שכר האמת של עורכי הדין

>> בדרך כלל, שקיפות המידע על השכר בשוק משרדי עורכי הדין קרובה לאפס. לכן נתוני השכר המוצגים כאן לראשונה על ידי themarker וחברת עוקץ מערכות הם בעלי משמעות רבה להערכת שכר עורכי הדין, תנאי העבודה שלהם והתמודדותו של שוק עריכת הדין עם המשבר הכלכלי.

כל סקרי שכר עורכי הדין עד היום התבססו על דיווחי עורכי הדין עצמם, שלא ניתן היה לאמת אותם. נתוני שכר עורכי הדין כאן מבוססים על תלושי השכר. אלה תוצאות האמת, ומהן עולות כמה תובנות ותהיות.



1. באופן לא מפתיע, שכר עורכי הדין במשרדים הגדולים גבוה משכרם של העובדים במשרדים הבינוניים והקטנים. עורך דין מתחיל במשרד גדול מאוד ירוויח כ-8,600 שקל בחודש, כ-700 שקל יותר ממה שיקבל עמיתו שהתחיל לעבוד במשרד בינוני.



מעניין לציין כי הפערים ברמת השכר של עורכי הדין המתחילים בין משרדים קטנים, בינוניים וגדולים אינם כה גדולים כפי שמקובל לחשוב. הדברים נכונים בתחילת הדרך המקצועית. עם זאת, הפער גדל והולך ככל שגדל הוותק של עורכי הדין, וכך עורך דין בעל ותק של 13 שנים במקצוע ירוויח במשרד גדול מאוד כ-3,000 שקל יותר מעמיתו העובד במשרד בינוני-קטן.



2. הנתונים המוצגים כאן אינם כוללים בונוסים והטבות. כך למשל, הם אינם משקפים את הבונוסים המחולקים באופן קבוע בסוף השנה שעשויים להגיע בשנים טובות (בדומה ל-2007) לארבע, חמש או אפילו שש משכורות חודשיות.



במשרדים הקטנים עשויים השותפים למשוך רווחים בדרכים שאינן משתקפות בתלוש השכר. לא פעם מקבלים עורכי הדין תמורה מעסקות שונות באופן חד-פעמי, ששווייה אינו בא לידי ביטוי בתלוש השכר, אולם הוא משמעותי ביותר. דוגמה בולטת לכך נודעה לאחרונה כאשר התפרסם שכר הטרחה החד פעמי בגובה 30 מיליון שקל שקיבל עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, בעליו של משרד בינוני בגודלו, מארקדי גאידמק. גם עורכי דין פחות מוכרים מקבלים מעת לעת תחליף שכר טרחה בצורה של דירה בפרויקט מגורים או אחוזים מעסקה.



בשל הגמישות הרבה באופן קבלת התמורה במשרדי עורכי הדין הקטנים, ניתן בהחלט לשער כי הפער האמיתי ברמת ההכנסה בין עורכי הדין הוותיקים במשרדים הגדולים והקטנים אינו כה גדול כפי שהוא מצטייר בהשוואת תלושי השכר כאן. במלים אחרות, מצבם הכלכלי של עורכי הדין אינו רע בכלל, למרות הקיטורים על הצפת המקצוע.



3. האם עורכי הדין משקרים במשאלי השכר? נתוני האמת מגלים כי קיים פער בין השכר שעליו מדווחים עורכי הדין במשאלים, לבין נתוני השכר האמיתיים. לדוגמה, במשאל שכר שערך themarker לפני שנה בשיתוף עם חברת קודקס, דיווחו עורכי דין צעירים בעלי ותק של שנה עד שנתיים במשרדים הגדולים כי שכרם החודשי הממוצע ב-2007 היה 14,600 שקל. הנתונים נאספו מעורכי דין שהשיבו לשאלון אינטרנטי. לפי נתוני תלושי השכר האמיתיים של עוקץ מערכות הנחשפים כאן היום, היה השכר החודשי ברוטו של עורכי דין אלה 8,280 שקל בלבד. הפער בין התוצאות הוא יותר מ-6,000 שקל.



דוגמה נוספת - לפי המשאל הקודם היה שכרו של עו"ד בעל ותק של עד שנתיים במשרד גדול מאוד ב-2009, שנת המשבר הכלכלי, כ-12,200 שקל לחודש. נתוני האמת של תלושי השכר לאותה שנה מעידים על שכר ברוטו ממוצע של 8,190 שקל - פער של כ-4,000 שקל.



כיצד ניתן להסביר את הפערים? הסבר אפשרי אחד הוא שהמשיבים למשאלים הם בעלי שכר גבוה יחסית, בעוד שעמיתיהם בעלי השכר הנמוך נמנעים מהשתתפות. הסבר אחר הוא שעורכי הדין במשאלים משקללים בונוסים והטבות אחרות שאינם מקבלים ביטוי בתלוש השכר. עם זאת, בהחלט ייתכן שעורכי הדין המשיבים על משאלי שכר "מעגלים" את הנתונים כלפי מעלה בתקווה שפרסום נתוני שכר מופרזים יסייע להם במשא ומתן על העלאת שכרם בעתיד.



4. הפרות דיני העבודה, ובעיקר אי תשלום שכר בגין שעות נוספות במשרדי עורכי הדין, היא רעה חולה והגיע הזמן שלשכת עורכי הדין תטפל בבעיה באופן אינטנסיבי. זה חלק מהשירות שהיא חייבת להעניק לעורכי הדין השכירים החברים בה. בנוסף, ואם חסר תקציב אז במקום תצוגות אופנה ומופעים של מיטב האמנים, על פורום עורכי הדין הצעירים בלשכה לטפל בסוגיה שמטרידה רבים מעורכי הדין החדשים.



5. התלוש של עורכות הדין רזה יותר מזה של הגברים. מחקר של בנק ישראל, שבדק את פערי השכר בין גברים לנשים בעת הצטרפותם למגזר הציבורי ופורסם בסוף 2006, מצא כי מאז 2001 השכר הממוצע בעת כניסה לעבודה בעת כניסה למגזר הציבורי אינו שונה בין נשים וגברים. במגזר הפרטי, לעומת זאת, ההפליה עדיין רווחת. לא מפתיע. מה שמפתיע הוא שאף אחת לא ניסתה עד היום להביא את העניין לבחינה שיפוטית. התביעה התקדימית ממתינה עדיין לעורכת הדין הנכונה שתישא את הדגל.