כלכלת ברזיל טסה גבוה מדי

>> גורדי שחקים חדשים צצים לאורך רחוב פריה לימה ברובע העסקים של סאו פאולו. מכירות המחשבים והמכוניות פורחות ונמלי התעופה הראשיים הומי אדם. ברזיל ייצרה 962 אלף משרות ציבוריות חדשות בין ינואר לאפריל - השיעור הגבוה ביותר שנרשם בחודשים אלה בברזיל מאז החל המעקב אחר הנתונים ב-1992. הכל מצביע על כך שבששת החודשים האחרונים צמחה כלכלת ברזיל בקצב שנתי של יותר מ-10%. מרבית האנליסטים צופים כי הצמיחה ב-2010 תגיע ל-7% - השיעור הגבוה ביותר מאז 1986.



הבעיה היא שאף כי היא צומחת במהירות של סין, ברזיל אינה סין. מאחר שהיא עדיין חוסכת ומשקיעה פחות מדי, מרבית הכלכלנים סבורים כי היא תוגבל לשיעור צמיחה של 5% לכל היותר, ועשויה אף לקרוס. העלייה בצמיחה נבעה בחלקה מתוכנית התמריצים שיצרה ממשלתו של הנשיא לואיס אינסיו לולה דה סילבה, כשהשלכות המשבר הכלכלי העולמי החלו להגיע למדינה בסוף 2008. לדברי המבקרים, הבעיה היא שחלק גדול מהתקציב הממשלתי העודף נהפך לקבוע, וכי הכלכלה מתחילה להידמות למכונית טויוטה שדוושת הגז שלה נתקעה.

המתחים ניכרים על פני השטח. העסקים רודפים אחר עובדים מיומנים. האינפלציה ב-12 החודשים שקדמו לאפריל הגיעה ל-5.3% - גבוה יותר מהיעד שהציב הבנק המרכזי - 4.5%. היבוא עומד לעקוף את היצוא השנה, לראשונה מאז 2000, והגירעון בחשבון השוטף צפוי להתרחב ל-3% מהתמ"ג.



הרשויות מתחילות לדאוג. באפריל העלה הבנק המרכזי את הריבית ב-0.75% - עלייה ראשונה מזה כמעט שנתיים. כלכלנים רבים בסאו פאולו צופים העלאות ריבית נוספות, ושהריבית תעלה משפל של 8.75% שבו היא נמצאת כיום ל-13% בשנה הבאה.



מבקרי הממשלה אומרים שהמדיניות הפיסקלית הרופפת מקשה על הבנק המרכזי לבצע את משימתו, ומגדילה את הסיכון שתקופת הפריחה תסתיים בהאטה חריפה בשנה הבאה. כשמונה לנשיא ב-2003, דבק לולה במדיניות הפיסקלית שירש מקודמו, פרננדו אנריקה קרדוסו. בזכות הצמיחה המהירה והעלייה בהכנסות ממסים, בין 2003 ל-2008 הצליחה ממשלתו של לולה לרסן את החוב הציבורי ולהרחיב את הצריכה. בכך שהיא מתייחסת למיתון כ"רישיון לבזבז", פוגעת הממשלה באמינות שהשיגה - אומר ראול וולוסו, מומחה למימון ציבורי בברזיליה.



פקידי ממשל שותפים לחששות במידה מסוימת. הממשלה הפסיקה כמעט את כל הטבות המס שהעניקה כדי לעודד את הביקוש במהלך המיתון. ב-13 במאי הצהירו שרי הממשלה כי יקצצו 5.4 מיליארד דולר מהעלויות השוטפות של הממשלה הפדרלית השנה. חודשיים קודם לכן הודיעה הממשלה על קיצוץ דומה של 11.3 מיליארד דולר. ואולם צעדים אלה לא מספיקים. הקיצוצים, גם אם ייושמו במלואם, רק יאטו את העלייה החדה בהוצאות הממשלה, ולא יפחיתו את נתח הוצאות הממשלה כאחוז מהתמ"ג - טוען נלסון ברבוסה, פקיד בכיר במשרד האוצר.



הממשלה ממשיכה להזריק כסף לכלכלה בשתי דרכים שנויות במחלוקת. ראשית, הבנק הלאומי לפיתוח (bndes), שמלווה בריבית שגובהה כמחצית מהריבית במשק, הרחיב את הלוואותיו בכמעט 50%. הבנק לפיתוח מעניק הלוואות אלה בזכות אשראי שקיבל ממשרד האוצר, בסך 97 מיליארד דולר. עבור האשראי הנפיק הבנק לפיתוח אגרות חוב, שהובילו להאשמות של "חשבונאות יצירתית". אף כי האשראי מגדיל את חוב הממשלה, הוא אינו משפיע על מצב החוב הציבורי, כסך מכלל הנכסים, שהוא 42.7% מהתמ"ג. רמה זאת דומה לרמתו מאמצע 2008, ונמוכה בהרבה מנטל החובות של מדינות אירופה.



שנית, הממשלה הגדילה את הוצאות השכר שלה. מספר עובדי הציבור הפדרליים עלה בשיעור מתון מאז 2003 (בכ-10%). ואולם הם זכו לתנאים מיטביים: סך השכר הפדרלי זינק ביותר מפי שניים במונחים נומינליים בין 2003 ל-2009, בעוד שהאינפלציה עלתה בפחות מ-50%. לולה העלה גם את שכר המינימום בשיעור גבוה יותר משיעור האינפלציה. הדבר סייע לאזן את התפלגות ההכנסה, והגדיל את הצריכה הפרטית. אך השפעתו על קרנות הפנסיה הרסנית.



ברבוסה עומד על כך שהצמיחה המהירה יותר תאפשר לממשלה לצמצם את הוצאות השכר והפנסיה בשנים הקרובות. הבנק הלאומי לפיתוח תמך בהשקעות בזמן שהשווקים הפיננסיים קפאו. בחודש האחרון נחלש הריאל הברזילאי בכ-5%, אך עתודות המט"ח של הממשלה יאפשרו לה לעמוד בתקופה של פניקה בשווקים. ברבוסה אומר שהמבקרים צריכים לבחון את המגמה לטווח הארוך, שמראה כי הריבית הריאלית (כלומר, לאחר אינפלציה) נפלה מ-20% ב-2003 ל-5%-10% בחודשים האחרונים. לאחר שצעדי ההידוק המונטרי החדשים יסתיימו, תמשיך הריבית לרדת, לדבריו.



אין ספק שאירופאים רבים היו שמחים להחליף את בעיותיהם עם אלה של ברזיל. יסודותיה הכלכליים התחזקו. חברות פועלות בשיא המרץ כדי לעמוד בביקוש למוצרי צריכה והמעמד הבינוני-נמוך מתרחב במהירות, בזמן שסין ממשיכה לשאוב חומרי גלם מיובאים מברזיל. פיריון העבודה עולה. העלות ליחידת עבודה עולה בשיעור נמוך במחצית משיעור העלייה בשכר - מעריך חוזה רוברטו מנסונסה דה בארוס, יועץ ופקיד במשרד האוצר לשעבר.



אך מחירי הסחורות מתחילים להיחלש. הצמיחה המהירה תהיה בטוחה יותר אם הממשלה תקבע ריביות נמוכות יותר ותשפר את התשתיות. הנשיא הבא, שייבחר באוקטובר, יידרש לטפל בכך. ההצלחה הכלכלית בתחילת שנת הבחירות מגדילה את הסיכוי שהמועמד של לולה, דילמה רוסף, יהיה זה שעליו תוטל המשימה.