פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "שוק האשראי בישראל קטן וריכוזי"

      לפי מחקר שערך מרכז המידע של הכנסת, לחברות כרטיסי האשראי, המצויות בבעלות הבנקים, רווחים גבוהים מהנורמה הנובעים מעמלות גבוהות מדי ומצביעים על כשלי שוק

      "רווחיהן של חברות כרטיסי האשראי צומחים בשיעור שנתי של יותר מ-25%, והתשואה על ההון העצמי הממוצעת בענף (ב-2007-2009) היא 37.9%", כך קובע מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

      לדעת כותבי המחקר תשואה זו של ישראכרט, כ.א.ל ולאומי קארד,­ המצויות בבעלות הבנקים,­ מלמדת על רווחים גבוהים מהנורמה הנובעים מעמלות גבוהות מדי המצביעים על כשלי שוק.

      המחקר, שנערך לבקשתו של ח"כ דני דנון, יו"ר ועדת המשנה לשירותי בנקאות למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים בוועדת הכלכלה, מפרט את כשלי השוק הקיימים בשוק כרטיסי האשראי, שהעיקרי שבהם לפי מחבר המחקר הוא בתחום הסליקה והעמלה הצולבת בין חברות כרטיסי האשראי. כדי לטפל בכשלי השוק מציע דנון לחייב את חברות כרטיסי האשראי לפתוח את תחום הסליקה לתחרות מלאה.

      חברות כרטיסי האשראי עובדות עם מערכת המספקת תשתית פיננסית למחזיקי כרטיסי האשראי ולבתי העסק. הלקוח רוכש מוצרים בבית העסק באמצעות כרטיס האשראי, בית העסק מקבל את התשלום באמצעות חברת סליקה תמורת עמלת בית עסק, ואילו התשלום של הלקוח מועבר לסולק ודרכו לבית העסק באמצעות מנפיקת הכרטיס.

      בשלב הבא, הסולק מעביר לידי המנפיקה, שהיא חברת כרטיסי האשראי, עמלת הנפקה או עמלה צולבת תמורת שירותיה. אלא שחברות כרטיסי האשראי ממלאות הן את תפקיד המנפיקה והן את תפקיד הסולק. העמלה הצולבת רלוונטית כאשר חברת אשראי אחת סולקת עסקה שבוצעה בכרטיס אשראי של של חברה אחרת.

      מיליארד שקל היו נחסכים מהציבור

      המחקר קובע כי "הכנסות חברות כרטיסי האשראי ב-2009 מהעמלה הצולבת נאמדות בכ-1.77 מיליארד שקל. מימוש הסכם הסליקה עשוי להביא לירידה של יותר מ-360 מיליון שקל בהכנסות חברות כרטיסי האשראי במונחי היקף הרכישות ב-2009.

      עמלת סליקה צולבת ב-2007-2010 בשיעור של 0.875% היתה גורעת מהכנסות חברות כרטיסי האשראי סכום מצטבר של כ-1.43 מיליארד שקל, שהיו נחסכים מהעסקים ומהצרכנים".

      הטענה במחקר היא שהרווחים העל-נורמליים של החברות נובעות מכך שהעמלה הצולבת היא גבוהה מדי, ומותירה בידי חברות כרטיסי האשראי רווחים הגבוהים מהרווחים שהיו מושגים בשוק תחרותי על חשבון בתי עסק קטנים שמשלמים לסולקים עמלה גבוהה.

      הכשל בעמלה הצולבת נובע בין היתר מכך שמבנה השוק בישראל הוא קטן ומאוד ריכוזי, ופועלות בו שלוש חברות כרטיסי אשראי (ישרכארט, לאומי קארד וכאל) הנשלטות על ידי הבנקים.

      הכשל מטופל על ידי רגולציה של הממונה על הגבלים עסקיים, שהתערבה בעיקר בשיעור העמלה הצולבת שמשלמים בתי העסק. הסכם בין חברות האשראי לממונה שנחתם באוקטובר 2006 מאפשר סליקה הדדית של כרטיסים. עוד קובע ההסכן כי העמלה הצולבת תרד בהדרגה - 1.25% ב-2006 ועד 0.875% בסוף 2012.

      עם זאת, לדעת דנון פתרון זה לא מספיק והוא מציע לא רק להתערב בגובה העמלה, אלא לחייב את כל מנפיקי כרטיסי האשראי להתחרות למעשה על שירותי הסליקה, ולחייבם להסכים שכל חברה תוכל לסלוק אותם. במקרה כזה, יוכל בית העסק לבחור את הסולק הזול ביותר.

      תרומה להכנסות הבנק

      מחרתיים תובא לדיון בוועדה הצעת חוק פרטית, שבמרכזה הצעה לחייב כל מותג כרטיסי אשראי או מנפיק כרטיסי אשראי שהגיע לנתח שוק של 10% ויותר לאפשר לכל סולק שמעוניין לסלוק אותו לעשות זאת. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי יישום הצעה זו יאפשר לבתי עסק להתקשר בהסכם סליקה עם סולק אחד, שייבחר על ידם מתוך מגוון של סולקים פוטנציאליים, באופן שיגביר את התחרות בתחום הסליקה, בניגוד למצב כיום.

      הבעיה בהצעת החוק היא שלמעשה, כל מותג כרטיסי אשראי שהגיע לנתח של 10% לא יוכל יותר להחליט עם איזה סולק הוא מתקשר, והדבר יכול להוביל להעדר תמריצים להשקעה במותגי כרטיסי אשראי.

      עוד מציג המחקר גידול בתרומה של הרווחים הגבוהים בחברות כרטיסי האשראי להכנסות בבנקים. כפי שעולה מהמחקר, ההכנסות התפעוליות ממערך השירותים הבנקאיים עלו ב-2008 ב-4.7% לעומת עלייה של 7% ב-2007. רוב הגידול, כ-390 מיליון שקל, נבע מהתרחבות של 13.7% בהכנסות הבנקים מפעילות בכרטיסי האשראי. משקל ההכנסות מפעילות כרטיסי האשראי בסך ההכנסות מעמלות ממערך השירותים הבנקאיים עלה מ-29.3% ב-2006 ל-33.8% ב-2008.