גדעון סער: מתנגד להתערבות ביהמ"ש בתקציב - אין לנו כספומט דמיוני

"אני מצפה לריסון שיפוטי בנוגע להחלטות שקשורות למדיניות ובייחוד בתחום התקציבי. החלטה על חלוקת משאבים היא החלטה מרכזית של הרשויות הנבחרות. זה לא איזון רגיל בין זכויות", כך אמר שר החינוך במושב הפתיחה של כנס לשכת עורכי הדין באילת.



סער התנגד בדבריו למה שהגדיר "משפטיזציה" ו"טירוף של הקריטריונים" של המערכות הציבוריות בנוגע לאופן קבלת החלטות. "כשאתה מביא את זה לקצה אין גמישות. אתה מסרס את יכולת הביצוע של הרשות המבצע ומסכל את היכולת לתת מענה לבעיות השעה".



הפאנל התמקד באופן ההתערבות של בג"ץ בהחלטות עם השלכות תקציביות דוגמת ביטול ההחלטה על הקמת בית הסוהר הפרטי. הדוברים בפאנל - היועצים המשפטיים לשעבר לממשלה, מני מזוז ופרופ' יצחק זמיר, עו"ד פנחס רובין, ח"כ רוני בר-און, שר החינוך גדעון סער ושר הרווחה יצחק הרצוג לא שללו עקרונית את הסמכות של בתי המשפט להתערב בסוגיות משפטיות הנוגעות בתקציב המדינה. עם זאת, כל אחד מהם ראה אחרת את מרחב שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בתיקים כאלה.



"אם לוקחים 100 מיליון שקל למיגון הם צריכים לרדת ממקום אחר, מחינוך או ביטחון למשל. אי אפשר לברר את זה בהליך השיפוטי", אמר מזוז בנוגע לעתירה לבג"ץ בנוגע למיגון שדרות. "פסיקה תקציבית שנועדה להגן על זכות אחת בעקיפין תפגע בזכות אחרת. ההליך השיפוטי אינו מאפשר בחינה של המשמעות הזו ולכן נדרשת זהירות רבה".







מזוז הציע להבחין בין מקרים שבית המשפט מפרש חובה שבחוק למקרים אחרים שבהם נדרשת התערבות מכוח עילות כלליות של זכויות אדם וסבירות. הקבוצה השנייה, אמר, מעוררת אי נוחות. "האם בית המשפט הוא זה שצריך לקבוע העברה של תקציב מתחום א' לב'?". הוא הזכיר שרוב העתירות הללו נדחות. ב-2007 דחה בית המשפט העליון את בקשה המדינה לקיים דיון נוסף בשאלת המיגון של שדרות ובכך קיבל את בקשת התושבים למגנם.



"התערבות בהחלטות תקציביות כמגמה היא לא פחות מסיוט", הוסיף סער. "אפשרות אחת היא הסבירה והאחראית - לקצץ במקומות אחרים וזה יביא בדרך כלל לתוצאות בעייתיות. אפשרות אחרת היא לפרוץ את המסגרת. אין כאן כספומט דמיוני. אנו רואים מדינות באירופה שאין בהם ריסון פיסקלי ואת המשבר הנוכחי".