, כי הם לא עובדים ולא מייצרים; גם הפסד תקציבי בגלל כספי הקצבאות; וגם ההפסד של העלות האלטרנטיבית שבה יכולנו להשתמש בכספים הללו לצורכי חינוך או תשתיות".

כיום, 55 אלף חרדים פטורים מגיוס במסגרת "תורתם אומנותם" - כלומר, הם לומדים בישיבה ועקב כך אינם משרתים בצבא. מנגד, נאסר עליהם לעבוד. ההסדר הזה, הכורך את אי היציאה לעבודה בפטור משירות צבאי, נחשב לאחת הסיבות לשיעור ההשתתפות הנמוך של גברים חרדים בשוק העבודה - רק 38% מהם עובדים, כמחצית משיעור ההשתתפות בשוק העבודה של האוכלוסייה הכללית. כיום הצבא אינו פוטר חרדים מחובת השירות הצבאי לפני גיל 30.

ישנן אמנם כמה מסגרות גיוס צבאיות לחרדים כמו הנח"ל החרדי, אך הן קטנות מאוד. הצבא טוען שהסיבה לכך היא המחסור בתקציבים ליחידות הללו, המחייבות תקציבים מיוחדים. משרד האוצר טוען כי מדובר בתוספת תקציבים שולית, וכי בפועל צה"ל אינו מעוניין בגיוס חרדים מאחר שמדובר באוכלוסייה בעייתית מאוד מבחינתו.

הצבא מתנגד בתוקף להצעת משרד האוצר, בין השאר בטענה כי מתן פטור לחרדים משירות צבאי בגיל צעיר (18-22) מנציח את האי שוויון בתרומה שלהם לחברה הישראלית, ומעניק להם את האפשרות לחמוק משירות צבאי ללא תשלום על כך.

בין שני הצדדים ישנה גם הצעת פשרה של המועצה הלאומית לכלכלה, המצדדת בהגדלת תקציבים ליחידות החרדיות בצה"ל ובהקלה מסוימת בתנאי הגיוס כיום - כך שניתן יהיה לקבל פטור משירות צבאי מוקדם יותר מגיל 30, אבל לא מוקדם כמו גיל 22 כפי שמציע האוצר. לא ברור מהי עמדת הצבא לגבי הצעה זו.

ראש הממשלה, לא הביע עדיין את עמדתו. ההערכה היא כי נתניהו נוטה לצדד בעמדת האוצר, אולם הממשלה הימנית-חרדית שבראשותו תתקשה מאוד להעביר שינוי בסטטוס-קוו הישראלי בנוגע ליחסי חרדים-חילונים, מאחר שהדבר יחשוף אותה להתקפות חריפות מצד השמאל החילוני.